בג"ץ חאן אל-אחמר: השופטים הסכימו לארכה של שישה שבועות - "ולא עוד"

שופטי בג''ץ אלכס שטיין, נעם סולברג וג'ורג' קרא מאפשרים למדינה למסור עדכון בנושא פינוי המאחז הלא חוקי עד ה-5 בספטמבר, ולא יתנו ארכה נוספת.

עדו בן פורת - ערוץ 7 , י"ב באב תשפ"א

בג"ץ חאן אל-אחמר: השופטים הסכימו לארכה של שישה שבועות - "ולא עוד"-ערוץ 7
"חאן אל אחמר"
צילום: רגבים

שופטי בג''ץ אלכס שטיין, נעם סולברג וג'ורג' קרא העניקו למדינה ארכה של שישה שבועות כדי לשמוע כיצד מתכוונת המדינה לקיים את פסק הדין שהורה להרוס חאן אל אחמר, המאחז הפלסטיני הבלתי חוקי ליד כפר אדומים.

השופטים נותנים ארכה להגשת הודעת העדכון מטעם המדינה עד ה-5 בספטמבר והדגישו: "ולא עוד", כדי לומר שאין בכוונתם להעניק ארכה נוספת אחרי מועד זה.

על שולחנו של ראש הממשלה נפתלי בנט מונחת ההצעה לפינוי בהסכמה של חאן אל אחמר, בתמורה לתושבות קבע והסדרת יישוב קבע עבור התושבים.

בנט יצטרך להכריע אם לקבל את ההצעה שמאחורי תווייתה עומד יואל מרשק, בעבר ראש אגף המשימות בתנועה הקיבוצית וכיום פרויקטור התיישבות וביטחון במשרדי ממשלה וגופים אזרחיים.

"לפני שנה וחצי נקראתי על ידי תושבי חאן אל אחמר לפתרון הבעיות שלהם", סיפר מרשק אתמול לערוץ 7. "באנו במגעים עם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ועם עורכי הדין של אנשי הכפר והגענו להסכמה לפינוי שלהם קילומטר וחצי מערבה כדי שלא יראו אותם מהכביש לשטח שניתן להם על ידי תושב שכם ואינו אדמת מדינה".

"הגעתי להסכם חתום עם עורך הדין שלהם וכעבור יומיים הודיע לי שהוא התפטר. התברר שהרש"פ פיטרה אותו", אומר מרשק וממשיך את סיפור רקימת המתווה: "נפגשתי עם השר לפליטים והשר לענייני גבולות ברש"פ והתברר לי שהרש"פ לא מוכנה שהם יעברו. היא רוצה דם יזע ודמעות, שיהיה מאבק אלים שיוביל את ממשלת ישראל להאג. היו איומים הדדיים וההערכות היו שהולכים בכוח".

"התושבים בחאן אל אחמר סירבו למחנה שכבר נבנה עבורם באבו דיס ונהרס בגלל שסירבו. הוצע להם לעבור למקומות שונים בבקעה והם סירבו. למדתי את העניין והעליתי רעיון בפני ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, שאמר לי צא לדרך ותביא מסמך חתום שהם מוכנים. יהודה גליק היה עד לעניין", אומר מרשק ומציין כי לנתניהו היה ידוע בשלב זה שמדובר בהסדר שתכליתו העתקת הישוב בתמורה למעמד של תושבות כשל תושבי מזרח ירושלים.

יואל מרשק

מרשק יצא בברכת נתניהו לאנשי חאן אל אחמר וכחודש לאחר מכן הביא מסמך חתום ומוסכם על ידיהם, "אבל לראש הממשלה כבר לא היה זמן לטפל בזה בגלל בחירות וכו'. בקבינט ראש הממשלה מסר אז שיש כמה הצעות ונקבע בקבינט שהעניין יהיה בטיפול משרד הביטחון, כאשר ליברמן היה אז שר הביטחון".

