יום ראשון האחרון, ב' אב 11/7, השעה היא 16:40, מנהלת הפעוטונים של טנא עומרים יוצאת מהיישוב לכיוון ביתה שבהר חברון,
היא מתקרבת למעבר מיתר, "המחסום", כמו כל יום נמצאים שם כ15,000 פועלים ערבים שחוזרים מעבודה לכיוון יהודה ושומרון.
חלקם חוקיים, חלקם לא חוקיים ועוברים דרך החור הקבוע בגדר, היא נכנסת לפקק הקבוע כבר כמה מאות מטרים לפני המחסום, עומדת בפקק בלי לזוז, כשמסביבה אלפי פועלים ערבים, בלי צבא, בלי משטרה, בלי שום גורם ביטחון.
הכביש חסום לגמרי, פקק מטורף, מכל עבר מכוניות ופועלים ערבים, חותכים את הנתיב, נוסעים בכיוון הנגדי, ועושים ככל העולה על רוחם, היא ממשיכה להתקדם בקצב מזדחל לאט לאט, לפתע, היא שומעת בום. מכונית ערבית מתנגשת בה מאחורה בכוונה.
היא יוצאת לבדוק מה קרה, ושני פועלים ערבים נכנסים בכוח למכונית, מעיפים אותה החוצה, נכנסים לאוטו, ומתחילים ליסוע. היא נאחזת בכוח בדלת של המכונית והם נוסעים במהירות, היא נופלת על הכביש מדממת ופצועה.
לאחר כמה דקות נסיעה לכיוון דהריה, עיר ערבית קרובה, הם עוצרים בצד, יורים עם אקדח בילד ובתינוק שמאחור, נותנים מכות רצח לילד הגדול וחוטפים אותו אליהם לעומק חברון.
נחזור למחסום, למעבר מיתר, האישה שהרגע שדדו לה את האוטו שרועה מדממת על הכביש, עשרות ערבים עטים עליה, בועטים בה ומתעללים בה ללא רחמים, אין צורך להוסיף תיאורים.
זה היה יכול לקרות!
הפעם ב"ה זה לא קרה, לא היו איתה ילדים באוטו. היא הייתה לבד ולאחר שנפלה על הכביש וזעקה לעזרה, חברה שלה שהייתה איתה על הטלפון שמעה את הצעקות והזעיקה עזרה. הפעם, היא בסדר. פעם הבאה זה עלול להיגמר אחרת.
עם הטירוף הזה תושבי טנא עומרים והר חברון מתמודדים יום יום, כבר כמה שנים. יום יום היישוב טנא נצור שעתיים שלמות. כבר מספר פעמים שאמבולנסים שהיו צריכים לצאת מהיישוב בדחיפות התעכבו דקות ארוכות בפקק הזה, וזה גרם לסכנת חיים ממשית.
יום יום אנחנו מתקשרים למשטרה, אומרים להם שיש פה עשרות ערבים שחותכים את הנתיב, נוסעים בנתיב הנגדי, פותחים חניות פיראטיות, ופשוט עוברים על כל חוק תנועה אפשרי, והמשטרה לא באה. הניידת שעומדת על הכיכר פשוט לא עושה כלום חוץ מלצפות בכ"כ הרבה עבירות תנועה, ולא לעשות עם זה כלום.
תושבי טנא כבר מתכננים את היציאות שלהם בשעות אחרות, ומי שחייב לצאת בכל מקרה- פשוט יצטרך להיות בתוך הזוועה הזאת.
עכשיו אל תגידו "פקקים יש בכל הארץ", כי כאן זה כבר מזמן לא סתם פקק. זה טירוף שמי שלא יהיה פה לא יבין באמת מה זה.
מעבר לסיוט לחכות פה שעה, שעתיים, זה כבר סכנה ביטחונית. הנה, תראו בעצמכם מה קרה השבוע, ומה היה יכול לקרות ח"ו כמו שתיארתי כאן בהתחלה.
אי אפשר לחכות! יש פה סכנה יום יומית!
אנחנו, תושבי טנא והר חברון יצאנו למחרת השוד להפגנה גדולה במעבר מיתר, ואנחנו מובילים את המאבק הזה, כדי לשים לכאוס הזה סוף.
ראוי לציין שמועצה אזורית הר חברון וראש המועצה יוחאי דמרי לגמרי איתנו במאבק הזה, הם דוחפים ועוזרים וחושבים על זה כל יום ויום.
המפתח לפתרון נמצא אצל ראש הממשלה, שר הביטחון, שרת התחבורה, השר לביטחון פנים, הצבא, המשטרה, המנהל האזרחי- הם אמורים לחשוב על פתרון וליישם אותו במהירות האפשרית, אנחנו האזרחים לא צריכים לחשוב על פתרון, זה לא תפקידנו.
אנחנו צועקים את הצעקה, ומקווים ששם למעלה יקשיבו לנו ויתחילו להתייחס למקום הזה ברצינות הראויה לו.
הגיע הזמן להתעורר לפני שיהיה מאוחר מידי.
הכותב הוא יהודה יפין, תושב היישוב טנא עומרים