יועז הנדל: אני צם לא מפני געגועים לעבר

איך יהודים שיש להם בית, שלטון, ריבונות וגם אויבים משותפים עסוקים בלשנוא אחד את השני?

השר יועז הנדל , ח' באב תשפ"א

יועז הנדל: אני צם לא מפני געגועים לעבר-ערוץ 7
יועז הנדל
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בגיל צעיר יחסית התחלתי להתעניין בהיסטוריה של העם שלנו.

ידעתי לתת סימנים בפרושים, צדוקים והאיסיים, לתאר את הקרבות במרד החשמונאים ובמרד הגדול, אבל תמיד נשארה התעלומה הבסיסית: למה?

*איך אומה עצמאית מאבדת את עצמאותה בשל מריבות פנימיות?* איך קנאים בשלב הבא מוכנים להילחם באחיהם במקום לאחד כוחות נגד האויבים? מומה בעצם היה כל כך מפלג בזרמים השונים ביהדות שהם הלכו והתרחקו, עד לחורבן.

כשהזדמן לי, אחרי הצבא, הלכתי ללמוד באוניברסיטה, השלמתי דוקטורט, הפכתי לשליח ציבור ועדיין התעלומה נשארה כשהייתה.

איך יהודים שיש להם בית, שלטון, ריבונות וגם אויבים משותפים עסוקים בלשנוא אחד את השני. איך התעסקו בלקרוא אחד לשני בוגד, במקום לחפש את המשותף.

תשעה באב הוא בעיניי אחד הימים החשובים בשנה. אני צם מאז בר המצווה, לא מפני געגועים לעבר או לבית המקדש, אלא מפחד להווה ולעתיד. זו תזכורת לכולנו על קנאות ושנאת חינם. תזכורת על הפוטנציאל העצום בעם היהודי להישגים אדירים ולנזק אדיר.

לחמתי ופיקדתי למען הארץ שלנו, קיבלתי החלטות לגבי עתיד וביטחון המדינה, אבל מעולם, לא חששתי לגורל העם היהודי מסכנה חיצונית.

החשש שמלווה אותי תמיד הוא מקרע פנימי. מרגע שהפכתי לנבחר ציבור, המשקל של היום הזה כבד ומוחשי מאד. אין אחרים שאחראים על השיח בתוך העם, על המאבק בקנאות. אין אחרים שישמרו על הבית השלישי. זו המשימה שלנו.