"עבדתי מול המל"ל ומשרד הביטחון. היו בג"צים, הוזמנתי לבית המשפט כידיד בית המשפט, היו מאבקים בין תנועת רגבים והפרקליטות. היום יש מקום מוסכם על ידי אנשי הכפר, אנשי משרד הביטחון ורשות הבדואים", הוא אומר ואנחנו שואלים אודות הסכמת הרש"פ שבתחילת הדרך היא זו שסיכלה את היכולת להגיע להסכמות. "הרשות לא מסכימה ולא תסכים לעולם", הוא אומר. "בהתחלה הכול היה במחבואים. לקחו את ראש הכפר לחקירות על מה שהוא עושה איתי. בהתחלה הוא לא סיפר, היינו נפגשים עם כובעים כדי שלא יכירו אותנו. הוא ישב פעמיים במעצר. היום הם יודעים על זה. היום גם לא נמצאים כל אותם אירופים שהלהיטו את הרוחות והסיתו את התושבים להתנגד לכל הסכמה".

כעת נמצא מתווה ההסדרה שמוביל מרשק על שולחנו של ראש הממשלה מזה כשבועיים. המהלך זכה לתגובה חריפה של תנועת רגבים, וגם לה מתייחס מרשק. בתגובתה נכתב כי "מדובר ברעיון הזוי וממוחזר פרי מוחו הקודח של פעיל השמאל יואל מרשק שנועד להחיל את רעיון השיבה הערבי דה-פאקטו. הרעיון ההזוי אכן הונח על שולחנו של נתניהו והוא זרק אותו מכל המדרגות. אנו בטוחים שגם בנט מספיק אחראי בכדי להמשיך ולגלגל רעיון מסוכן זה בהמשך מורד המדרגות".

בדבריו מגדיר מרשק את נוסח התגובה כאלימות מילולית שנכון להימנע ממנה. "אני לא עוסק בהפגנות, אלא במעשים ויעידו דניאלה וייס, משרדי הממשלה וראש מועצת בקעת הירדן על העזרה שנתתי להם, וכך תושבי מחנה גדי וברוש והקיבוצים בבקעה על תרומתי להתיישבות בפריפריה. תנועת רגבים טובה בהפגנות ומשפטים. הייתי מצפה מתנועה שעוסקת בהתיישבות שיותר תעשה ופחות תדבר".

"המילה שמאל היא לא מילת גנאי", הוא אומר ומוסיף: "אני רואה את עצמי תומך מאוד בתכנית טראמפ כמו שתמכתי בתכנית אלון וגלילי להתיישבות בארץ ישראל. התכניות הללו אמרו לשבת בכל מקום ללא חיכוך עם האוכלוסייה הפלשתינית, ותכנית טראמפ אומרת שנכיר במדינה פלשתינאית ללא הזזת ישובים ממקומם. אם יתברר שהישוב אביתר הוקם על אשמות מדינה אז אולי בשלב ראשון זו תהיה ישיבה ובהמשך ישוב. כך התחלנו בברוש ובמקומות נוספים כמו רותם, משכיות ועוד".

לטעמו אין כל מקום לחשש שמא הסדר כזה אינו אלא סנונית ראשונה ביישום זכות השיבה, שכן מדובר בהסכם אליו הגיעו הצדדים לאחר דו שיח ארוך שהניב רמת אמון בו עצמו, מה שאיפשר את המהלך באופן נקודתי.

"בג"ץ קבע להוריד את הבנים ולא קבע שאפשר להעביר את האנשים לכל מקום במשאיות. העובדה היא שהמדינה הציעה מקומות וכשהם סרבו אי אפשר להעביר אותם בכוח. אם יהרסו את המקום יבואו מתנדבים מחו"ל ויקימו להם אוהלים. אנחנו לא רוצים צילומים בכל העולם של אנשים חשופים לשמש ללא מים ובחורף חשופים לגשמים. צריך לעבוד חכם, וכך גם תנועת רגבים, שמטרותיה הן התיישבות עם רוב יהודי מוצק במדינת ישראל, צריכה לעבוד חכם. כיוון שאי אפשר לסלק אותם פיזית אלא רק להרוס את המבנים, צריך למצוא פתרון. לפתרון הראשון הרש"פ לא הסכימה ועכשיו יש פתרון חדש שהסיבה היחידה שלא קיבלו אותו היא נושא הבחירות".

בדבריו שב מרשק ודוחה את הטיעון לפיו נתניהו זרק את ההצעה מכל המדרגות, וקובע כי נתניהו סבר שמדובר במהלך מעניין שאם רק ייחתם על ידי התושבים ניתן יהיה לקדמו בצורה כזו או אחרת. להערכתו, לו בנט יעלה את המתווה לא תהיה התנגדות לכך מצידו של נתניהו.