הממשלה קיימת חודש, רק חודש.
עבר חודש מאז שהממשלה קמה. ביבי יצא מבלפור, הלילות בכנסת לבנים, אבל חוץ מזה הדרמה הכי גדולה היא שאין דרמה. יש ממשלה. קבוצה של אנשים הגונים, חרוצים, שעובדים טוב ביחד.
פה ושם יש חיכוכים, הפסדנו הצבעה אחת וניצחנו את כל היתר, המשרדים מתפקדים.
כשהממשלה מתפקדת רוב הזמן אתם לא יודעים על זה. ככה צריך. לאנשים יש חיים. הפוליטיקה לא יכולה להעסיק אותם כל כך. ראש הממשלה יכול להזמין עוד חיסונים בלי מסיבות עיתונאים היסטריות. במשרד החוץ העברתי בשבוע הראשון 35 מינויי שגרירים. עד עכשיו לא הצלחתי להבין למה זה היה תקוע שנה. את מי זה שירת? ולמה?
יש עוד דברים שלא קרו. הגבלת כהונה, ועדת חקירה לצוללות, סיוע לעצמאים, רשימה די ארוכה. הסיבה לכך שהם עוד לא קרו, היא שעבר רק חודש. יש לנו משימות גדולות, ועדיף לעשות הכל מסודר ויסודי.
נגיע לכל. נעביר תקציב, נבנה מחדש את משרד ראש הממשלה שנהרס והוזנח במשך שנים, נחתוך בבירוקרטיה. אני לא אומר ״דברים שרואים מכאן לא רואים משם״ כי זה לא נכון. ראינו גם משם. בגלל זה יצאנו למסע הזה. הוא רק התחיל. זו התחלה טובה. היה חודש טוב לעם ישראל.