מבצע צוק איתן
מבצע צוק איתן צילום: רויטרס

במבצע 'צוק איתן' (שבימים אלו אנו מציינים 7 שנים למבצע), הרגשנו את העוצמה הגדולה של ה'ערבות ההדדית'. בתור חיילים שהיינו בשטחי הכינוס, הרגשנו את החיבוק החם והעוטף של כל אזרחי ישראל.

אינספור חבילות נשלחו אלינו מכל רחבי הארץ (ואף מיהודי התפוצות), ויחד עמהם הגיעו מכתבים מתוקים מילדים שכתבו לנו שהם אוהבים אותנו ויודעים שאנחנו עוזרים לקב"ה לשמור על עם ישראל. אי אפשר לתאר את העוצמה של אותם מכתבים על המורל של הלוחמים, עד כדי כך שהמג"ד שלנו אפילו ביקש שנדביק את המכתבים על הקירות של החפ"ק שלו כדי שהוא ושאר המפקדים יוכלו כל הזמן לשאוב מהם כוחות ללחימה.

ה'ערבות ההדדית' של עם ישראל מוטבעת עמוק-עמוק בזהות האישית והקולקטיבית שלנו. אני מזמין אתכם לצאת יחד למסע קצרצר בעקבות השורשים של ה'ערבות ההדדית' שלנו.

אחיו של אברהם?

בעוד כל העולם שותק אל מול הפשעים שמבצעים ארבעת המלכים, אברהם אבינו ששומע שלוט נלקח בשבי, מחליט לעצור את הרוע המשתולל בעולם. "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן" (בראשית יד, יד). אך מדוע התורה קוראת ללוט "אחיו" של אברהם?

לוט אמנם לא היה אחיו הביולוגי של אברהם אלא רק בן אחיו, אך כאשר אברהם שמע שלוט נשבה הוא רצה להצילו כמו שהיה מציל את אחיו הביולוגי. במעשה זה, אברהם אבינו הניח לדורות את התשתית לערבות ההדדית המיוחדת בעם ישראל שבהשראתה אנו דואגים לכל מישראל כמו שהיינו מתייחסים לאח שלנו ממש.

עם ישראל נלחם להציל אדם אחד

במשך אלפי השנים שחלפו מאז הצלת לוט ועד היום, אנו נפגשים פעמים אינספור עם תכונת ה'ערבות ההדדית', אך הפעם הראשונה שיצאנו להילחם בתור עַם במטרה להציל אדם אחד מישראל היא במלחמה מול מלך ערד.

בפרשת חוקת מתוארת דרמה קצרה אשר מבטאת באופן הנחרץ ביותר את תכונת ה'ערבות ההדדית' בעם ישראל: "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי. וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַה' וַיֹּאמַר אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם. (במדבר כ"א, א-ב). רש"י לומד מהנאמר "וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי" (שם), בלשון יחיד, שנשבה רק אדם אחד: "וישב ממנו שבי – אינה אלא שפחה אחת". איזה עם יוצא למלחמה במטרה להציל שפחה אחת? רק עם שחקק על דגלו את העיקרון של ה'ערבות ההדדית' בצורה החזקה ביותר האפשרית.

נשמה אחת בגופים מחולקים

בכל פעם אנו נפעמים מחדש מהתעוזה ומההקרבה להצלת אפילו אדם אחד מישראל. הרדב"ז מגלה לנו מה עומד מאחורי תכונה כה נפלאה זו: "אנו רואין את כל ישראל כאילו הם גוף אחד ואף על פי שגופין מחולקין הם כיון שנשמותיהם ממקום אחד חוצבו הרי הם כגוף אחד כי הנשמה היא עיקר, ודע זה" (הל' ממרים ב, ד). וכפי שבעל התניא כותב שאנחנו בעם ישראל "נשמה אחת בגופים מחולקים" (תניא פרק לב).

ולכן, אפילו אם יהודי אחד נמצא בסכנה, כולנו מרגישים זאת, כאילו שאנחנו עצמנו נמצאים בסכנה. שהרי "כל ישראל ערבין זה לזה למה הן דומין, לספינה שנקרעה בה בית אחד, אין אומרים, נקרע בית אחד בספינה, אלא נקרעה כל הספינה כולה" (אליהו רבה פרשה יב).

ה'ערבות ההדדית' – הפנים האמיתיות שלנו

יש ששואלים היום לאן נעלמה הרוח הגדולה של האחדות וה'ערבות ההדדית' שהייתה במבצע 'צוק איתן'? ובמיוחד לאור אינספור מערכות בחירות מיטלטלות שעברו עם תחושות לא נעימות?

לפני שנים רבות היה חסיד שהיה מקורב מאוד לרבי שלו. החסיד היה סוחר ולצורך המסחר היה לובש בגדים של סוחר. אך כשהיה מגיע לרבי, הוא היה מקפיד לפשוט את בגדי הסוחר ולהחליפם לבגדי חסיד. יום אחד החסיד הרגיש שהוא עושה שקר בנפשו כאשר מגיע לרבי עם בגדי החסיד ואילו במשך היומיום מתלבש כסוחר. ולכן החסיד החליט להגיע לרבי עם בגדי הסוחר שלו. כשניגש לרבי לקבל ברכה, "היכן בגדי החסיד שלך?" שאל אותו הרבי. "אני רוצה להיות ישר, ולכן אני מגיע אליך עם בגדי הסוחר שלי" השיב החסיד. "מי אמר לך מהם הבגדים האמיתיים שלך ומה התחפושת?" שאל אותו הרבי והמשיך "אני אומר לך שבגדי החסיד שלך הם הבגדים האמיתיים ואילו בגדי הסוחר שלך הם התחפושת".

כמו בסיפור, ה'ערבות ההדדית' שהתגלתה בכל הדורות ובמבצע 'צוק איתן' היא הפנים האמיתיות שלנו ואילו מערכות הבחירות וכדוגמתן אינן אלא תחפושת. הרוח הגדולה של האחדות ו'הערבות ההדדית' שהתגלתה ב'צוק איתן' לא נעלמה, אלא היא נמצאת כאן ועכשיו מתחת לפני השטח. האם נאפשר לעצמנו לפשוט מעלינו את התחפושת של הפירוד ולהיות נאמנים לזהות האמיתית המאוחדת שלנו? אין הדבר תלוי אלא בנו.

לתגובות: gemarabemunah@gmail.com

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו