הרב שלמה הכט
הרב שלמה הכטללא קרדיט צילום

לאורך שנים רבות נצברו טענות ובעיות רבות במערך הכשרות הנוכחי. פרט לסיפורים מרובים, גם דו"חות וסקירות רחבות העלו בעיות רבות במערך הכשרות הקיים.

ישנן ערים שבהן מערך הכשרות מתפקד היטב. חלקן אפילו העבירו תיקונים הדומים לאלה המוצעים בתוכנית המשרד לענייני דת. מצד שני, בערים רבות מערך הכשרות מתפקד באופן חלקי או אינו מתפקד כלל. בתנאים הקיימים, לבתי עסק בערים כאלה אין מוצא. אין להם דרך להשיג כשרות חלופית שתאפשר להם להציג את העסק ככשר, הם אינם מקבלים את השירות שהם משלמים בעבורו, וגם הציבור אינו מקבל את השירות שעליו מצהירה התעודה.

גם בערים שבהן מערך הכשרות מתפקד, תנאי ההכשר תלויים לחלוטין בשיטתו ההלכתית של האחראי על מערך הכשרות. לפעמים אין אפשרות לבחור רמת כשרות מופחתת למען הציבור הרחב, וחומרות שונות הולכות ונערמות עם השנים (למשל בנושאי פיקוח מחרקים, חומרות בבשר, פירות וירקות בשמיטה ועוד). ההשלכה של דרישות אלה היא הגבלה של מבחר המזון הנמכר, עלייה בעלות חומרי הגלם וצמצום באפשרות בחירת הספקים. כל אלה יכולים בהחלט להתגלגל גם לעלות נוספת לצרכן (גם אם עלות הכשרות עצמה אינה משמעותית).

גם בלי המגבלות, קשה מאוד לטעון מבחינה ערכית והלכתית שרמה מסוימת וגבוהה של כשרות היא דרישת מינימום לציבור הרחב. רוב צרכני הכשרות במדינת ישראל הם ציבור מסורתי וחילוני. יש עדיפות גדולה ליצור מצב שבו נושא הכשרות משדר הנגשה, סטנדרט גבוה ושקיפות ולא שחיתות, החמרות בלתי מובנות ומריבות.

גם מבחינת הרבנויות המקומיות, וכן מבחינת הרבנות הראשית, הממשק מול צרכני ההכשר ומול הספקים מזיק במקרים רבים. הרבנים צריכים לעסוק בניהול כוח אדם, ביחסי לקוחות, בעבודה מול תקשורת בלתי מרוצה – נושאים ותחומים שאינם בתחום התמחותם ובמקרים רבים מסיחים את דעתם מעבודתם העיקרית.

המהפכה החדשה מציעה כמה תיקונים חשובים בתחום. ראשית, האפשרות לבחור גופי כשרות שונים תיתן מענה לבתי עסק שונים שיוכלו לבחור גוף כשרות יעיל שנותן להם שירות מקצועי ומתאים, וגם את האפשרות להעניש גוף כשרות שאינו ממלא את תפקידו על ידי מעבר לגוף מתחרה.

גם לציבור תהיה אפשרות להביע את דעתו ולהצביע ברגליים בעד גופי כשרות מתאימים יותר. ההעדפה הנגלית של הציבור תוכל לאותת לגופי הכשרות על הדרישות ההלכתיות של הציבור בתחומים שמניתי לעיל ובאחרים.

ברגע שהכשרות תהפוך להיות עניינית, ברורה ומקצועית, יותר בתי עסק יעדיפו לקבל תעודת כשרות. אם היום קבלת תעודת כשרות גורמת בחלק מהעסקים לתחושה של ויתור וירידה ברמה, גם בעיני הלקוחות, סילוק של התדמית הזאת יגרום לחלק מהעסקים להצטרף למעגל.

גם בתחום היבוא מחו"ל אפשר יהיה בהמשך להרחיב את מעגל המוצרים והיצרנים שאפשר לייבא, כל עוד שכללי הכשרות (חדש, השגחה, חרקים וכדומה) ברורים ושקופים. כל יבואן יפרט את מהות הכשרות על המוצר המיובא וכל גוף כשרות יאשר לשימוש מוצרים שונים לפי שיטתו. גם היבט זה עשוי להשפיע על רווחת הצרכנים בתחום ההיצע ובתחום המחיר.

ישנן לפחות שתי הוכחות לישימות של הרפורמה. האחת היא שיתוף הפעולה המותנה של הרבנות הראשית עם כשרויות שונות בחו"ל. השנייה היא כשרות צהר - מערך הכשרות של ארגון רבני צהר אשר מוכיח ששיטת הפעולה של ארגון כשרות שקוף, נמרץ ויעיל היא מה שדרוש למערכת הכשרות בארץ.

הטענה העיקרית נגד התיקון היא החדירה של גופי כשרות שיעניקו תעודות שמאחוריהן אין דרישות הלכתיות נאותות ואין השגחה מתאימה. כאן ייכנס לפעולה התפקיד החדש של הרבנות כגוף רגולציה. הפיקוח יכלול את שני ההיבטים האלה ועוד כמה היבטים אחרים, וניתן יהיה לדרג את גופי הכשרות בתחום התפקוד, בתחום הרמה ההלכתית של הדרישות ובתחומים נוספים, וגם לשלול אישורי פעילות מגופים שונים. כאשר התקנות יהיו ברורות והפעילות מתאימה – גם בתי המשפט ישתפו פעולה עם הרבנות.

המהפכה הגדולה של מערכת הכשרות יכולה להיות מהלך אדיר של קידוש השם והעלאת קרנה של ההלכה, וגם הכנה להסדרת תחומים נוספים במדינה שמעריכה ומחשיבה את התורה וההלכה.

הכותב חבר בארגון רבני ורבניות בית הלל