ילדים גדולים, הוצאות עוד יותר...

הדעה הרווחת היא שהשנה הראשונה לגידול ילדים היא גם היקרה ביותר, אך במשפחות רבות ההוצאות דווקא גדלות עם השנים. אז איך מתארגנים נכון ואיפה מציבים את הגבול? הנה כמה נתונים וטיפים שכדאי להכיר

בחסות לאומי , ה' באב תשפ"א

ילדים גדולים, הוצאות עוד יותר...-ערוץ 7
כלכלה ומשפחה
צילום: pixabay

גידול ילדים היא משימה קשה, בגלל המון סיבות. עם זאת, דווקא ההיבט הכלכלי לא תמיד זוכה לתשומת הלב שראויה לו. רובנו לא ממש אוהבים לחלוק עם הסביבה קשיים פיננסיים כאלה ואחרים, בעיקר אם הם נובעים מעצם התרחבות התא המשפחתי. עם זאת, חשוב לזכור שזו ממש לא סוגיה ייחודית ושכל ההורים מתמודדים איתה – בצורה כזו או אחרת.

השנה הראשונה היא הכי יקרה? לא בטוח

הנתונים של משרד האוצר למשל מצביעים באופן ברור על המשמעות הכלכלית של גידול ילדים. לפי מחקר שפורסם ב-2020, השנה הראשונה שכוללת רכישת ריהוט, עגלות וציוד הנקה עבור הילד הראשון עולה לא פחות מ-31.6 אלף ש"ח. לזה צריך להוסיף הוצאות חודשיות של כ-6,500 ש"ח על תזונה, בריאות וטיפול – וכך הגענו ל-78 אלף ש"ח בשנה.

לפי החישוב לעיל ובתוספת הוצאה שנתית של 2,000 ש"ח על פעילויות ומשחקים ועוד כ-1,000 ש"ח על ביגוד לילד, השנים השנייה והשלישית בחייו של הפעוט יעלו כל אחת כ-81 אלף ש"ח. לאחר מכן ולפחות עד תחילת גיל ההתבגרות, ההוצאות עבור הילד נשארות פחות או יותר קבועות ולרוב הן אפילו מצטמצמות. אבל מה קורה בהמשך?

הילד עוזב, ההוצאות נשארות

גידול ילד בגילאי 12-18 עולה בממוצע 86 אלף ש"ח בשנה, אך חלק מההוצאות מקוזזות אחרי שהילדים עוברים את גיל 16 ומתחילים לייצר לעצמם הכנסה בצורה עצמאית. בגיל 18 ובעקבות הגיוס, יש גם את ההכנסה מהמקור הצבאי ולמרות שהילדים לרוב עדיין גרים בבית – קיימת עזרה כלכלית משמעותית עבור ההורים.

הבעיה האמיתית מתחילה כאשר הילד מתחיל ללמוד לתואר ראשון. בעוד את הטיול אחרי צבא כבר לגמרי נהוג שהחיילים המשוחררים מממנים בצורה עצמאית, או מקסימום עם עזרה קטנה מההורים בלבד, האקדמיה היא כבר סיפור אחר לגמרי: כאן, החברה מצפה מאיתנו כהורים להשתתף בעלויות, שיכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים בשנה בתמורה ללימודים במכללות המובילות.

במילים אחרות, ההוצאות על גידול הילד מלוות אותנו אפילו אחרי שהוא עוזב את הבית. מלבד לימודים גבוהים, יכול להיות שנתבקש לסייע לילדים ברכישת רכב, בשכר הדירה או בהוצאות פתאומיות כאלה ואחרות. בצד שלנו, לא נדיר שההוצאות האלה אף מחייבות *נטילת הלוואות ושינוי מחדש של כל תקציב משק הבית. לכן, התפקיד שלנו כהורים הוא גם לדעת מתי להציב את הגבול ולהגיד "עד כאן".

הגיע הזמן לתת חכות ולא רק דגים

יש גיל מסוים שבו הילדים צריכים לקבל מאיתנו בעיקר חכות ולא רק דגים. אם הילדים עובדים ומרוויחים בעצמם כסף, אין שום סיבה שהם לא יידעו להעריך אותו בדיוק כמונו.

גם אם הנושא הכלכלי לא מהווה שיקול וההכנסות ממשיכות לכסות על ההוצאות, מגיע השלב שבו הילדים חייבים לפתח עצמאות. כדי שהם ייצאו לעצמאות ויצליחו להתמודד בכוחות עצמם עם האתגרים שעוד עתיד לזמן להם העולם הגדול, לנו יש אחריות רבה בהצבת גבולות ברורים.

הצבת גבולות בהיבט הכלכלי היא לא משהו שלילי, אלא חיובי. למעשה, הורים צריכים לנצל כל הזדמנות שנקרית בדרכם כדי לחנך לעצמאות כלכלית, כבר מגיל צעיר. זה כמובן לא אומר שמזניחים את צרכי הילדים או מתעלמים מהם, אלא ההפך: מציבים סדר עדיפויות ברור ומעבירים לפחות חלק מתחומי האחריות לדור הבא.

*כתבה זו אינו מהווה הצעה או התחייבות למתן הלוואה. אישור כל הלוואה, סכומה ותנאיה נתונים לשיקול דעתו הבלעדי של הבנק. אי עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל.