סימון מנכ"לים מיו"ש

למרות שהיישוב קיים כבר שני עשורים והוא מיועד להסדרה, פנייה של ארגון שמאל קיצוני ליועמ"ש מנדלבליט גררה "בחינה מחדש" של מינוי תושב קידה יאיר הירש למנכ"ל משרד הפנים

יוסף ארנפלד , י"ג באב תשפ"א | עודכן: 10:20

סימון מנכ"לים מיו"ש-ערוץ 7
יאיר הירש
צילום: דוברות

"אם המינוי של יאיר הירש למנכ"ל משרד הפנים יבוטל, ובמקביל משרד הפנים יקדם את הסדרת ההתיישבות הבדואית בלבד תוך שהוא מעכב את הסדרת ההתיישבות הצעירה - זו תהיה תעודת עניות לממשלה ככלל ולמשרד הפנים בפרט", כך אומרת חברת הכנסת אורית סטרוק בעקבות הוראתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לנציבות שירות המדינה לבחון מחדש את מינויו של יאיר הירש לתפקיד מנכ"ל משרד הפנים.

חודש ימים אחרי שמינויו לתפקיד מנכ"ל משרד הפנים אושר בממשלה, המשך כהונתו של יאיר הירש מוטל בספק. צו הריסה שהוצא לפני כעשור לבית שבו הוא מתגורר ביישוב קידה עורר את ארגון השמאל הקיצוני 'כרם נבות', וזה מיהר לפנות לנציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ וליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בטענה שלא ייתכן שמנכ"ל משרד ממשלתי יתגורר בבית לא חוקי.

מנדלבליט קיבל כאמור את הטענות, והעביר את ההוראה לבחינת המינוי אל נציבות שירות המדינה. בעקבות פנייתו של מנדלבליט לנציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ, פנתה אליו גם אורית סטרוק בבקשה לקבל רשימה מלאה ומפורטת של כל עובדי המדינה שמתגוררים ביישובים לא מוסדרים או שיש לבתיהם צווי הריסה, לרבות עובדים אשר בבעלותם יחידות דיור או הרחבות בנייה שנעשו ללא אישור. רק לפני שבוע נחשף בחדשות 12 מסמך פנימי ובו החלטה שלא להפעיל צווי הריסה למבנים לא חוקיים בכפר הבדואי ביר הדאג', מעוז התמיכה הפוליטית המובהק ביותר של חבר הכנסת סעיד אל־ח'רומי ממפלגת רע"מ, אשר חברה בקואליציה. במסמך שמתעד דיון שנערך במשרד לביטחון הפנים נכתב בצורה שלא משתמעת לשתי פנים שאין לקיים הליך שיפוטי ולא להפעיל את צווי ההריסה של אלפי מבנים בלתי חוקיים ישנים במהלך החודש הקרוב בכפר ביר הדאג'.

"ברור שיש לא מעט עובדים כאלה גם בהתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון לרבות עובדים בכירים, וגם בהתיישבות הבדואית ישנם הרבה מאוד עובדי מדינה. גם בהתיישבות הערבית בכל רחבי הארץ, שגם אם מקפיאים את חוק קמיניץ – כמעט כל הבתים הערבים הם בתים לא חוקיים, פשוט מעלימים עין", מסבירה חברת הכנסת סטרוק. "זה כולל גם מי שעשה הרחבת בנייה ללא אישור, כמו המשנה לפרקליט המדינה עו"ד ליאת בן ארי שהיא עובדת מדינה".

ההתיישבות הצעירה נותרה מאחור

"כמו יאיר הירש יש עוד עשרים אלף תושבים ביהודה ושומרון שגרים ביישובים מעוכבי הסדרה", היא מזכירה. "הבתים שלהם היו אמורים להיות מוסדרים כבר מזמן, יש החלטת ממשלה מחודש נובמבר האחרון שלא עברה בגלל שהבחירות התקרבו. אין שום בעיה להעביר אותה עכשיו כי היא כבר מוכנה. מי שליטש אותה והכין אותה באופן מפורט היה שר הביטחון בני גנץ. יש התחייבות של ראש הממשלה נפתלי בנט להסדיר את ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון בישיבת הממשלה הראשונה בראשותו".

חמורה מכך, לשיטתה של חברת הכנסת סטרוק, היא העובדה ששוקדים כעת במשרד הפנים, "אותו משרד הפנים שיאיר הירש הוא המנכ"ל שלו", על הכנת החלטת ממשלה על הסדרת ההתיישבות הבדואית. "מראש היה ברור שזה יעלה במקביל להסדרת ההתיישבות היהודית. הרי ראש הממשלה הנוכחי אומר על עצמו שהוא ימני לא פחות מנתניהו. ממשלת נתניהו התחייבה להסדיר במקביל את שני הנושאים, ההתיישבות הצעירה והבדואים, וכאן ההתיישבות הצעירה נשארת מאחור".

במכתב ששלחו חברי פורום ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון לשר זאב אלקין, השר המקשר בין הכנסת לממשלה, מכתב שעליו חתמו חברי כנסת רבים, הם קוראים לו שלא להעביר את החלטת הממשלה על ההסדרה הבדואית מבלי להעביר את ההחלטה המקבילה על ההתיישבות הצעירה. "פורסם שביום שני הקרוב תובא לממשלה החלטה בדבר הסדרת שלושה יישובים בדואיים בנגב. אנו קוראים לך לוודא שבמקביל להחלטה זו תובא לממשלה גם החלטת הממשלה בדבר הסדרת ההתיישבות הצעירה, המוכנה במזכירות הממשלה מזה תשעה חודשים. אתה עצמך דרשת בזמנו כי שתי ההחלטות בדבר הסדרה יעברו בממשלה בעת ובעונה אחת. אנו מצפים שתפעל גם עכשיו לאור עיקרון זה".

"הממשלה הנוכחית, שבה חברים סער, בנט וליברמן שהבטיחו להסדיר אותנו ותקפו בזמנו את נתניהו שניסה להסדיר את הבדואים ללא ההתיישבות הצעירה, מקדמים בעצמם את הסדרת הבדואים ללא ההתיישבות הצעירה", מחדד אליהו עטיה, יו"ר פורום ההתיישבות הצעירה. "זה דבר שלא יעלה על הדעת. לא רק שהם לא מקדמים אותנו בלי שום הצדקה, הם הולכים להסדיר את הבדואים. לכן הודענו להם שזה קו אדום מבחינתנו. יצאנו בקמפיין שמזכיר להם את האמירות שלהם עצמם וכרגע הם קצת במבוכה ודחו את ההחלטה, אבל נכון לעכשיו הם גם לא מקדמים החלטת ממשלה בעבורנו. אני גם מניח שלקבל החלטה בהרכב הממשלה הנוכחי זה יהיה בעייתי, כך שהם עושים מה שנוח להם. לבדואים הם נותנים ולנו לא".

זאת לא הבטחת הבחירות היחידה שהם הפרו.

"העניין הוא לא קיום ההבטחה אלא שיש כאן משהו לא הגיוני. הבטיחו כי זה משהו שברור שצריך לקרות. כיום, לא להסדיר אותנו זה מצב בלתי הגיוני. אחרי שכבר עברנו את התהליך ויש החלטת ממשלה מוכנה ועברנו את האישור של המינהל האזרחי, התקדמנו בצורה משמעותית. לתקוע את ההסדרה של עשרים אלף תושבים שגרים ביישובים שהמדינה הקימה והתחייבה עשרות פעמים שהיא תסדיר אותם, אין שום סיבה. הם גרים בתנאי חיים לא נורמליים. אין סיבה שזה יימשך אפילו יום אחד".

לדבריו, יאיר הירש הוא רק סימפטום לעוצמת הבעיה. "הוא איש צבא, עובד בכיר, מנכ"ל משרד הפנים, הוא חי ביישוב שכבר עשרים שנה מחכה להסדרה והמדינה בכוונה מעכבת אותו. אחרי זה באים אליו בטענות שהוא גר בבית בלתי חוקי, כאילו הוא פולש אלים שפלש לקרקע פרטית. זה לא הסיפור. זה מציף את האבסורד שאנחנו חיים בו. יש כאן יישובים אמיתיים עם אנשים מבוגרים, עובדים ומשמעותיים. עכשיו הוא לא יכול להיות מנכ"ל משרד הפנים כי אין היתר בנייה לבית שלו? המדינה פשוט לא נותנת לו. המדינה שלחה אותו ליישוב ותקעה את תהליך ההסדרה. עשרים שנה היא אומרת שתסדיר ולא עושה זאת, זה מציף את האבסורד בצורה הכי חריפה".