שר הביטחון הנוכחי שאול מופז, כקודמיו, יודע כי ההגדרה הנלווית למאחזים "בלתי חוקיים" אינה מדויקת. כך כתב אמש העיתונאי נדב שרגאי במאמרו בעיתון "הארץ" המוקדש לנושא המאחזים.
בכתבה מציין שרגאי כי להקמת חרשה, מאחז במערב בנימין, דחף מי שהיה אז סגן הרמטכ"ל והיום הרמטכ"ל משה יעלון. את מיגרון, מאחז גדול הממוקם בדרך מבית אל לירושלים, קידם אלוף הפיקוד לשעבר יצחק איתן עם יעלון.
חרשה ומגרון הם דוגמאות למאחזים שמיקומם נבחר עפ"י חשיבותם הצבאית, הוא מוסיף בכתבה, ואפשר לומר עליהם כי "יותר משרצה העגל לינוק רצתה הפרה להיניק". יותר משרצו המתיישבים להקימם רצה בהם צה"ל לצרכיו הצבאיים.
יתירה מכך, מוסיף שרגאי, דרגי צבא מאשרים את דברי המתיישבים כי מיקומו של כל מאחז נקבע בתיאום עם צה"ל.
שרגאי מוסיף כי עד היום פינה שר הביטחון שני מאחזים בחברון: גבעה 26 ומאחז "הגיבורים" בין קריית ארבע למערת המכפלה, וכי השר מבקש לפנות עוד שני מאחזים: באזור אדוריים ובגבעת האנטנות ליד היישוב פני חבר.
כנגד פינויו של מאחז האנטנות ליד פני חבר הוגשה לבג"ץ עתירה. כזכור, במאחז זה נהרגו בירי בשגגה שני מאבטחים על ידי חיילי צה"ל לאחר שהחיילים סברו בטעות כי מדובר במחבלים, על פי מידע שקיבלו מהשב"כ.
עו"ד ברוך בן יוסף, אביו של יהודה - המאבטח שנהרג, הגיש עתירה לבג"ץ, ובה הוא מבקש לעכב את פינוי המאחז.
בשיחה לערוץ 7 אמר בן יוסף כי עתירתו כנגד פינוי המאחז קשורה לדרישתו לפתוח בחקירת הריגת בנו.
לדבריו, אין הוא נותן אמון בתחקיר שצה"ל עשה, והוא דורש כי התחקיר יימסר לידיו תוך הדגמה בשטח כיצד בוצע. אלוף הפיקוד סירב לבקשתנו, אמר בן יוסף. לדבריו, בתום השבעה על בנו הוא הגיש תלונה פלילית למשטרת ישראל על הריגת בנו. משטרת ישראל, הוא ציין, העבירה את התלונה לתובעת הצבאית הראשית.
בן יוסף אמר כי הוא מבקש כי תיעשה חקירה שתיתן מענה לשאלה מדוע לא נבדקה זהותם של בנו ושל חברו של בנו, שהיו ברכב שהיה כתוב עליו באופן ברור "רכב ביטחון". מי שפותח באש לעבר רכב ביטחון בלי לבדוק את זהותם של היושבים בו הוא לכל הפחות אשם או חשוד בעבירת הריגה, אומר בן יוסף ומוסיף כי אם היורה גם התכוון לתוצאה, הרי שזה רצח.
כמו כן יש לחקור כיצד שוגר טיל לעבר יהודי שנמצא בנקודה ישראלית.
הוא הוסיף כי גם אם היה קיים חשש שמדובר במחבלים המתחפשים לאנשי אבטחה, יש לחקור מדוע החיילים לא ניסו לברר מי נמצא ברכב הביטחון.
"נניח", מקשה בן יוסף, "שערבי מעביר מידע לשב"כ כי ברכב שדומה לרכבו של ראש הממשלה נמצאים מחבלים וכי הוטמן בו מטען. האם יעלה על הדעת שחיל האוויר יפציץ את הרכב בלי לברר אם אכן מדובר במחבלים ולא בראש הממשלה?"
בן יוסף מוסיף שכיוון שדרש חקירה פלילית הוא פנה לבית המשפט כדי שיורה לצבא שלא לפנות את המאחז שבו היה האירוע משום שמדובר על זירת אירוע שחייבת להיבדק. כל עוד לא בוצעה החקירה הפלילית כולל בדיקה בשטח עצמו אסור לגעת בגרגר עפר במקום כדי שלא יהיה שיבוש בחקירה, אומר בן יוסף, ולכן, לדבריו, הגיש בקשה להוצאת צו ביניים שיאסור על צה"ל לפנות את המאחז. "אני מקווה", הוסיף בן יוסף, "כי בית המשפט יבין שאי אפשר לעבור לסדר היום עם ההתייחסות לדם יהודי שנשפך כאילו היה חלב שנשפך".
הוא ציין כי הוא מצפה למיצוי הדין עם החיילים הפשוטים שירו, וגם עם הדרגים הגבוהים. לדעתו, אין לקבל את הטענה כי החיילים קיבלו הוראה כי מדובר במחבלים שיש לירות עליהם. "חיילים אינם רובוטים", מוסיף בן יוסף, "כל אחד נושא באחריות למעשיו ואינו יכול לטעון כי קיבל פקודה מלמעלה".
עו"ד בן יוסף ציין כי בדעתו לפעול כדי שהעניין ייבדק עד תומו.
בכתבה מציין שרגאי כי להקמת חרשה, מאחז במערב בנימין, דחף מי שהיה אז סגן הרמטכ"ל והיום הרמטכ"ל משה יעלון. את מיגרון, מאחז גדול הממוקם בדרך מבית אל לירושלים, קידם אלוף הפיקוד לשעבר יצחק איתן עם יעלון.
חרשה ומגרון הם דוגמאות למאחזים שמיקומם נבחר עפ"י חשיבותם הצבאית, הוא מוסיף בכתבה, ואפשר לומר עליהם כי "יותר משרצה העגל לינוק רצתה הפרה להיניק". יותר משרצו המתיישבים להקימם רצה בהם צה"ל לצרכיו הצבאיים.
יתירה מכך, מוסיף שרגאי, דרגי צבא מאשרים את דברי המתיישבים כי מיקומו של כל מאחז נקבע בתיאום עם צה"ל.
שרגאי מוסיף כי עד היום פינה שר הביטחון שני מאחזים בחברון: גבעה 26 ומאחז "הגיבורים" בין קריית ארבע למערת המכפלה, וכי השר מבקש לפנות עוד שני מאחזים: באזור אדוריים ובגבעת האנטנות ליד היישוב פני חבר.
כנגד פינויו של מאחז האנטנות ליד פני חבר הוגשה לבג"ץ עתירה. כזכור, במאחז זה נהרגו בירי בשגגה שני מאבטחים על ידי חיילי צה"ל לאחר שהחיילים סברו בטעות כי מדובר במחבלים, על פי מידע שקיבלו מהשב"כ.
עו"ד ברוך בן יוסף, אביו של יהודה - המאבטח שנהרג, הגיש עתירה לבג"ץ, ובה הוא מבקש לעכב את פינוי המאחז.
בשיחה לערוץ 7 אמר בן יוסף כי עתירתו כנגד פינוי המאחז קשורה לדרישתו לפתוח בחקירת הריגת בנו.
לדבריו, אין הוא נותן אמון בתחקיר שצה"ל עשה, והוא דורש כי התחקיר יימסר לידיו תוך הדגמה בשטח כיצד בוצע. אלוף הפיקוד סירב לבקשתנו, אמר בן יוסף. לדבריו, בתום השבעה על בנו הוא הגיש תלונה פלילית למשטרת ישראל על הריגת בנו. משטרת ישראל, הוא ציין, העבירה את התלונה לתובעת הצבאית הראשית.
בן יוסף אמר כי הוא מבקש כי תיעשה חקירה שתיתן מענה לשאלה מדוע לא נבדקה זהותם של בנו ושל חברו של בנו, שהיו ברכב שהיה כתוב עליו באופן ברור "רכב ביטחון". מי שפותח באש לעבר רכב ביטחון בלי לבדוק את זהותם של היושבים בו הוא לכל הפחות אשם או חשוד בעבירת הריגה, אומר בן יוסף ומוסיף כי אם היורה גם התכוון לתוצאה, הרי שזה רצח.
כמו כן יש לחקור כיצד שוגר טיל לעבר יהודי שנמצא בנקודה ישראלית.
הוא הוסיף כי גם אם היה קיים חשש שמדובר במחבלים המתחפשים לאנשי אבטחה, יש לחקור מדוע החיילים לא ניסו לברר מי נמצא ברכב הביטחון.
"נניח", מקשה בן יוסף, "שערבי מעביר מידע לשב"כ כי ברכב שדומה לרכבו של ראש הממשלה נמצאים מחבלים וכי הוטמן בו מטען. האם יעלה על הדעת שחיל האוויר יפציץ את הרכב בלי לברר אם אכן מדובר במחבלים ולא בראש הממשלה?"
בן יוסף מוסיף שכיוון שדרש חקירה פלילית הוא פנה לבית המשפט כדי שיורה לצבא שלא לפנות את המאחז שבו היה האירוע משום שמדובר על זירת אירוע שחייבת להיבדק. כל עוד לא בוצעה החקירה הפלילית כולל בדיקה בשטח עצמו אסור לגעת בגרגר עפר במקום כדי שלא יהיה שיבוש בחקירה, אומר בן יוסף, ולכן, לדבריו, הגיש בקשה להוצאת צו ביניים שיאסור על צה"ל לפנות את המאחז. "אני מקווה", הוסיף בן יוסף, "כי בית המשפט יבין שאי אפשר לעבור לסדר היום עם ההתייחסות לדם יהודי שנשפך כאילו היה חלב שנשפך".
הוא ציין כי הוא מצפה למיצוי הדין עם החיילים הפשוטים שירו, וגם עם הדרגים הגבוהים. לדעתו, אין לקבל את הטענה כי החיילים קיבלו הוראה כי מדובר במחבלים שיש לירות עליהם. "חיילים אינם רובוטים", מוסיף בן יוסף, "כל אחד נושא באחריות למעשיו ואינו יכול לטעון כי קיבל פקודה מלמעלה".
עו"ד בן יוסף ציין כי בדעתו לפעול כדי שהעניין ייבדק עד תומו.