תמונת השבוע של שייע דייטש: רעבע ברוך

שייע דייטש, משלוחי חב"ד במוסקבה ומנהל מרכז החסד היהודי, מספר מדי יום שישי על תמונה אחת שעשתה לו את השבוע.

תגיות: שייע דייטש
שייע דייטש , ז' באב תשפ"א

תמונת השבוע של שייע דייטש: רעבע ברוך-ערוץ 7
בית הכנסת המרכזי 'מארינה רושצ'ה'
צילום: שייע דייטש

אלו מסוג הרגעים שלא תופסים תשומת לב, לא בולטים ולא נשמעים, ואפשר לחלוף לידם בלי לראות או להקשיב. אך אם זכית וקלטת את המומנט, אתה מתהפנט לזמן-מה.

זה בקצרה מה שחוויתי בבוקרו של יום רביעי, עם סיום התפילה וקיפול הטלית, כשעיני צדה במרחק כמה מטרים ממני מחזה שריתק אותי, תוך כדי שזיכרוני מחזיר אותי עשרות שמים אחורה.

ראיתי את ידידי היקר והמוערך הרב ברוך קליינבערג, יושב ליד נער צעיר ומלמדו את אותיות הא"ב והנקודות, ובסבלנות אין קץ מתוך אהבה אמיתית, הוא מסביר לו כל דבר מה זה, משמיע לו את הצליל הנכון בשילוב האות והניקוד, ואף מראה לו איך הקריאה נשמעת מתוך התפילה שבסידור. הנער מקשיב קשב רב, מתרכז כולו להבין ולהפנים, הוא יודע שהרב יהיה אתו כמה מפגשים שיצטרך, עד שהוא יהיה מוכן לקראת בר-המצווה שלו ויוכל לקרוא בעצמו את ברכות התורה.

מאז שאני זוכר את הרב קליינבערג, לא ראיתיו מבזבז דקה אחת לבטלה; תמיד הוא עסוק במשהו מועיל ותכליתי, בתפילה או בלימוד, בתשובות הלכתיות בשיחת טלפון, או בלימוד עם חברותא בכל גיל שרק יהיה, והכל בסבלנות ובצניעות מדהימה. סניף בית חב"ד שהוא ורעייתו המסורה הקימו בשכונות סוקל-איירפורט, נהפך חיש מהר לאבן שואבת ליהודי האזור, שבאים לתפילות, שיעורים, סעודות שבת וחג, ומקבלים השראה מהמשפחה המיוחדת הזו, ואולי אף לשלוח גם את הבן בתקופת חופשת הקיץ ללמוד קצת יהדות, או להתכונן לבר-המצווה. ור' ברוך מקבל כל אחד בסבר פנים יפות, בשקט ובחיוך שלא סר מפניו, גם כשעול החזקת ותפעול המקום, הולך וגדל עם האנשים והפעילות.

התקרבתי, נעמדתי ממול ועשיתי את אוזניי כאפרכסת. והנה שמעתי את עצמי, ככה בדיוק לפני למעלה מארבעים שנה, אצל המלמד שלי בתלמוד תורה שבמרכז העיר ירושלים. 'רעבע שלמה' קראו לו ואני וחבריי בכיתת הגן, בקושי יכולנו אז לדבר, אבל כבר זכיתי להיכנס לכיתה ולהתחיל ללמוד את האותיות הקדושות.

כמו כל ילד המגיע בגיל 3, נשאני אבי מורי שיחי' בידיו, עטוף כולי בטלית, לבל יראו עיניי הקטנות בעל-חי שאינו טהור וגם להישמר מעין הרע. אירוע מרגש ביותר, כי לא יום פשוט הוא, כפי שהרבי הריי"צ התבטא, שכאשר יהודי מוסר את הילד שלו ללמוד תורה הוא עושה מה שעשה הכהן הגדול בקודש הקודשים. דווקא אירוע זה לא נשאר בזיכרוני, אלא למחרת, או כמה ימים אחר-כך, כשנשארתי לבד בכיתה ההומה בילדי ירושלים, אני בוכה לאבי שיישאר או שייקח אותי חזרה לבית, 'רעבע שלמה' מציע לו שילך, מרגיע אותי עם סוכרייה ולוקח אותי לידו ללמוד. כבר לא יודע מה היה מתוק יותר, הסוכריה או הלימוד, אבל החוויה והאווירה הנעלית גרמו לי ב"ה להרגיש את מתיקות לימוד התורה כבר בגיל צעיר כל-כך.

