"אני בא לדבר את האמת, ולא פוחד מאף אחד"

אבי מעוז, יו"ר מפלגת נעם, משיב לביקורת הציבורית נגד מהלכים שנקטה מפלגתו וגם חושף רגעים מפתיעים מהקריירה הציבורית שלו במשרדי הממשלה

יוני רוטנברג , י"ג באב תשפ"א | עודכן: 10:58

"אני בא לדבר את האמת, ולא פוחד מאף אחד"-ערוץ 7
ח"כ אבי מעוז
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

אחר צהריים ירושלמי במסדרונות משרד השיכון. הטלפון בלשכת המנכ"ל מצלצל. השנה היא 2002 והמנהל הכללי של המשרד, אבי מעוז, מרים את השפופרת. קול מוכר מתפרץ מן העבר השני. "אהה, המנכ"ל", מחקה מעוז באוזניי את קולו האייקוני של ראש הממשלה דאז אריק שרון, "יש לי פרויקט בשבילך".

בעיר נצרת התחוללה אז מלחמת דת יצרית ובעלת השלכות גלובליות. מול כנסיית הבשורה המפורסמת ביקש הוואקף המוסלמי להקים מסגד ענק. בעולם הנוצרי חששו שהמוסלמים בעיר ינסו להקים מסגד שיאפיל בגודלו על הכנסייה ויסתיר את הצריחים המפורסמים שלה. המוסלמים טענו כי זהו שטח שלהם והם רשאים לעשות בו כרצונם. משרד הפנים רצה בכלל להקים שם כיכר מפוארת לרווחת התושבים. אחרי שהוותיקן איים שלבניית המסגד יהיו השלכות וועדת שרים כונסה לא פעם בנושא, הוואקף לא חיכה יותר מדי ופשוט החל לבנות את המסגד. ואז גייס שרון את האיש שלו למשימות מיוחדות.

"היו לנו יחסים מיוחדים איתו ועם עומרי, שניהל בעצם את העניינים", מסביר מעוז את פשר הפנייה. "אריק סמך עליי. באחד העיתונים הייתה עליי אפילו כתבה עם הכותרת 'הבולדוזר של הבולדוזר'". שרון היה קצר ונחרץ כדרכו: "אני רוצה למנות אותך ליו"ר ועדת מנכ"לים ותפתור כבר את הבעיה הזאת". מעוז הציב שתי דרישות: שהוועדה תשב במזכירות הממשלה, ושהשר יאשר לו לעסוק בזה. וכך יהודי עטור זקן ארוך, בוגר ישיבת מרכז הרב, מצא את עצמו מתווך בין ראשי הכנסייה לשייח'ים מהוואקף, יחד עם מפקד המחוז החילוני ניצב יעקב בורובסקי. המסגד, אם הייתם במתח, נהרס בסופו של דבר בלי שנרשמה אלימות חריגה.

"מעולם לא הרגשתי יוצא דופן במקומות שבהם פעלתי", טוען חבר הכנסת אבי מעוז, נציגה היחיד של מפלגת נועם בכנסת. "אולי הסנדלים והחולצה בחוץ קצת מעוררים תשומת לב", הוא צוחק, "אבל לא הרגשתי שמבחינות אחרות אני יוצא דופן. בתקופת ברק הייתי מנכ"ל משרד הפנים של נתן שרנסקי, עבדתי מול יצחק הרצוג, שהיום הוא הנשיא ואז היה מזכיר הממשלה. פעלתי צמוד עם האנשים שעמדו מאחורי ברק והם נתנו בי הרבה אמון. גם ציפי לבני ביקשה שאשאר במשרד השיכון אחרי שאפי איתם התפטר לפני ההתנתקות. אני רחוק מכל התיוגים הרגילים".

ובכל זאת, אבי מעוז עומד מאחורי המפלגה שהצליחה להצית מדורות של זעם בשמאל וגם בחלקים מהימין וגרמה ליותר מפוליטיקאי אחד להצהיר שלא יישב איתה בממשלה בשום מחיר ושנגד הקמפיין שלה הוגשו כמה עתירות בוועדת הבחירות המרכזית. האיש שהיה יד ימינו של שרון וזכה לאמונם של אהוד ברק וציפי לבני עומד היום כנבחר ציבור בפני עצמו, והוא אינו חושש להביע את דעותיו הלא פופולריות קבל עם ומליאה.

השותף הסודי: בנימין נתניהו

אביגדור מעוז, כיום תושב עיר דוד, אב לעשרה ילדים וסב לנכדים רבים, גדל בקריית חיים במשפחת "הפועל המזרחי רגילה", כהגדרתו. בנעוריו למד בתיכון יבנה, התגייס דרך גרעין נח"ל אחרי שדי השתדל להיכשל בקורס טיס, ולאחר שירות בנח"ל המוצנח דאז, גדוד 50, הוא חזר לגרעין שאליו יועד לפני הצבא. נכון לאותם ימים הוא היה בחור גרעין קלאסי למראה. כוחות הניהול וההובלה שלו התגלו כבר אז, והוא התברג בהובלה של גרעין הנח"ל שהקים את מגדל עוז. שם פגש גם את אשתו, גלית, ואיתה התחתן על מדשאות הקיבוץ. שמו של עורך החופה, שאפשר לתאר אותו גם כמי ששינה את מסלול חייו של הזוג הצעיר, עשוי להפתיע אתכם.

"הרב מנחם פרומן זצ"ל חיתן אותנו", נזכר מעוז, "היינו מאוד קרובים. הוא הכניס אותי לעולם של לימוד התורה. עד אז הייתי בסדר מה שנקרא. למדתי בתיכון דתי, אפילו לא ישיבה. החיבור אליו פתח לי את הצוהר והתמלאתי בחשק אדיר ללימוד תורה. אחרי שנולד לנו הילד הראשון החלטנו שאנחנו עולים לירושלים ואני מתחיל ללמוד במרכז הרב".

השנים בישיבת מרכז הרב חיברו אותו לרבנים שמלווים את דרכו עד היום. בהתחלה היה זה הרב יהושע צוקרמן, כיום מחשובי רבני הר המור, ותוך זמן קצר נדבק מעוז ברב טאו. זה היה הדדי. "התמלאתי בשמחה עצומה והקדשתי זמן רב ללימוד", הוא נזכר.

הרב טאו זיהה את הפוטנציאל המעשי הגלום במעוז וכיוון אותו לאפיק הזה בלא ידיעתו. "יום אחד החברותא שלי, יונה עמנואל, שהיה עולה מברית המועצות בעצמו, הזמין אותי לכינוס פעולה בעניין אנטולי שרנסקי ושאר מסורבי העלייה". זה היה במוצאי שבת שובה, ואנשי תנועת 'שומר אחי אנוכי' שעסקו בשחרור יהודי ברית המועצות חשו אחרי כמה שנות פעילות כי הגיעו למבוי סתום. עד הכינוס ההוא עמדו בראש הפעילות יענקל'ה לוין, שהיה גם דובר גוש אמונים, והרב אלי סדן. בעצם, מה שחיפשו בכינוס היה דמות חדשה שתיקח את הפעילות למחוזות חדשים. מעוז עצמו התרשם מאוד מהנאמר. מה שהוא לא ידע זה שבדיוק למטרה זו שלח הרב טאו את החברותא להזמין אותו לכינוס. "שלושה שבועות התבשלתי עם זה, ולמחרת ההקפות השניות העוצמתיות בבית הרב הרגשתי שהגעתי להחלטה. ניגשתי לרב טאו ואמרתי לו: 'אני מוכן לנסות, אבל אני לא יודע אנגלית'".

עם ההצהרה הזאת הוא ניגש גם כדי להרגיע את אשתו. "אני לא יודע אנגלית", הוא הניח את דעתה, "אין סיכוי שמישהו ישלח אותי לחו"ל כדי לדבר עם מנהיגים". אמר, ומיד נשלח להכין את הדרכון. במהלך השנה וחצי שלאחר מכן בילה מעוז חודשים ארוכים בחוץ לארץ כשהוא שובר את השיניים מול דיפלומטים וחברי פרלמנט שונים. עיקר המאמץ התמקד בארצות הברית, שם גם חבר לשותף נוסף לדרך, שהברית עמו נותרה כרותה עד היום הזה.

"הסתובבנו בסנאט ובקונגרס שבועות שלמים עם אביטל שרנסקי", הוא מספר. "מי שעזר לנו שם במיוחד היה שגריר ישראל באו"ם, בנימין נתניהו. הוא למעשה היה זה שבנה בשבילנו את התוכנית האסטרטגית לשחרור נתן שרנסקי". נתניהו הביא איתו את ההבנה הפוליטית הנדרשת בתוך המערכת האמריקנית ובאינטרסים שבינה ובין ברית המועצות. על קצה המזלג: המחשבה הייתה לרכוב על תוכנית שאפתנית שקידם נשיא ארצות הברית רייגן להגנה אווירית, שכוללת טילים נגד טילים ומערך לווייני תומך, ושהפחידה מאוד את הסובייטים. נתניהו הציע לקבוע שכל הסכמה של ארצות הברית להאטה בקידום התוכנית במסגרת משא ומתן עם הסובייטים תכלול מחווה של רצון טוב שבה הרוסים משחררים את אסירי ציון ועוד עשרות אלפי מסורבי עלייה. בסופו של תהליך שכנוע ארוך הצעת החוק עברה את הקונגרס והסנאט והנשיא רייגן חתם עליה. אנטולי שרנסקי עלה על המטוס לישראל.

עד כמה העובדה שהיום מפלגת נעם מצהירה על מחויבות מוחלטת לנתניהו קשורה לעבר המשותף שלכם?

"אין ספק שיש קשר להיסטוריה המשותפת", אומר מעוז, "אבל גם מבחינה מהותית אני הכרתי את יכולת החשיבה האסטרטגית של נתניהו. אחר כך ראיתי את זה גם מבחוץ, כשהוא כיהן בתפקידים שונים, את היכולות שלו, את הראייה האסטרטגית וגם את הנושא של מסירות הנפש למען עם ישראל. אנחנו בקשר מאוד טוב מאז, וחורה לי כפיות הטובה שחלק מהציבור מפגין כלפי מה שהוא עשה לנו בקורונה. הרי הוא יכול היה להיות מאותרג היום, כמו שאמנון אברמוביץ' אומר, אבל הוא בחר לעמוד איתן מול אובמה והלחצים שלו ולכן הוא משלם היום מחירים אישיים כבדים. יש לו גם חסרונות כמובן, כמו כל אדם, אבל כרגע הוא הטוב ביותר על המפה הפוליטית".

משם כבר לא הייתה למעוז דרך חזרה. הקשרים שיצר, היכולות שהתגלו והמשימה שטרם הושלמה לא הותירו לו עוד חודשים רבים בבית המדרש של מרכז הרב. "המשימה של שילוב הציבור הרוסי הגדול שעלה לארץ הייתה בנפשי", הוא אומר. נתן שרנסקי החליט באותם ימים להקים מפלגה שתדאג לשילובם של העולים החדשים מברית המועצות בישראל. הטלפון הראשון היה למעוז, שהסכים לכהן כמנכ"ל ואחרי הבחירות המשיך עם שרנסקי למשרד הפנים.

מעוז עוד הספיק לנדוד עם שרנסקי ממשרד הפנים למשרד השיכון, אך נשאר שם גם אחרי שהאחרון ירד מהמפה הפוליטית. אחריו נכנס למשרד אפי איתם, וגם תחתיו המשיך מעוז לנהל את המשרד בגאון. בין משרדי הממשלה השונים שמו התבסס כאיש למשימות מיוחדות. "אני מאוד מחויב לעבודה, הולך ישר", הוא מעיד על עצמו, "לא יודע לשקר. אמרו לי שזה חיסרון, אנשי עסקים אמרו לי: יש בעיה איתך. אמרתי: בסדר, אולי יש בעיה אבל יש גם יתרון. אתה יודע שמה שאני אומר לך זה מה שיש".

