אביגדור ליברמן
אביגדור ליברמן צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

1

החלטתו של שר האוצר אביגדור ליברמן לבטל את ההנחה בתשלום למעונות ילדים שמקבלות נשים עובדות שבעליהן לומדים בישיבות ובכוללים, היא ביטוי מרושע במיוחד של הציניות הליברמנית. מדובר בצעד שהוא רע במהותו וציני במיוחד באופן קבלתו והצגתו בציבור.

המטרה העיקרית של סבסוד מעונות לילדיהן של נשים עובדות היא לעודד אימהות לילדים קטנים לצאת לעבודה ולתרום לכלכלה. לכן נשים עובדות צריכות לקבל את הסבסוד הזה, ולא משנה אם יש להן בעל או לא, אם הבעל עובד או מובטל או אברך שלומד תורה, אם הוא עשה צבא או לא עשה צבא. הטלת תשלום מלא על המעונות עלול להפוך את יציאת האישה לעבודה לבלתי משתלמת, בפרט כאשר מדובר בנשים ששכרן נמוך ויש להן יותר מילד אחד בגיל מעון.

זה המצב אצל רוב הנשים החרדיות הצעירות. ביטול הסבסוד לילדיהן של נשים שבעליהן עוסקים בתורה עלול לגרום לכך שלפחות חלק מאותן נשים יחזיקו את ילדיהן בבית ויימנעו מלצאת לעבודה. בין הנשים החרדיות יהיו גם כאלה שלאחר שיושת עליהן תשלום מלא למעון ייאלצו להעביר את ילדיהן למטפלות פרטיות במשפחתונים. התוצאה שליברמן חותר אליה, לאלץ את הבעלים להפסיק את תלמודם ולצאת לעבודה, ספק רב אם תתקבל. החרדים כבר הוכיחו שהם לא נכנעים בקלות לגזירות שנועדו לחסל את 'חברת הלומדים'. הם ימצאו את הדרך להסתדר.

2

עיתוי ההודעה של ליברמן על ביטול הסבסוד הוא חמור במיוחד. העלאה משמעותית כל כך של מחיר המעונות, שמוטלת בעיקר על משפחות צעירות ודלות אמצעים, לא יכולה להתקבל בשלב מאוחר כל כך של השנה. כאשר הוצאות של משפחה צעירה עולות בבת-אחת באלפי שקלים לחודש, יש צורך בהתראה לפחות של מספר חודשים כדי להיערך לכך.

בנוסף, מי שמבקש לפגוע כלכלית בלומדי תורה כדי שייצאו לעבודה, רעיון מקומם כשלעצמו, חייב לקחת בחשבון את מצב התעסוקה במשק. עליו לבדוק אם יש בכלל אפשרות כעת, במשק שעוד לא יצא לגמרי מהקורונה ועלול להיכנס אליה מחדש, לקלוט בשוק העבודה רבבות ידיים עובדות חדשות.

המפלגות שהרכיבו את ממשלת בנט-לפיד הרבו למתוח ביקורת מוצדקת על כך שנתניהו עיכב העברת תקציב לשנים 2020 ו-2021 מתוך שיקולים פוליטיים. הן חזרו ודיברו על כך שמדינה לא יכולה להתנהל ללא תקציב, והבטיחו שמייד לאחר שתוקם ממשלה ללא נתניהו הן ימהרו להעביר תקציב שיאפשר חזרה להתנהלות תקינה ומסודרת של המשק.

בפועל, אחד משינויי החקיקה שהוחלט עליהם בעת כינון הקואליציה החדשה היה לדחות את מועד העברת התקציב ל-150 יום מיום הקמת הממשלה, במקום מאה הימים הכתובים בחוק הנוכחי. ממשלת הריפוי לקחה לעצמה זמן יקר נוסף כדי להחליט על התקציב ולהעביר אותו בנחת, אבל על גזירת המעונות היה דחוף לה להכריז כבר עכשיו. הגזירה הזאת איננה צעד מתוך מדיניות כוללת, כי על המדיניות הכוללת עדיין לא הוחלט, אבל על זה היה דחוף להחליט כאן ועכשיו.

גם היעד שאליו הוחלט להפנות את 50 המיליונים שאמורים להיחסך מסבסוד המעונות הוא ציני ופופוליסטי להחריד. לפי מה שפורסם, הכסף שנחסך מיועד למימון תכנית ממשלתית למאבק באלימות נגד נשים. וכאשר הוחלט על דחייה של חודשיים במועד הקיצוץ בסבסוד, מייד הוכרז גם שכתוצאה מכך יופחתו עשרה מיליון שקלים מהתכנית למאבק באלימות. אי אפשר היה להחמיץ את המסר הנבזי הסמוי לפיו נשים יספגו אלימות בגלל סבסוד מעונות לילדי חרדים שאינם עובדים.

