וכל הכבוד לשר

המפסידים הגדולים מהרפורמה הם שומרי הכשרות המסורתיים. אנשים שביום יום סומכים על הכיתוב "כשר" ולא מתקשרים להתעניין אצל המשגיח.

שילה אופיר , י"ב באב תשפ"א

וכל הכבוד לשר-ערוץ 7
שילה אופיר
צילום: ראובן קסטרו

תחת מעטה כיפת הסרוגים ממשיכה הממשלה החדשה בצעדים מעוררי מחלוקת. לכך מצטרפת הצהרתו של השר לשירותי דת אמש בנוגע לסוגיית הכשרות.

הכניסה של השר כהנא למשרד לשירותי דת לא עברה חלק בגרון בקרב רבים מהאנשים שעסקו בסוגיות הדתיות לאורך השנים. החשש הגלוי שלהם היה מפני משנתה הדתית של מפלגת ימינה שעוצבה על ידי ארגון נאמני תורה ועבודה, ארגון ליברלי שפועל להשפעה בסוגיות ליבה ביהדות, ואי אפשר להתעלם כי אורך מקבץ ההחלטות האחרונות שיצאו מהמשרד לשירותי דת, נראה יותר ויותר שמשנתה של נאמני תורה עבודה מקבלת קדימות.

לאזרח מן השורה נדמה היה כי כהנא הגיע למשרדו מלא ברצון ושאיפות לייצר גשר מעל התהומות הפעורים כיום בסוגיות רבות בנושאי דת ומדינה. הגשר הרעוע ביסודו, לא החזיק מעמד אפילו שבוע. ונדמה היה כי לכולם ברור היה לאיזה צד הגשר נפל.

קחו לדוגמא את התיקון לחוק הדיינים, התיקון שנפל בעקבות טעות של יו"ר הכנסת, חזר בדלת האחורית של ועדת שרים לחקיקה על מנת להבטיח במהרה את אישורו. התיקון לא פחות מאשר פוגע ביכולת המינוי של חברי הכנסת החרדיים לוועדה לבחירת דיינים ומשווה בין מספר הגברים בוועדה למספר הנשים. ולא שיש בעיה עם נשים, הבעיה היא הצורך ה"חשוב" לדחוף אג'נדות מערביות גם לקודש ולמוסדות היהדות.

את נימוק ההחלטה אפשר להציב כסיום ההשתלטות הליברלית על הנהגת המשרד. כי השר כהנא אומנם מדבר עם רבנים, אבל בסוף עושה מה שהוא רוצה. כמובן שהתיקון התקבל בברכה בקרב הזרמים הליברלים באגף הציוני דתי. ארגוני הנשים והתנועות הרפורמיות בירכו ושיבחו את השר כהנא על אומץ ופתיחות. ולא רק בגלל חרדתם לשיבוץ דיינים בעלי כיפה סרוגה, כמו שמחתם בהמשך החתירה להטמעת ערכי שיווין מערביים.

רפורמת הכשרות החדשה היא עוד תעודת עניות לניסיון לייצר הישגים מנותקים ממרבית שומרי הכשרות בכוח. כל מי שמכיר מעט את אופיו של הציבור החרדי, יודע שמבחינתם הרפורמה הזאת מיותרת למדי. השגחה שלא תקבל את אישור גדולי ההלכה שלהם, יכולה אחר כבוד לארוז את התעודות מתוך ידיעה שהיא תישאר בחוץ. החברה החרדית פשוט תתנתק מהקשר שלה לכשרויות המדינה ולהנחיותיה, ועוד חלק מאחדות הציבור היהודי יישבר. מה שיוביל לכך שהמרוויח העיקרי מהרפורמה הם גופים שכבר שנים מנסים לנגוס בנתחי אחריות של הרבנות הראשית. ולא במקרה.

ארגונים כמו "צהר", "השגחה פרטית" ואחרים, יהיו המנצחים הגדולים מהרפורמה. בעקבות חוסר היכולת שלהם לנצח בשטח, הם יהנו מתמיכה וסבסוד בחסות המדינה והחוק. חוק שיעבור על קולותיהם של מוסלמים, רפורמים, ואוכלי שרצים להכעיס. התחרות בין הגופים כמובן תהיה ביחס לאיזה גוף כשרות הכי מקל, שיאפשר חופש תנועה ועבודה במטבחים על סמך אי אלו סברות דחוקות. אף אחד לא ינסה להחמיר במשחק הזה. וכל המקל הרי זה משובח.

המפסידים הכי גדולים מהרפורמה הזאת, הם לא אחרים מאשר שומרי הכשרות המסורתיים. אנשים שביום יום סומכים על הכיתוב "כשר", אוהבים את היהדות, ורוצים לשמור על המסורת. אותם אנשים לא מתקשרים למשגיח ושואלים האם הירקות הם גוש קטיף, וגם לא מתעניינים בגדרי בישול עכו"ם לדעת הרמ"א.

רק באותם אנשים פוגע כהנא. כי את הפרצות שכבר קיימות כיום, עם השגחות שלא יכולות למלא את תפקידן ומועלות ברמת הכשרות בסיסית, הצליחו עד היום לשמר מחוץ לתחום. ברגע שהפיקוח של הרבנות יהפוך לחותמת גומי, עם ישראל יקרע שוב. והפעם בחסות הציונות הדתית והכיפות הסרוגות.

החברה החרדית תדע להסתדר. כבר שנים ארוכות שהם מתמחים בכשרויות ובפיתוח שווקי המהדרין שלהם. הציבור המסורתי לעומתם יישאר נתון לחסדיהם של הממעיט במחיר והמקל בתבשיל, והכל בהשגחת השר.

שילה אופיר הוא תלמיד ישיבת איתמר וסטודנט לתקשורת