סוף תקופת השירות הציבורי בקריירה של מעוז היה טראגי. בשנת 2003 הכריז שרון על יציאתה של תוכנית ההתנתקות לדרך. מעוז הבין מהרגע הראשון את גודל האסון, והורה לאנשי משרדו באופן חד־משמעי: אנחנו לא מתעסקים בכל מה שקשור לעניין. אחרי שלראש הממשלה דאז שרון נוצרו בעיות בהעברת החלטות ממשלה בהרכבה הימני יחסית, הוא פיטר בין השאר את השר אפי איתם ומעוז מצא את עצמו בדילמה לא פשוטה.

"ציפי לבני הגיעה למשרד במקום אפי איתם, והיא מאוד רצתה שאני אשאר", הוא נזכר. "היא אמרה לי שהיא תפטור אותי מלהתעסק בהתנתקות. אמרתי לה שגם לבנות בתים למגורשים זה לא בא בחשבון מבחינתי, אז היא אמרה שהוראות כאלה היא תעביר ישירות למשנה שלי, ונראה איך ילך. זה החזיק זמן קצר מאוד, עד שהרגשתי שאני עושה שקר בנפשי. לא יכולתי להישאר שם, הודעתי לה שאני מתפטר. הייתי הפקיד הבכיר ביותר שהתפטר בעקבות ההתנתקות, וזה לא שחיכה לי משהו טוב יותר בחוץ". מעוז ניהל מאז מספר חברות פרטיות וכיהן בכמה דירקטוריונים, עד שהגיע הפרק הפוליטי בחייו.

"אנחנו מתנשאים? ירדנו לעם!"

ביוני 2019, בתווך שבין מערכת הבחירות הראשונה לשנייה, התעוררו תושבי ירושלים לקמפיין שלטים מעורר סערה. "אבא+אמא=משפחה" קבעו השלטים בפשטות, ובתחתיתם הופיע לוגו של תנועה בשם 'חזון'. הזעם היה אדיר. עיריית ירושלים מיהרה להסיר את השלטים כדי לא להירמס בעליהום הציבורי שקם, ובית המשפט דחה את עתירת התנועה תוך שהוא מחייב אותה בהוצאות לקופת המדינה. בסוף יום עמוס סברו קובעי הטעם שהמלאכה הושלמה והם יכולים לחזור לנוח על זרי הדפנה. הם לא ידעו שבמו ידיהם בראו יצור חי, בועט ומשפיע הרבה יותר.

"הרגשנו שההשתקה היא פשוט בלתי נסבלת", מתאר מעוז את ההתרחשויות כפי שחווה אותן. "אתה לא מסכים – בסדר, אבל מותר להביע דעה אחרת. זה היה בין מערכת הבחירות הראשונה לשנייה, ואז עלה הרעיון: בואו נקים מפלגה, כך אף אחד לא יוכל להשתיק אותנו יותר".

בפעם הראשונה שנעם התמודדה, בלי איחודים עם מפלגות אחרות ועם קמפיין בוטה מאוד, זה היה נראה שאתם פה בשביל ההפגנה ולא בשביל להיבחר לכנסת.

"בפעם הראשונה זה באמת היה יותר הפגנה. הייתה שאיפה להיכנס לכנסת, הייתה תקווה שלקחי הבחירות הקודמות הופנמו ומפלגות אחרות יבינו שכל קול חשוב וירצו אותנו. חשבנו שיהדות התורה תכניס נציג שלנו במקום 9 או 8, אבל זה לא הסתייע. גם עם עוצמה יהודית זה לא הלך. לכן בסוף, 48 שעות לפני פתיחת הקלפיות, הסרנו את ההתמודדות".

אתה חושב שטעיתם בסגנון הבוטה של הקמפיין בסיבוב הראשון?

"הקמפיין היה בוטה ואגרסיבי, אבל זה היה כדי להיות על המפה. מאז לא היה אפשר להתעלם מאיתנו. הצלחנו לעצבן, וכשאתה מעצבן אנשים יודעים מי אתה. אחרי זה היינו צריכים לתקן את זה ולשנות את האופי של הקמפיין, אבל זה לא טעות ותיקון. בשביל להיכנס לתודעה הציבורית עם משהו חדש צריך לבעוט, רק בזכות הבעיטה נעם נוכחת באטמוספירה הציבורית. אבל אתה רואה שמיד אחר כך העברנו בקמפיין השני מסרים הרבה יותר רכים, וגם עסקנו בבעיות שקשורות יותר ביומיום של הציבור הדתי".

בעבר רבני הקו הביעו הסתייגות מנשים שמופיעות ברשימה, מחילונים ואפילו מיראים ושלמים שעולים להר הבית. עכשיו אתם ברשימה עם כאלה. מה נשתנה?

"ההבדל נעוץ בבלוק הטכני, זה דבר שמאוד מבדל. לגבי חילונים עוד לא עמדנו בשאלה הזאת, אני מאמין שבבלוק טכני לא תהיה בעיה, אבל כל דבר אני שואל את הרבנים שלי. לגבי אנשים שעולים להר הבית, זה בדיוק ההבדל בין הריצה המשותפת שהייתה במפלגת יחד בעבר, ששם זה לא היה בלוק טכני, אז הרב טאו אמר שהוא לא מוכן. הבלוק הטכני מאוד מקל עלינו, הוא מאפשר לשמור על הייחודיות ועל הכוח העצמאי של כל מפלגה. החיבור של כל הרשימות ביחד הוא דבר טוב, אנחנו רואים בו ברכה".

אתה יושב כאן ובורר עם מי אפשר לשבת ועם מי אסור. אתה מבין למה רבים בציבור הדתי־לאומי רואים בכם בדלנים ומתנשאים?

"אני מבין ולא מבין על מה מדברים. אבל נלך לשיטתם. אנחנו בדלנים? ירדנו לעם. הקמנו מפלגה. הרי מה אמרו על הרב טאו והר המור? אלה מסתגרים בד' אמות של הישיבה ובונים את שדרת תלמידי החכמים, אבל לא מחוברים לעם. אז הנה – הרב טאו החליט לרדת לעם. אז גם זה לא טוב? הרי אפשר לראות בזה ביטוי לכך שהרב טאו יוצא לעם ישראל, יוצא לכנסת שזה הדבר הכי נמוך, מוריד את הרעיון לצורה הכי נמוכה בצורה של מפלגה. איפה ההתנשאות פה?"

הזכרת את הנוכחות של הרב טאו בקבלת ההחלטות במפלגה. היו הרבה ידיעות ושמועות בנוגע לקשר או להיעדר הקשר בין הרב טאו למפלגה. האם הוא עומד באופן מלא מאחורי מפלגת נעם?

"צריך להבין, זה לא שאם מתחשק לי ואני רוצה עצה טובה אני פונה לרב טאו, אלא הוא כל זכות הקיום של המפלגה. אם הרב טאו יגיד לי היום 'אבי, תפרוש וסגור את המפלגה', אני עושה את זה בעשר דקות".

אני מבין שככה זה מבחינתך, השאלה אם גם מצידו הוא רואה כך את הקשר למפלגה.

"כך זה נראה גם מהצד שלו, הוא לגמרי עם המפלגה ועם המגמות שלה. מתייעצים איתו הרבה, הוא ממש מלווה את המפלגה. זה לא שפעם בכמה זמן אני בא לספר לו ומקבל את ברכתו. המהלכים מתחילים אצלו, לא אצלי".

נכון להיום, בכנסת, אתם עובדים כסיעה אחת לכל דבר ועניין או שכל מפלגה לעצמה?

"אנחנו היום סיעה לכל דבר ועניין, בישיבות הסיעה המשותפות, חלוקה לוועדות, חלוקה לשאילתות ודוברים והכול. הבלוק הטכני בא לידי ביטוי רק במימון מפלגות, ותיאורטית אם אין רצון אני יכול להיפרד ברגע".

סמוטריץ' מתעקש כבר זמן רב שהוא יערוך מפקד גדול ופריימריז לכל מפלגות הציונות הדתית. אתם מתכוונים להשתתף בזה?

"אנחנו כרגע עושים מפקד של נעם. מרחיבים את השורות. אנחנו במגמת צמיחה גדולה. כשבצלאל יעשה את הפריימריז אנחנו נשקול השתתפות בהתייעצות עם הרבנים. הכלל הוא שההליכה ביחד היא דבר טוב מבחינתנו, ולכן עדיף שיימשך כמה שאפשר".

מי שעוקב אחרי הפעילות הפרלמנטרית של מפלגת נעם נתקל בעיקר בנאומים, שאילתות ומכתבים ששולח נציג המפלגה, שמעל רובם מתנוססת הכותרת "הנדסת התודעה" עם הקשר משתנה. פעילות פרלמנטרית קלאסית, שבה מעוז דווקא צריך היה להיות כוכב עולה בשמי הכנסת לאור הרקורד שלו כבולדוזר, כמעט לא נשמעת. מעוז מודה בכך בפה מלא ומסביר: "העיקר מבחינתי זה להעביר את המסרים. אני לא מדבר אל הכנסת, אני מדבר לאזרחי ישראל מעל הראש של הכנסת במליאה ריקה. לכן אני גם דואג להפיץ ולהעביר את זה באמצעי המדיה השונים. היום כבר יודעים מה זה הנדסת תודעה, המסר עבר".

עם זאת, מעוז אינו מעוניין לעשות זאת בדרך הנהוגה כיום, של ח"כים שמפיקים מפגני צרחות בוועדות ובמליאה מול עינה הבוחנת של מצלמת הסלולרי של היועץ. "אני יודע כמה זה קשה בעבודה מול התקשורת, רוצים לראות בשר והתקפות, אבל אני לא יכול להשתנות. אני בן 65, קשה לי להשתנות ואני גם לא מתכוון להשתנות. אמרתי לדובר שלי: אני לא הולך להתלהם במליאה או לקרוא קריאות ביניים. אני בא לומר את האמת בנחת ולא פוחד מאף אחד".

"עכשיו זה בנט האמיתי"

ימי המנדט האחרונים של נתניהו, אלה שהיו אך לפני חודשיים אולם נדמה שעבר מאז נצח, דמו לסיר לחץ. הליכוד רצה שיתוף פעולה מסוים רע"מ, וכך גם רע"מ עצמה. כלפי חוץ מפלגת ימינה הביעה הסכמה מסוימת וקן ההתנגדות הרציני שנותר בגוש הימין היה רשימת הציונות הדתית. מהלך דרמטי שהיה הדבר הכי קרוב להרכבת קואליציה בראשות נתניהו היה מכתב שפרסם הרב טאו ובו הוא נותן מעין היתר להקמת ממשלה בתמיכת רע"מ מבחוץ. הנימוק העיקרי היה: חילול השם שייגרם אם תקום ממשלה כזאת כשהשמאל מוביל אותה גדול מחילול השם שייגרם מאותה ממשלה שתורכב ממפלגות הימין.

היום, כשאנחנו רואים את הסחטנות של רע"מ ואת העובדה שהם ממש לא נסוגו מעמדותיהם הלאומניות, אתה מתחרט על הבעת הנכונות הזאת?

"אני ממש לא מתחרט, בדיוק הפוך", הוא נחרץ. "הרב טאו דיבר על מציאות שבה אפשר להקים ממשלה עם רוב של 59 ח"כים בימין כולל בנט, כנגד 57 בשמאל, והימנעות של עבאס. הוא לא שותף בקואליציה, היה מקבל 53 מיליארד שקלים והוא בהימנעות. עכשיו נניח שהיה בא על להצבעה חוק האזרחות, הוא לא היה מפיל אותו, כי המשמעות היא שהוא לא יקבל את הכסף והולכים לבחירות. אנחנו התכוונו לממשלה שעבאס לא שותף בה".

גם אם לא שותף, אנחנו רואים היום שעבאס יודע לגבות מחיר על כל הצבעה וגם לטרפד אותה. מה ההבדל אם היה גובה את המחירים מהקואליציה או מהאופוזיציה?

"בנט הקים ממשלה של 60 מול 59, אנחנו היינו מצליחים להקים ממשלה של 59 מול 57. בשלב הראשון היינו מקימים ממשלה, אחר כך היינו מנסים לצרף עוד שניים. הרבה יותר קל היה לנו לצרף שניים מתקווה חדשה מאשר המצב של בנט היום. ברגע שהיינו מקימים את הממשלה, היינו מוצאים את השניים האלה. הח"כים מתקווה חדשה לא רצו להיכנס לממשלה בהסכמה תחת ביבי, אבל מרגע שהייתה מוקמת אני מאמין שהיינו מצליחים לגייס והיו דיבורים כאלה. היום עבאס מצליח להחזיק את בנט הרבה יותר קצר בגלל שאין לו אלטרנטיבה, הוא רק עם 57. נניח שהיה מאיים בהפלת הממשלה, היינו אומרים: תפיל. היום הנוראות של הממשלה היא שהיא נשלטת גם על ידי עבאס אבל גם על ידי מרצ והעבודה ובנט הוא ראש ממשלה מלאכותי. שם זה היה ממשלת ימין. בדיוק את הממשלה שקמה עכשיו הרב טאו ביקש למנוע. אז הוא אמר: מה האלטרנטיבה, כשעבאס נמנע מחוץ לממשלה או שהיא תלויה בו מתוך הקואליציה?"

אמרת קודם ששילוב יהודי רוסיה היה משימה קרובה לליבך. היום, כאשר שרנסקי ירד מהמפה וליברמן עומד בראש המפלגה שמייצגת את המגזר הרוסי, מה אתה חושב על הקו שהוא מוביל?

"את ליברמן אני מעריך אישית, אבל תפיסת העולם היהודית שלו היא 'חיה ותן לחיות'. הוא מכבד, אשתו שומרת שבת, אבל 'חיה ותן לחיות'. את האמירות הקיצוניות שלו הוא אומר פוליטית, אני לא חושב שהוא באמת חושב כך. שרנסקי לא היה חיה פוליטית, הוא לא נולד לזה. הוא מבחינתו בא לשלב, ולכן דינו היה להיבטל בשלב כלשהו. ברגע שהעליות של שנות ה־80 שאותן ייצג נקלטו, לא הייתה לו הצדקה יותר. ליברמן לעומתו מייצג עליות מאוחרות יותר, והשאיפה שלו היא לא להשתלב בחברה הישראלית כפי שהיא אלא לשנות אותה בהתאם להעדפות של הציבור הרוסי שאותו הוא מייצג. לדעתי הציבור שהצביע בעבר לשרנסקי מצביע היום למפלגות ישראליות ולא לליברמן".

רבים בפוליטיקה בכלל ובציונות הדתית בפרט מדברים על אכזבה מבנט. אתם הייתם אופוזיציה כלפיו מההתחלה. הופתעת מהצעד שלו?

"ממש לא. זה האיש, כבר מלפני שמונה־תשע שנים. אז חשבו שהוא קשור לימין, לזהות היהודית של המדינה. עכשיו מתגלה הפרצוף האמיתי. מה שהיה פעם זה היה הצגה. הוא לא חלק מגוש הימין, זה הפרצוף האמיתי שלו. אסביר לך: נגיד שאני מנהל, ואני רוצה לקבל לעבודה סמנכ"ל, אז קודם כול אני מבקש שישלח קורות חיים. תעבור על קורות החיים של בנט, מה עשה בחייו הציבוריים. כבר ב־2012, במחאה החברתית, מועצת יש"ע הוזמנה אבל הם הבינו שמי שעומד מאחורי זה זאת הקרן החדשה וזו מחאה של השמאל כדי להפיל את הממשלה. הם לא הצטרפו, אבל הוא כמנכ"ל מועצת יש"ע בכל זאת הלך לבקר והיה שם. אחרי זה הוא השתלט על הבית היהודי ושכר חוקר פרטי נגד זבולון אורלב, ועוד הגיש חשבוניות למפלגה. הוא גם העביר כספים לרפורמים במשרד התפוצות ובמשרד החינוך. הרב טאו לפני תשע שנים כתב שאי אפשר לתת את הקול לבנט. מה שעניין אותו זה להגיע לכס ראש הממשלה דרך הבית היהודי".

הסכנה האמיתית לארץ ישראל

אתה מדבר כל הזמן על הנדסת התודעה והפוסט־מודרנה. יהודה ושומרון זה משהו שנמצא באג'נדה שלכם?