וכשאני עומד ומביט בהם, בר' ברוך והנער שלידו, אני שוכח לרגע שאנו כעת במוסקבה, ולפני שאקח את הטלפון כדי לתעד תמונה זו, מתנגן לי בראשי השיר הידוע של המשורר מארק ורשבסקי, אותו כתב לפני למעלה ממאה שנה ובה תיאר את האווירה של לימוד אותיות הא"ב בחיידר לילדים על ידי המלמד. ואלו חלק מהמילים היפות, השגורות על-פי: "אויפן פריפעטשיק ברענט אַ פייערל, און אין שטוב איז הייס, און דער רבי לערנט קליינע קינדערלעך, לערנט אל"ף בי"ת… לערנט, קינדערלאך, האט נישט מורא, יעדער אנהייב איז שווער; גליקלעך דער וואס האט געלערנט תורה, צי דארף אַ מענטש נאך מער?" (ובתרגום ללשה"ק: על האח דולקת לה האש, ובבית חם, והרבי מלמד את תלמידיו הצעירים את האל"ף בי"ת. לימדו ילדים, אל תחששו, כל ההתחלות קשות; מאושר מי שלומד תורה, האם אדם צריך יותר מזה?)

בצורה דומה להפליא זכיתי ב"ה בעצמי להכניס את בניי שיחיו לחיידר, כי גם אני רוצה שהם יזכו להיות האנשים המאושרים עלי אדמות, ולהגיע לזה זוכה רק מי שלומד את התורה הקדושה. וככל שנקדים ללמד את הילדים, ככל שננצל את השנים הצעירות והמוח הנקי שלהם - כך יזכו לקלוט זאת בצורה קלה יותר. לא פעם מתרגש אני לראות את ההורים, המביאים את בניהם הקטנים לטקס כזה אצל המחנך הרב אברהם אלימלך גדז', כאן ב"חיידר מנחם", והוא במומחיותו ובסבלנותו, בשמחתו ובניסיונו הרב, משקיע בכל פעם מחדש בילד, בחוויה רוחנית וגשמית שלא תישכח. וגם הורים שלא מעוניינים שהילד ימשיך ללימודים דווקא בחיידר, אלא בבית הספר, ובכל זאת דואגים לפחות שאת חוויית התחלת לימוד אותיות האל"ף-בי"ת, יזכה הילד כמו שילדים יהודים טהורים זכו במשך דורות רבים.

"קמץ אלף אָ" אני שומע את הרב קליינברג חוזר שוב, ומראה לנער המתוק שלצדו. בשיחה שהרבי אמר בדיוק החודש לפני 39 שנה, הוא דיבר על האופן הנכון בו צריך להיצמד לשיטה המסורתית בלימוד הקריאה עם התלמידים, באופן בו המלמד מלמד את האות, את התנועה, ולאחר מכן את שניהם יחד (קמץ אלף אָ) והילדים חוזרים אחריו.

במשך השנים ניסו לפתח שיטות חדשות, אך בסופו של דבר כולם חזרו לשיטה המקורית הזו, אותה הזכיר הרבי בשיחתו הקדושה.

בתקופה זו, ישנם הורים המתלבטים לאיזו מסגרת חינוכית לרשום את ילדיהם. אין ספק, שאלו שבאמת רוצים לזכות לגדל את צאצאיהם בדרך היהודית האמיתית, עליהם לרשום אותם אך ורק למוסד חינוך על טהרת הקודש, כאלו שב"ה זכינו כאן במוסקבה, מוסדות שהקים הרב הראשי שליט"א, עם אנשי מקצוע מעולים ומומחים, המכינים במסירות את דור הגאולה - ילדים שהמשיח ישמח איתם בקרוב ממש!

גוט שבת וגאולה קרובה ושלמה
שייע