שנתיים מאסר נגזרו על מנכ"ל נת"י לשעבר אלכס ויז'ניצר

שופטת בית המשפט המחוזי מיכל ברנט גזרה שנתיים מאסר וקנס בגובה 850,000 ש"ח על מנכ''ל נתיבי ישראל לשעבר שהורשע בבקשת שוחד.

ערוץ 7 , י"א באב תשפ"א

שנתיים מאסר נגזרו על מנכ"ל נת"י לשעבר אלכס ויז'ניצר-ערוץ 7
בית משפט
צילום: ISTOCK

בית המשפט המחוזי מרכז גזר היום (שני) על אלכס ויז'ניצר, המנכ"ל לשעבר של החברה הממשלתית נתיבי ישראל (מע"צ לשעבר), עונש של שנתיים מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בגובה 850,000 ₪ זאת לאחר שהורשע בעבירת בקשת שוחד.

במסגרת הסדר טיעון הכולל כתב אישום מתוקן והסכמה לעונש במהלך בחודש שעבר, הודה והורשע ויז'ניצר בעבירת בקשת שוחד. בכתב האישום המתוקן בו הודה נטען כי בעת ששימש מנכ"ל נתיבי ישראל (נת"י), הייתה חברת ניהול הפרויקטים 'אפשטיין ובניו בע"מ' קשורה עם נת"י בחוזים לניהול פרויקטים, בשווי של עשרות מליוני שקלים.

החל משנת 2005 ועד שנת 2009 פנה ויז'ניצר כמה פעמים ליואב סרנה, בעלי חברת אפשטיין, ואמר לו כי הוא מצפה ממנו לתשלום עבור העבודות שאפשטיין מקבלת מנת"י, שכן, הוא וסרנה "שותפים" וסרנה "חייב לו".

ויז'ניצר אמר לסרנה מספר פעמים כי אם לא יענה לדרישות השוחד שלו הוא יביא לפגיעה בחברת אפשטיין. בשנת 2010 ויז'ינצר הזמין את סרנה לפגישה בבית קפה בה נכח אדי זלינגר המקורב לויז'ניצר. בפגישה אמר ויז'ניצר לסרנה כי זו העת להסדיר את "חובו" ודרש להעביר אליו את כספי השוחד באמצעות זלינגר.

בשל חששו של סרנה כי ויז'ניצר יביא לפגיעה ממשית בחברת אפשטיין, תאמו סרנה וזלינגר מנגנון להעברת 100,000 ₪ לידיו של ויז'ניצר, וסרנה אף העביר שיק על סך זה לידיו של זלינגר. בסמוך לאחר מכן התחרט זלינגר והודיע כי הוא מסרב לקחת חלק במהלך.

מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה נמסר: "העונש שגזר היום בית המשפט על ויז'ניצר משקף את החומרה הרבה המיוחסת כיום למעשיהם של עובדי ציבור בישראל הדורשים שוחד, זאת אף במקרים שהשוחד לא מגיע בסופו של דבר לידיהם. בעת קביעת העונש הביא בית המשפט את העובדה שויז'ינצר לקח אחריות על מעשיו, בחר להודות בכתב האישום ולא לנהל משפט, וכן את גילו הלא צעיר ומצבו הרפואי. אנו מברכים על גזר הדין".

כתב האישום עליו נותן כעת ויז'ינצר את הדין הוא חלק מפרשת 618, אשר מכונה "פרשת נתיבי ישראל" - פרשת שחיתות רחבת היקף שנחקרה בעיקרה ע"י חוקרי יחידת יאל"כ של להב 433 ובה הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה שלושה עשר כתבי אישום. הציר המרכזי של הפרשה סובב סביב עבירות שחיתות שבוצעו בחברה הממשלתית במשך כעשור, על ידי מנהלים ועובדים בה, וכן על ידי ספקים חיצוניים בהם מנהלי פרויקטים, קבלנים ונותני שירות אחרים.