מה משתנה באמנות כשחוזרים בתשובה

מחקר ראשון מסוגו בחן את ההשלכות של הליך החזרה בתשובה על יצירתם של אמנים, על השתלבותם במילייה האמנותי ובחברה הדתית.

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"א באב תשפ"א

מה משתנה באמנות כשחוזרים בתשובה-ערוץ 7
נחמה גולן, "נפל בעריכה-נייר אורתודוכסי", 2017, מיצב
צילום: אוסף האמנית

במחקרה המסקרן בחנה ד"ר אביבה וינטר את השלכות החזרה בתשובה על יוצרים ואמנים. על המחקר שעסק בשורה ארוכה של אפיקי אמנות, סיפרה בראיון לערוץ 7.

"כולנו מכירים את הזמרים החוזרים בתשובה, אבל זה קיים בשאר האמנויות, ציור קולנוע פיסול ועוד", היא אומרת ומספרת: "ראיתי שחוויית החזרה בתשובה, שהיא מכוננת ומשפיעה על החיים ומשנה זהות, משתקפת ביצירות האמנות ותורמת להבנת התהליכים של החזרה בתשובה והחוויות שהם עוברים".

ההשפעה של החזרה בתשובה על עולם האמנות נוגעת ל"עולם החדש שהם מגלים, לפרשנות שלהם למקורות, להשתייכות לחברה הדתית ולהשתייכות שלהם לקהילת האמנים".

האם ניתן לכלול את האמנים תחת מעטפת אחת, שאלנו והזכרנו את הפער שבין שניים מהמובילים את עולם היצירה של שנות השישים והשבעים, הרב פופיק ארנון ז"ל והרב אורי זוהר. בעוד הרב ארנון בחר להתנתק לחלוטין מעולם היצירה בחר הרב זוהר להגיח מעת לעת לעולם הקולנוע והטלוויזיה. על כך משיבה ד"ר וינטר ומציינת כי "בשנות השישים והשבעים רוב החוזרים בתשובה התנתקו לחלוטין. התחושה אז הייתה שצריך להתנתק מכל יצירה ולהתמסר לעשייה הדתית וגם הרב אורי זוהר התנתק מעולם היצירה. לעומת זאת בשנים האחרונות יש זן חדש של אמנות, לא מתנתקים, אלא נותנים גוון חדש שמותאם לעולם שלהם ובכך הם תורמים לעולם של כולנו".

המעבר ליצירה חדשה, כזו שנתונה תחת מגבלות דתיות, התקבלה באופן שונה אצל אמנים שונים. "יש מי שהצליחו ליצור אבל "גיירו" את האמנות שלהם ולא חידשו. לעומת זאת, מעניינים האמנים שהמשיכו ליצור על אף הקשיים והקונפליקטים, כי עבורם היצירה היא החיים, והם מצאו דרך לחבר בין אמונה ואמנות. אלו האמנים שמתחילים לקבל יותר ויותר הוקרה בשנים האחרונות".

בין היוצרים אותם חקרה וינטר ניתן למצוא אמנים כדוגמת יעל סרלין, שמעון פינטו, טוביה כ"ץ, דליה כתב-אריאלי, סיגל מאור, שי אזולאי, סיגל אדלמן ואחרים.

האם המעבר לעולם הדתי לא פגם באיכות היצירה? "יש את האמנים שמסיבה כלשהי המחויבות העמוקה שלהם לדת וההלכה השפיעה על האיכות האמנותית שלהם וגרמה להם לכופף את עצמם. האמנות הפכה לקלישאתית אצלם", אומרת וינטר ומוסיפה כי "החידוש במחקר הזה הוא שיש קבוצה גדולה של אמנים שזה לא קרה להם והאמנות שלהם עדיין חדשנית עם טכניקות ייחודיות וחומרים ייחודיים והאמנות שלהם רעננה ואפילו ביקורתית".

דוגמא לכך היא מוצאת ביצירותיה של נחמה גולן שהחלה משלבת בעולמה האמנותי מוטיבים יהודיים שלא היו חלק מיצירות העבר שלה. בין השאר היא מזכירה את היצירה בה בחרה לעטוף בנייר מתכת יצירות מפוסלות, על רקע המנהג, בעיקר במגזר החרדי, לעטוף טרם הפסח בנייר מתכת כמעט את המטבח כולו.

"בעבר החזרה בתשובה שיתקה את האמנים שהרגישו שאין להם פתח ליצירה וחלקם אפילו הפסיקו ליצור, אבל עם השנים, במאה השנים האחרונות, הגישה של רבנים השתנתה. אמנם אין אפשרות לעבור על הלכות בסיסיות, אבל יש אפשרויות יצירה שלא מתנגשות בהלכה".

וינטר מציינת ומדגישה כי "יש התפתחות גדולה של יצירה בציבור הדתי והחרדי. מתוך האמנים הדתיים ניתן למצוא ביקורתיות וחתרנות, ודווקא אצל החוזרים בתשובה מוצאים דרכים ליצירה שלא יפגעו בעולם ההלכה". על האופן בו מתקבלות היצירות ומתקבלים היוצרים בעולם האמנות היא אומרת כי אכן "ההתקבלות שלהם בשדה האמנות לא פשוטה בכלל, אבל גם כאן יש תהליך. לפני 20 או 30 שנה אדם עם פאות או כיסוי ראש שהיה נכנס לתערוכה היה זוכה למבטים עם הרבה דעות קדומות, אבל לאט לאט זה נפתח והשתנה. יש אמנם תקרת זכוכית, אבל שינוי קורה ויצירות מגיעות למוזיאונים. החוזרים בתשובה מביאים שני עולמות שמחוברים יחד, וזה מה שהופך את היצירות שלהם לסופר-מעניינות".