אז אולי במקום שנשים ימשיכו לסבול מאלימות, אפשר להציע לליברמן - וגם לבנט, ללפיד, לגנץ, לסער, למיכאלי ולניצן הורוביץ - להתאמץ קצת ולמצוא מקור תקציבי אחר למימון המאבק הכה-חשוב באלימות נגד נשים. ככלות הכול, הגנה על נשים מפני אלימות לא חייבת לבוא דווקא על חשבון סבסוד שנועד לעודד יציאה לעבודה של נשים ממשפחות דלות-אמצעים. אפשר היה להביא את התקציב החסר, למשל, מהמיליונים הרבים שמבוזבזים על שרים מיותרים בממשלה שהורכבה על ידי יאיר לפיד. כזכור, לפיד הבטיח להסתפק בממשלה בת 18 שרים, אבל בפועל הרכיב ממשלה שבה מספר השרים הוא הרב ביותר בתולדות המדינה באופן יחסי למספר הח"כים בקואליציה.

ומכיוון שמדובר בממשלה שהוקמה על חודו של קול אחד, היא גם נאלצה להעביר חוק נורבגי מורחב שיאפשר לשרים להתפטר מהכנסת, כי הרוב הקואליציוני הדחוק בכנסת איים לאלץ אותם לעזוב שוב ושוב את עבודת משרדיהם ולהתייצב להצבעות בכנסת. אז אולי אפשר לוותר לפחות על חלק מההוצאות הרבות הללו על ח"כים ושרים, ובכסף שייחסך לממן את התכנית הלאומית למאבק באלימות נגד נשים.

אפשר גם היה כמובן להעביר לצורך מימון התכנית למאבק באלימות משהו מהמיליארדים שהובטחו למגזר הערבי במסגרת ההסכם עם מנסור עבאס. אחרי הכול, אלימות נגד נשים קיימת במגזר הערבי בהיקף עצום ומבהיל. כמחצית מהנשים הנרצחות בישראל מדי שנה על ידי בני זוגן או בני משפחתן הן ערביות, ולכן אין ספק בכך שהמאבק באלימות נגד נשים משרת קודם כל את המגזר הערבי. אז אם יש צורך ב-50 מיליון שקלים למימון המאבק באלימות, למה שמנסור עבאס לא יפריש לכך מעשר מן המעשר מתוך עשרות המיליארדים שהובטחו לו? אבל ליברמן לא באמת מחפש מקור מימון כדי למנוע אלימות נגד נשים. הוא מחפש איך לפגוע בחרדים.

3

גם הרעיון החדש לפטור מהקיצוץ משפחות אברכים מהציונות הדתית ששירתו בצבא הוא לא יותר מפוליטיקה צינית. כי אם מפלים בסבסוד מעונות בין מי ששירתו בצבא למי שלא שירתו, אין סיבה שהאפליה הזאת תחול רק על אברכים ולא למשל על סטודנטים. אם אישה חרדית שיוצאת לעבודה אינה זכאית לסבסוד מפני שבעלה לא שירת בצבא, אז מדוע אישה ערביה שבעלה הסטודנט לא שירת בצבא לא תפסיד גם היא את הסבסוד שלה? ליברמן של פעם, זולל הערבים, היה מאמץ בשתי ידיים הצעה כזאת. אבל היום מנסור עבאס הוא חבר ושותף שאסור להרגיז - לא בהריסת בנייה בלתי חוקית, לא בשלילת אזרחות ממחבלים רוצחי ישראלים, ולא במניעת סבסוד מערבים שלא שירתו בצבא. בחרדים לעומת זאת אפשר להכות חופשי.

ההצעה להמשיך לסבסד מעונות לאברכים ששירתו בצה"ל נועדה בין השאר לספק לימינה הישג שתוכל לנופף בו כלפי קהל היעד הנטוש והזועם בציונות הדתית, ובה בעת לתקוע טריז של תרעומת וקנאה בין החרדים לבין עמיתיהם לאופוזיציה הסרוגים. לכן חשוב לציין שגם בציונות הדתית יש מאות אברכים תלמידי ישיבות גבוהות שטרם שירתו בצבא, והם ומשפחותיהם צפויים להיפגע מהגזירה של ליברמן.

אילו תקציב הסבסוד לאברכים בוגרי צבא היה עובר דרך המפלגות או דרך הישיבות, נכון היה שהישיבות הציוניות יוותרו עליו כאות סולידריות עם הישיבות החרדיות. מכיוון שבפועל מדובר בהנחה שניתנת ישירות למשפחות, קשה לצפות מאברכים בוגרי צבא שיודיעו באופן פרטני למעונות של ילדיהם שהם מוותרים על ההנחה. במקום זה צריך לקחת מהממשלה המנוכרת הזאת מה שאפשר ("להציל מידם" קוראים לזה בחוגים חרדיים), ולנסות למצוא דרכים אחרות שיעזרו לאברכים שאינם בוגרי צבא, חרדים וציונים, להתמודד עם הגזירה.

ולבסוף, אפשר להתנחם בכך שהמתחים בין מרכיבי קואליציית הטלאים הזאת צצים כל העת וספק רב אם ניתן יהיה לקיים את השותפות הזאת לאורך זמן. "גזירה עבידא דבטלא" (בעברית: גזירה עשויה להתבטל) אמרו רבותינו, אמירה שיכולה לחול גם על גזירות ממשלת בנט-לפיד-עבאס.

לתגובות: eshilo777@gmail.com

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו