הגיע זמן הצפון

לפני 23 שנה נסעתי בטרמפים מירושלים לכיוון דרום, לישיבה בשדרות. לא ידעתי איפה העיר הזאת ממוקמת על המפה, אבל ידעתי את הכיוון.

באותן השנים היו עוד שלא ידעו למקם את שדרות על המפה. אבל לא עבר זמן וכולם הכירו אותה בזכות הקסאמים ובעיקר בזכות הגרעין הגדול והישיבה המצליחה שהתפתחו שם. הייתי שם כעשר שנים וראיתי איך הדרום מתפתח. הישיבות גדלו ולצידם הגרעינים התורניים ותוך זמן קצר יחסית, קול התורה נשמע בדרום.

הפער הגדול בין הדרום לצפון ,הוא שמשך ודחף אותי להיות שותף בהקמת הגרעין בשכונת הדר בחיפה לפני 12 שנים. על אף שלא יצא לי לבקר בעיר, ידעתי למקם אותה על המפה. בשונה משדרות הקטנה, השכונה אליה הגעתי היתה גדולה פי כמה מהעיר כולה. אך נכחתי לגלות שבהשוואה לעיירות קטנות בדרום, הכוחות התורניים שנמצאים ופועלים בחיפה קטנים בהרבה.

מצב זה היה נכון לפני 12 שנה ולצערי גם היום, לא רק בחיפה אלא בצפון כולו והשנה הבנו כולנו כי נפל דבר בישראל, אירועי הפרעות והאלימות הקשה שחווינו בערים המעורבות המחישו לכולם כי לאורך השנים אירועים שהגיעו לשיא כעת, טוטאו מתחת לשטיח, הוסתרו ולא פורסמו כאילו היה זה קטטה בין ילדים בבית הספר. אולם מי שחווה זאת בערים המעורבות, עדיין בהלם וברגשות קשים של אובדן הבטחון, חוסר תחושת משילות ואף  תחושת סכנת חיים ממשית.

לא דמיינו שבלבה של עיר רגועה כמו חיפה, ירגמו רכב של ראש הגרעין באבנים, יציתו תשעה רכבים ויזרקו בקבוקי תבערה על בתי ספר. לא חלמנו שאנשים יפחדו להגיע לשיעור בערב, ויחששו מהצתה של בתי כנסת. לא חלמנו שתלמידה תיסע ויקיפו אותה רעולי פנים, מבלי יכולת להיחלץ.

באחד מימי הפרעות, פנה אלי חבר מאחד הקיבוציים העירוניים בשכונה וניסה לשכנע אותי לא לצאת מהבית לשמור על בית הכנסת שלנו בשל הסיכון, עניתי בלי לחשוב כאילו היה זה בבטן ורק חיכה לפרוץ  " לא בשביל זה עליתי מאוקרינה לפני 31 שנה. שם סבלנו מאנטישמיות, שם סבי וסבתותיי חוו פוגרומים והסתגרו בבתים. בישראל בשנת 2021  יהודים לא יפחדו מפוגרום בלב עיר".

אינני חושב שהפתרון הוא התלהמות וחיכוך עם האוכלוסייה הערבית, אנחנו לא שם, ביום יום האוכלוסיות השונות חיות אלו לצד אלו בשלווה ובנחת. אך הפרעות הדליקו נורת אזהרה בוהקת של הדברים שמתחת לפני השטח ולצערנו אם לא יהיה שינוי מגמה משמעותי אירועים כאלו יחזרו.

בשנים האחרונות  ישנה הגירה יהודית שלילית בפריפריה הצפונית וערים יהודיות הופכות למעורבות יותר ויותר. בשכונתנו  ישנם אזורים שלמים שבעבר היו מלאים ביהודים וכיום המצב הפוך לחלוטין. אישי ציבור נמצאים בין הפטיש לסדן ובלי יכולת כמעט להחזיר את המצב בו שכונות אלו היו מלאות ביהודים. הדרך היחידה לפעול היא רק אם תושבים מהפריפריה הדרומית, מהמרכז העמוס ומההתיישבות הפורחת יעצרו לחשוב מה יקרה אם התהליך הזה ימשך. הערים המעורבות, הצפון ,חיפה זהו "האתגר של  היום" ,בואו והיו שותפים לחיים, עשיה ועיצוב העתיד, כי מחר יהיה מאוחר מידי...

דניאל רבקין הוא מנכ"ל גרעין תורני הדר חיפה