"מאוד. בטח. אני רק חושב שהסכנה היותר גדולה לזהות היהודית ולארץ ישראל זה הפוסט־מודרנה. מטרילים אותנו. זה חדר לכל המערכות הציבוריות. תראה את הסימטריה שהמציאו בפרעות בכל הערים המעורבות".

אני מתכוון לשאול אם יהודה ושומרון זה נושא שגם תשקיע בו משאבים, ולא רק אם הוא חשוב לך עקרונית. למשל, סמוטריץ' וסטרוק ירוצו לאביתר או לרכב של נער גבעות שהתהפך במרדף. מה אתה תעשה?

"ברשימת הציונות הדתית יש שבעה ח"כים – כמה ירוצו על ארץ ישראל? כנראה כולם. כמה ירוצו על הפוסט־מודרנה? רק אבי מעוז. אני עוסק בנושא הזה בבחינת מת מצווה שאין מי שיתעסק בו, אני מתמקד בדבר הזה. כמובן שארץ ישראל חשובה לי. מכל חברי הציונות הדתית, מי עשה הכי הרבה למען ארץ ישראל? אני. אני נחקרתי במשך יומיים בלהב 433 על דו"ח טליה ששון בגלל מאחזים שהוקמו בזמן שהייתי מנכ"ל משרד השיכון. אני היום נוסע בכבישי הארץ ומצביע על יישובים ואומר: את זה אני הקמתי ואת זה גם".

השאלה בכל זאת מוציאה קצת את מעוז משלוותו. מאז שנתניהו עבר לתפקיד יו"ר האופוזיציה ורכש לעצמו סוף סוף מכשיר חכם, מעוז נותר מאחרוני המוהיקנים בכנסת שעוד מחזיקים בטלפון שאינו חכם. הוא מציץ בו, רואה שהשיחה שקבע להמשך הלו"ז נדחתה בכמה דקות, וממהר לנצל אותן כדי לחזק את עמדתו בעוד סיפור. "כשהייתי מנכ"ל משרד השיכון הייתה במינהל מקרקעי ישראל תוכנית אסטרטגית להקמת היישוב צור יצחק. אלפיים יחידות דיור שמטרתן הייתה ליצור חיץ בין כוכב יאיר לטייבה שהלכה והתפשטה לכיוונה. הבעיה הייתה שבמינהל חששו שאם יוציאו את המכרז, מיד ישתלטו עליו ערבים מטייבה ויצא שכרנו בהפסדנו. אני הגעתי למשרד, כינסתי את כל הגוורדיה והודעתי: תוציאו מכרז עמותות. מיד הם שלפו לי ספרים עבי כרס של מבקר המדינה שקורעים לגזרים את מכרזי העמותות ולא משאירים שום סיכוי. אמרתי להם: יש לכם ארבעה חודשים לקרוא את הכול ולמצוא לי את הדרך להוציא מכרז עמותות שיעמוד בחוק. אחרי שמונה חודשים הוצאנו מכרז, שתי עמותות מכוכב יאיר וצור יגאל ניגשו וזכו, והיום צור יצחק הוא יישוב פורח עם הרבה יותר מאלפיים יחידות דיור".

נחזור למגרש הביתי שלך - ענייני להט"ב. יש סחף גדול בממשלה החדשה לכיוון הלהט"בי, איך אתם מתכננים לעצור את המגמה?

"כל פעולה פרלמנטרית שאני יכול לעשות בהקשר הזה, מלבד ההסברה, אני אעשה. אנחנו התרענו בפני עם ישראל על הממשלה הזאת, מה היא הולכת לעשות בעניין הזהות היהודית של המדינה. נעשה כל מה שאנחנו יכולים לעשות מבחינת חקיקה, אבל העיקר מבחינתנו הוא להפיל את הממשלה כמה שיותר מהר".

כל מה שאתם יכולים לעשות כולל גם שיתוף פעולה עם מפלגות ערביות שמתנגדות לחקיקה להט"בית?

"בוודאי", הוא מפתיע, "גם שיתוף פעולה עם הערבים בא בחשבון. כל רוב שאוכל להשיג כדי לשמור על הזהות היהודית של המדינה - אני אשתמש בו. אין לי שום בעיה לשתף פעולה לא עם הערבים ולא עם אף אחד אחר".