שמואל אבואב, לשעבר מנכ"ל משרד החינוך
שמואל אבואב, לשעבר מנכ"ל משרד החינוך צילום: הדס פרוש, פלאש 90

שמאל אבואב, מנכ"ל משרד החינוך עד לא מכבר, מתייחס בראיון לערוץ 7 להחלטת שר האוצר אביגדור ליברמן, לבטל את סיבסוד המעונות לילדי הציבור החרדי והשלכות ההחלטה על שילוב המגזר במרחב הישראלי.

"זו החלטה שגויה שרק מעמיקה את השסע את הבידול ואת ההפרדה המיותרת כל כך בחברה הישראלית. אין שליחות חשובה יותר מחיבור החברה החרדית בחברה הישראלית,, אומר אבואב ומסביר כי "מעבר לכך שאחים אנחנו כולנו, החברה החרדית מונה כמיליון אנשים, כ-11 אחוזים מהחברה הישראלית ובעוד 4 או 5 עשורים היא תמנה 27 אחוזים מהחברה הישראלית.

''כדי שהחברה הזו תוכל לשמור על הצביון הערכים והאופי שלה מתוך פשרה ולא מתוך ויתור, שכל אחד יוכל לחנך את בני משפחתו מתוך ערכיו, לדבוק במצוות וביסודות האיתנים שמקיימים את החברה החרדית, אז מאחר והחברה החרדית תהיה בהיקף גדול הרבה יותר יהיה להם מספיק ביטחון כי להשתלב בחברה הישראלית ולתרום".

"אני אומר זאת על סמך התקופה בה הייתי מנכ"ל משרד השיכון ומשרד החינוך והייתי במאות שעות של שיחות עם רבנים וראשי המגזר החרדי והבאנו למהלכים פורצי דרך, התרחב הלימוד האקדמי של עריכת דין, אדריכלות, עיצוב בית, מחשבים ומגוון מקצועות בתחום הבריאות, כי זה מחזק את התא המשפחתי ואת החברה החרדית בלי לוותר על האופי והצביון חרדי כדי להיות חלק מהחברה הישראלית".

מנגד, אומר אבואב, "החברה הישראלית, שמסתייגת מאורח החיים החרדי, צריכה לגלות פתיחות רבה וגם הבנה שאדם שומר על אורח חייו החרדי ועם זאת הוא יכול להיות חלק מהחברה הישראלית, ומה שהאוצר והממשלה קובעים אחלו גזירות שאין בהן כלום", הוא קובע ומבהיר: "זו החלטה ללא משמעות. התקווה של שר האוצר לשנות את החברה החרדית בגלל הטבות היא דברי הבל. חרדי בוחר בדרכו באופן עמוק ויסודי הרבה יותר ולא ייטוש את אמונותיו בגלל גזירות ממשלתיות. גזירות המעונות או ההטבות יגרמו לחרדי לעזוב את אורח חייו? בוודאי שלא. תפקידה של ממשלה הוא לא לריב עם אזרחיה ולגזור עליהם גזירות".

"אישה חרדית שמגדלת את ילדיה הנטל עליה כבד כל כך, אז מה חשוב יותר ממסגרת מושגחת וחינוכית לילדים? מדוע לא לאפשר אקדמיה נפרדת עבור החרדים? זה משנה את כל הצביון של המרחב האקדמי? ואם הציבור החרדי אומר שהוא לא יכול ללמוד על ידי אישה מרצה, אז גם אם יהיה ויתור מסוים בתחום הזה המטרה של השילוב חשובה הרבה יותר. אדם חרדי שירכוש מקצוע יפרנס את משפחתו בהיקף הרבה יותר גדול מאשר ללא המטען הזה".

בנוסף מדגיש אבואב כי יש לשנות את גיל הפטור משירות צבאי ולהוריד אותו לגיל 21 על מנת "לאפשר לאנשים לצאת לשוק העבודה. יש גם קולות בציבור החרדי שאומרים שנמשיך להיות חברה לומדת, אבל נאזן את זה בפרנסה. זה וזה יכולים לשמש בערבוביה".

אז מה אם כן מביא את שר האוצר להחלטתו? "לפעמים רוצים לקצור פירות פוליטיים קצרי מועד וממשכנים עתיד של יציבות חברתית שמתחייבת בחברה הישראלית. כל אלה משיגים אולי מחיאות כפיים בסקטור קטן, אבל המחיר החברתי לאומי יהודי הוא שהחברה הישראלית לא תיצור את היכולת להכיל אדם חרדי כמי שרואה בחייו אידיאל שהוא משלם עליו מחיר יקר ולא כפרזיט שמנצל את הקופה הציבורית".