מי את הציונות הדתית?

הציונות הדתית הבורגנית, לא זקוקה למפלגה מגזרית שתייצג אותה. הם משולבים בישראליות. לא חסר דבר למוסדותיהם, מחובקים על ידי כולם.

דב הלברטל , ד' באב תשפ"א

מי את הציונות הדתית?-ערוץ 7
דב הלברטל
ערוץ 7

בשיחה שקיימתי עם אחי משה (ממנו רוב התובנות בטור זה), לאחר שנים רבות בהן למדנו בישיבה התיכונית נתיב מאיר, בישיבת ההסדר הר עציון וכן באוניברסיטה, ניסינו לענות מפרספקטיבה זו, על השאלה: מהי זהותה של הציונות הדתית היום, ובאיזו מידה מימשה את חזונה ויעדיה. נדמה שניתן לענות על שאלה זו בחיוב. כי יש את הגרעין העיקרי, ויש חלק ימינו וחלק משמאלו.

המרכיב העיקרי של הציונות הדתית, הוא הציונות הדתית הבורגנית (במובן החיובי של המושג). הכוונה היא לאותם חובשי כיפות סרוגות שתופסים מקום בכל מרקם החיים הישראלי. הם לומדים בהמוניהם באוניברסיטאות.

נמצא אותם כרופאים בבתי חולים, הם מדענים במעבדות ובתעשיות עתירות ידע, הם אנשי כלכלה, משפטנים ושופטים, בנקאים, שגרירים, מרצים, אנשי תרבות וסופרים. הם מצויים בכל שדרות השירות והפיקוד הצבאי. הם ראשי המל"ל, המוסד והשב"כ. הם בהיי טק. סוחרים בבורסה, נמצאים בתעשייה, בכל מרחבי התקשורת הפוליטיקה והעשייה הציבורית. הם משולבים בטבעיות מוחלטת בישראליות.

דור כיפות סרוגות אלה, הם בוגרי הישיבות התיכוניות, ישיבות ההסדר והמכינות הקדם צבאיות הרבות הפרושות בכל רחבי הארץ. ישיבות אלה, למיניהן, הוציאו מתוכן עשרות רבות של אלפי בוגרים. כך גם עשרות אלפי בוגרות האולפנות השונות. ניתן גם לכלול במגזר זה את עשרות אלפי בוגרי ישיבה אוניברסיטה בארצות הברית, שרבים מהם נמצאים בארץ.

מקום מגוריהם מתאפיין בעיקר באזור המרכז, פתח תקוה, רמת גן, רעננה, קריית שמואל (אך גם בהתיישבות). הם קובעים עיתים לתורה, ומחזיקים ביד נדיבה את מוסדותיה של הציונות הדתית.

ניתן לראות בהם את מיטב הישראליות, אנשים מחונכים, מפתחי המדינה ובוניה, מלח הארץ במובן הצרוף של המושג. הם הגרעין העיקרי של הציונות הדתית, מודל שמימש את יעדיו.

הציונות הדתית הבורגנית, לא זקוקה למעשה למפלגה מגזרית שתייצג אותה. הם משולבים בישראליות. לא חסר דבר למוסדותיהם, מחובקים על ידי כולם. הם מצביעים לכל המפלגות, ונמצאים בהן. השרים חילי טרופר ופרקש הכהן, מכחול לבן, השר אלעזר שטרן מיש עתיד, הם מספר דוגמאות מאפיינות. ניל הנדל בבית המשפט העליון, הוא גם מאפיין כזה. ציונים דתיים אלה, מעריכים את רבותיהם, אך לא רואים עצמם כפופים לדעת תורה.

מימין לציונות הדתית הבורגנית, מצוי חלק קטן של הציונות הדתית - החרדלי"ם. בוגרי ישיבות מרכז הרב, הר המור ותלמודי התורה הציונים. הם כפופים במידה רבה יותר לדעת תורה של רבותיהם, וקרובים יותר למגזר החרדי בתודעה שהם מייצגים. חלקם לא משרת בצבא. חלקם מתנגד ללימודים אקדמאיים. הם אנשי ארץ ישראל השלמה, ועיקר נושאי האידיאולוגיה של מפעל ההתיישבות. הם נדרשים למפלגה מגזרית.

משמאל לציונות הדתית הבורגנית, מצויה התנועה הפמיניסטית של נשות הציונות הדתית. הן בוגרות בתי המדרש לנשים, כגון מגדל עוז או מדרשת לינדנבאום. הן יוצרות מהפכה בלימודי הגמרא לנשים וקידום יועצות הלכה ורבניות. חלקן חותרות לתפילה שוויונית. תנועה זו צוברת כוח והשפעה רבים, ויתכן שהשפעתן תגיע גם למגזר החרדי. הציונות הדתית הבורגנית, לא מגלה התלהבות ביחס לתופעת הפמיניזם. הם שחונכו בישיבות, נשארו ברובם בהשראה השמרנית הישיבתית המסוימת.

אני בעצמי הופתעתי לנוכח חלוקה ברורה זו של מרכיבי הציונות הדתית. כי בבולטות התקשורתית והציבורית, החרדלי"ם הם הבולטים. הם מיוצגים פוליטית על ידי המפלגה הציונית הדתית, מאוחדים כחלק נפרד של הציונות הדתית. נציגיהם ורבניהם נשמעים בתקשורת המגזרית והכללית.

אך דווקא הרוב הדומם, הציונים הדתיים הבורגנים, אלה שקולם לא נשמע, אלה שפועלים איש במקומו, בשקט ובענווה, הם המרכיב העיקרי והבולט של הציונות הדתית. הם רובה הגדול של הציונות הדתית. הם העומדים בלב העשייה ובנייתה של המדינה. והם עיקר הייעוד והתגשמות החזון של תורה ודרך ארץ, מבית מדרשה של הציונות הדתית לדורותיה.