כהנא, די

אם כבודם של רבני המגזר כל כך יקר וחשוב בעיניו, הייתי מציע למתן כהנא לשאול את דעתם גם בעוד כמה שאלות מרתקות.

הרב אברהם ליפשיץ , י"ב באב תשפ"א

כהנא, די-ערוץ 7
אברהם ליפשיץ
צילום: ללא קרדיט

כמה מחשבות על המהלכים האחרונים של שר הדתות מתן כהנא.

1. לזכותו של השר כהנא ייאמר שהוא מאוד אנרגטי, ולא נח לרגע. מאז שטייס הקרב נחת במשרד הדתות, הוא לא מפסיק לעבוד. רק חבל שאת רוח הקרב שלו הוא מוביל דווקא נגד הרבנות הראשית, ושאת כל ההפצצות הוא מכוון דווקא לכיוון המוסד היקר והחשוב הזה.

מרגע כניסתו לתפקיד הוא לא מפסיק לייצר כותרות מפוצצות: "שילוב נשים במועצות הדתיות", "ייבחרו הרבה רבנים ציוניים", אתמול גם "מהפכת הכשרות", והיום גם מהפכה בגיור נמצאת בקנה. כל זה בניגוד מוחלט לעמדת הרבנות הראשית, שהוא כביכול "פועל לחיזוקה".

2. מרגש לראות עד כמה כבוד רבני הציונות הדתית חשוב לשר, עד שהוא פועל ללא הרף כדי שיבחרו כמה שיותר רבנים סרוגים. מפעים לראות את רצונו לזכות את עם ישראל סוף סוף ברב ראשי סרוג, ש"יורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו". רק שאם כבודם של רבני המגזר כל כך יקר וחשוב בעיניו, הייתי מציע לו לשאול את דעתם גם בעוד כמה שאלות מרתקות – כמו אם מותר להקים ממשלה ביחד עם הערבים, או אם מותר להפר סדרת הבטחות כדי למנוע בחירות נוספות. שמעתי שיש להם כמה תובנות בעניין (אם אין לו את המספרים שלהם הוא יכול לבקש מניר אורבך).

3. מדהים איך המפלגה שהסבירה לכולם שהיא תרומם את הציונות הדתית מהעמדה הבזויה של 'משגיח הכשרות של המדינה', לעמדה שמחזיקה ב'הגה השלטון שלה', חוזרת פתאום להתעסק דוקא ביחסי משגיח ומושגח.

כמובן שהדבר לא מיקרי. זה נובע משתי סיבות. האחת היא שהנושאים היחידים שמוסכמים בממשלה הזו הם יחסי הדת מהמדינה. לכן דווקא אלו הם הנושאים שהם מצליחים לקדם, כשנושאים בטחוניים קריטיים כמו חוק האזרחות נתקעים.

הסיבה השניה היא שאחרי כל מה שימינה מכרה לשמאל ולערבים, בנט וכהנא רואים שה'בייס' שלהם מתחיל לברוח להם בסקרים. הם יודעים שהדרך הכי טובה להחזיר אותם היא לסנוור את עייניהם עם דיבורים על "מהפכה בכשרות" או על "מינוי רבנים סרוגים".

4. ואת זה אני באמת לא מצליח להבין, איך יש במגזרנו לא מעט אנשים שמלהבים מזה? מתי החלום לראות עוד כיפות סרוגות בעמדות מפתח ברבנות הפך להיות הדגל החשוב ביותר של הציונות הדתית? ועוד באמצעים כאלה של רמיסת הרבנות הראשית! לצערי זה אותו שטאנץ של אנשים שעיניהם בורקות כשהם רואים ראש ממשלה סרוג, לא משנה באיזה אמצעים הוא נבחר (או לא נבחר), מפכ"ל משטרה סרוג, עיתונאי בכיר סרוג, וכך גם לחזות ברבנים סרוגים זו מבחינתם מטרה שמקדשת את כל האמצעים. מתי נהיינו כל כך מגזריים, שהדאגה לאנשי שלומנו הפכה להיות סלע קיומנו?

5. וגם ההליכה של כהנא על הראש של הרבנות הראשית, באה לצערי בטוב להרבה אנשים. מסע של שנים ארוכות של ביזוי הרבנות הראשית נותן את אותותיו. במשך שנים, התקשורת, בשילוב כמה גופים אינטרסנטיים, מייצרים תדמית נוראית לרבנות. הביטוי הנלעג: "הממסד הרבני" יחד עם עוד הרבה כתבות רעל וארס שנשפכו על הרבנות, גורמים לקורא הממוצע לצייר בדמיונו את הרבנות כגוף שחור, מסואב ומושחת. ועכשיו, יש שחשים, תהיה לנו סוף סוף רבנות נעימה וידידותית, עם מאור פנים.

נכון שיש מה לתקן ברבנות, כמו בכל גוף ממלכתי אחר במדינה, אבל אף גוף ממלכתי לא סובל מתדמית שיקרית כל כך שלילית.

6. איך יודעים אם המהלכים של כהנא יחזקו את היהדות במדינה או להיפך? פשוט מאוד. כאשר הרבנות הראשית וכל זקני הרבנים מתנגדים, וכל חבריו לממשלה החדשה דווקא מברכים, מבינים לבד לאן הדברים מובילים. כך בענין מהפכת הכשרות, כשליברמן מברך אנחנו מבינים שזה ממש לא "גלאט".

כך גם בענין בחירת הרבנים והדיינים. אל תתבלבלו, חברי הממשלה החדשה לא מחפשים רבנים ודיינים ציוניים. לא לשם כך הם התכנסו. הם פועלים דווקא לבחירת רבנים ודיינים אולטרא-ליברליים, ש"יורונו מדרכינו ונלכה בארחותינו". הם צריכים רבנים כאלה שגם ליברמן, קריב, הורביץ ולפיד יוכלו לגמור עליהם את ההלל.

7. ויותר מהמעשים, הדבר הכי מקומם בהתנהלות של השר כהנא זה הרטוריקה שלו. הוא אלוף העולם בלעשות הנחות לעצמו על ידי משפטי טיוח, גימוד והתחמקות של כל ביקורת. כך למשל כשנשאל ברדיו איך הפר סדרה של המון הבטחות בחירות – התשובה התחילה ב"נכון שלא הצלחנו לעמוד בכל הבטחות הבחירות, אבל..." - כאילו שהם עמדו בכל הבטחות הבחירות חוץ מאחת, ולא להיפך.

כשנשאל אם דעתו נוחה מכך שרוב מצביעי ימינה זועמים על כך שהונו אותם הוא השיב: "נכון שלא כולם לגמרי מבינים אותנו, אבל..." – כאילו מדובר במעט אנשים, ושיש להם רק טעות קטנה של אי-הבנה. וכך גם עכשיו, כשנשאל על ההתנגדות החריפה וחסרת התקדים של הרבנות הראשית למהפכת הכשרות שלו, הוא השיב: "נכון שהרבנים הראשיים לא בשיא ההתלהבות מהמהפכה הזאת, אבל מובן לי שאנחנו מחזקים את הרבנות הראשית...".

8. אז אני רוצה לבקש מהשר כהנא: אם כבוד הרבנות והיהדות חשובים בעיניך – אנא תרפה מהמלחמה ברבנות. את האנרגיות שלך הייתי ממליץ להפנות למאבק נגד הגזירות הקשות של שותפך ליברמן נגד עולם התורה. כי אם לא יהיו לנו אברכים, ששוקדים יומם ולילה בלימודם, לא תהיה תורה בישראל חס ושלום. בלי לומדי תורה שתורתם אומנותם – לא יצמחו רבנים גדולים. בלי לומדי תורה - לא תהיה יהדות במדינה.