סיון רהב מאיר
סיון רהב מאירצילום: יוטיוב

1. השבת הנוכחית, השבת שלפני תשעה באב, נקראת "שבת חזון". קוראים בה בתורה את פרשת דברים, וההפטרה מתחילה במילים "חזון ישעיהו".

2. אולי זו מילה שצריך לנער מעליה את האבק, "חזון". ביום יום לא עוסקים בה מספיק. תשעה באב הוא תזכורת שנתית לסיפור הגדול שלנו, שגדול הרבה יותר מאיתנו. בשנתיים האחרונות נראה היה שלעם היושב בציון יש שאיפה אחת גדולה – 61. שמישהו ישיג 61 מנדטים. אבל לא חזרנו לכאן רק כדי להקים ממשלת 61, אלא כדי לחזור לעצמנו אחרי אלפיים שנות גלות, להיות ברכה לאזור הזה וברכה לעולם כולו.

3. מילים כמו ״גאולה״ או ״קדוּשה״ לא הפחידו את אבותינו מעולם, לא בגלות ולא בראשית הציונות. היום הלקסיקון צנוע הרבה יותר. פעמים רבות מדברים על זכויות ולא על חובות, על ערכים גלובליים בלבד ולא לאומיים-יהודיים, ורק רוצים ליצור מערכת שבה כל השבטים יסתדרו איכשהו זה עם זה, בלי חזון משותף.

4. פרשנינו מסבירים כי שבת חזון היא השבת שבה כל אחד צריך לדמיין את המקסימום – את הגאולה הכללית והפרטית. זה הזמן לשים לב למה שחסר בעולם, להעדר, לחלל, לצרות, למצוקות - ולהתפלל לטוב. אחרי שנה של קורונה, אחרי אסון מירון ואסון מיאמי, לא קשה להתחבר לצער ולדרוש עולם מתוקן.

5. כך כתב הרב קוק: "התחלנו לומר איזה דבר גדול, בינינו לבין עצמנו ובאוזני העולם כולו, ולא גמרנוהו עדיין. הננו עומדים באמצע נאומנו". תשעה באב אינו רק יום אבל על מה שאיבדנו, אלא יום של תזכורת למה מצופה מאיתנו. שבת שלום.