סא״ל במיל׳ הרב צחי פנטון
סא״ל במיל׳ הרב צחי פנטון צילום: חופשי

דמיינו לרגע שאין לכם מספיק כסף לרכוש אוכל למשפחתכם. אתם רוצים לנסות להגדיל את ההכנסה ולייצר משהו, אבל מתברר שיש לכם חשמל רק שלוש שעות ביממה.

או אז גומלת בקרבך ההחלטה לנסוע לעיר הגדולה לעשות חלטורה כלשהי, העיקר להביא קצת כסף הביתה שיהיה מה לאכול, אבל.. אין דלק במכונית שלך וגם לא בתחנות הדלק.

ובכן רבותי, זה בדיוק מה שקורה כעת לרוב אוכלוסיית לבנון, שכנתנו היפהפיה מצפון. בזמן שכאן הישראלי הממוצע מתלבט אם לצאת לחופשה בחו"ל בגלל מגבלות הקורונה, הלבנוני הממוצע מתלבט האם לתת לילדים לגמור היום את כל הלחם, או להשאיר קצת למחר כי מי יודע אם יהיה חדש.

זה לא סוד שמצב לבנון בכי רע. שנתיים ללא ממשלה מתפקדת ורצף אסונות שפקדו את המדינה (שחיתות שלטונית, הפיצוץ בנמל בירות, מכת הארבה, מכת תמותת דגה ועוד) הביאו לכך שהכלכלה בשפל חסר תקדים. הלירה הלבנונית נשחקה עד עפר וכעת דולר אחד שווה 21,300 לירות לבנוניות. אין ספק שעד שתסיימו לקרוא את המאמר המחיר כבר יהיה 22,000. במקביל מחירי המזון זינקו תוך שנתיים במאות אחוזים ומשפחה בת 5 נפשות זקוקה בערך ל-150 דולר בחודש כדי לקנות אוכל.

אתם בטח שואלים את עצמכם מה המשכורת הממוצעת שם. ובכן נתונים רשמיים אין בנמצא, אך על פי הערכות שונות משפחה מרויחה בין 2.3 מיליון ל-650,000 לירות בחודש. תלוי איזה דו"ח אתם קוראים. כלומר משפחה מרויחה בין 107-30 דולר בחודש (!). נכון, זה מטורף לחלוטין. אז אתם מבינים שלאף אחד אין כמעט מספיק כסף בשביל לרכוש אוכל. שלא לדבר על שאר ההוצאות המשפחתיות הבסיסיות.

בדרום לבנון המצב אמור להיות מעט יותר טוב למרבה ההפתעה. זאת בהנחה שבדרום לבנון כמעט כל אב משפחה או בכור הבנים הינו פעיל חזבאללה ומביא הביתה בערך 500 דולר לחודש. הרי שבכך התהפכו היוצרות וכעת הדרום-לבנוני מבוסס כלכלית יותר מאחיו מצפון לליטאני. ואגב, הוא גם נהנה מקצת הטבות שמארגן החזבאללה, כגון תחנות דלק של הארגון וכדומה. אך צריך לזכור שאך לפני כחמש שנים הוא היה מרויח בחזבאללה בערך פי ארבע. כלומר גם הוא בהחלט מרגיש ירידה חדה ברמת החיים.

צריך להדגיש שמשבר הדלק מאיים לא רק על האוכלוסיה. כל התעשיה נכנסת למשבר בעקבות כך וענף התיירות כבר ממילא במשבר עמוק. בהינתן העובדה שחשמל ממשלתי ניתן בממוצע רק שלוש ביממה בערך, כל השאר מתבסס על גנרטוריים מקומיים. אבל כשאין דלק גם הגנרטורים מושבתים. וכשאין חשמל גם כל המשאבות בבארות המים המקומיות מושבתות. לא קשה לדמיין מה יקרה לאוכלוסיה רעבה וצמאה, שמאשימה את השלטון בכל המשבר הזה.

אז אמנם כעת יצאה משלחת דחופה לעראק לחתום על עסקה להבאת מיליון טון דלק, אבל זה לא פתרון קסם שיחזיר את לבנון למסלול. זה רק פלסטר. 

ומה אתנו? ברור שישראל חייבת להיות בדריכות מירבית. האם צבא לבנון יקרוס, האם תהיה שוב מלחמת אזרחים, האם נצראללה יתפוס את השלטון, האם העם יתקומם נגד חזבאללה ועוד הרבה סימני שאלה. כמו שהעניינים נראים כרגע הכל יכול לקרות. דבר אחד בטוח - אף אחד לא יכול להבטיח שפתרון אחד יותר טוב ממשנהו עבורנו.

חזבאללה בשלטון יהיה אולי הרבה יותר מרוסן, מאופק ומוגבל ביכולתו לנהל מאבק צבאי. ואולי ההיפך. גם גירסה כלשהי של 'אביב לבנוני' (כלומר כאוס אזרחי.) עלולה להביא לגדר הגבול עם ישראל מאות אלפי לבנונים רעבים, מותשים, פצועים ונרדפים. מה שעלול לגרום לפרוייקט 'שכנות טובה' שהיה מול סוריה, להיראות כמו פרומו בלבד, כשהפעם נתמודד מול זרם פליטים בהיקף עצום. וגם אם לא, צריך לזכור שלאזרחים במצב כזה אין מה להפסיד. אז דבר אחד בטוח - אנחנו בהחלט לא רוצים שמעבר לגבול יהיו אנשים רעבים. מישהו אמר "הגדר הטובה"?

הרב צחי פנטון הוא סגן אלוף במילואים, מנהל סוכנות האיסוף ״ברק״

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו