פרשת ואתחנן: איך פועל הזיכרון?

משה רבנו מצווה את ישראל לא לשכוח את מעמד הר סיני. האם אפשר לצוות על אי-שכחה? בואו נדבר קצת על איך פועל הזיכרון.

ד"ר חנה קטן , י"א באב תשפ"א

פרשת ואתחנן: איך פועל הזיכרון? -ערוץ 7
ד"ר חנה קטן
צילום: באדיבות המצולמת

"רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ, כֹּל, יְמֵי חַיֶּיךָ, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ, יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב

משה רבנו מצווה את ישראל לא לשכוח את מעמד הר סיני. האם אפשר לצוות על אי-שכחה? בואו נדבר קצת על איך פועל הזיכרון.

לכל אדם יש זיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך. ישנם חלקים במוח שמופקדים על שני סוגי הזיכרון האלו. הזיכרון מהווה את המודעות ואת האישיות. כשנמחק זכרונו של האדם, נמחקת למעשה אישיותו. זה נכון לגבי הזיכרון לטווח ארוך שמגדיר מי אני ומה אני ומה ערכיי, מאין באתי, אבל זה נכון גם לגבי הזיכרון לטווח קצר .הוא הנותן לאדם את מקומו בחיים, ומאפשר לו לתפקד, לקשר, להיות נוכח. בלי זיכרון לטווח קצר, האדם כאילו מרחף במקום, כאילו אינו 'נמצא', וקשה לו מאוד ליצור קשר עם סביבתו או לתפקד בחיי היומיום. ועל אחת כמה וכמה, חווים זאת בצער ,ילדיו ואוהביו.

טווח הזיכרון מאוד אינדיווידואלי, וגם כמות המידע שאדם מסוגל לזכור משתנים מאדם לאדם. מצד אחד קיימים אנשים עם מה שמכונה 'זיכרון צילומי', שזוכרים כמות עצומה של 'חומר' אחרי הבטה חטופה בו, והחומר הנזכר נשאר טבוע בזיכרונם זמן רב. בדרך כלל הזיכרון הזה מגיע עם כישרון מיוחד גם בנושאים שכליים אחרים. לי ש זיכרון צילומי לפנים. לעיתים זה גם מביך. אני יכולה לפגוש אשה באוטובוס, ועשרים שנה אחר כך, פניה תירשמנה בזיכרוני. בכל מקרה, כשאשה תשאל אותי אם אני זוכרת אותה, אני תמיד אומר שכן. את הפנים אזכור, אבל לא אדע אם ראיתי אותה במרפאה, או בהרצאה, או בכותל, או אולי נפגשנו אי שם במעמד הר סיני. אני חושבת שזאת מצווה לעגל פינות כדי לא להעליב. ועם הגיל, המצב רק מחמיר.

הגיל מאוד משמעותי לגבי הזיכרון, וכבר אמרו חז"ל 'הלומד ילד למה הוא דומה – לדיו הכתובה על נייר חדש, והלומד זקן למה הוא דומה – לדיו הכתובה על נייר מחוק. חזרה מרובה על חומר מסוים עשויה לקבע אותו בזיכרון, אבל לעיתים קרובות מדובר לזיכרון לטווח קצר בלבד.

כמובן שיש קשר ישיר בין חשיבות החומר שאנחנו נדרשים אליו לבין הסיכוי שאכן ייטבע בזיכרוננו לטווח ארוך. וככל שהנושא קרוב לליבנו, יש יותר סיכוי שהוא ייטמע בזיכרוננו. איזו אשה לא מצפה מבעלה לזכור את יום ההולדת או את יום הנישואין? בפתק מתוק או במתנה מושקעת, הוכחת קשר רגשי אלי.

הזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי הוא ארוך. 'בינו שנות דור ודור'. זיכרון של עם עטור שחוק ודמע, עליות ומורדות. בכל יום אנחנו מזכירים בתפילה פעמיים ביום את יציאת מצרים.

מתוך שאנו מתחברים לזיכרון הלאומי של יציאת מצרים, ולכל הניסים אשר עשה עמנו ריבונו של עולם, יזכור ה' לנו את חסד נעורינו. 'זכרתי לך חסד נעורייך.. אהבת כלולותיך..' ריבונו של עולם לא שוכח את יום הנישואין שלנו. לעולם לא.