הרב יצחק דביר
הרב יצחק דביר צילום: עצמי

בדיוק היום, לפני 98 שנים, ט"ז אב תשפ"ג, מתמודד הרב קוק עם בקשת הפרטת הכשרות. הימים הם ראשית הקמתה של הרבנות הראשית הצעירה, בת שנתיים וחצי בלבד, והרב קוק מקדש מלחמה אל מול נציגי אגודת ישראל המבקשים להקים שחיטה משלהם בירושלים, הנפרדת משחיטת הרבנות הראשית.

הרב קוק כותב בבהילות לרונלד סטונס מפקד מחוז ירושלים, ומזהיר מפני התופעה:

"כל התפוררות באחדות השחיטה מוכרחת היא לפגע בעורק נפשה של דתה"ק ולגרור אחריה בלבולים חדשים והפרעת סדרי העדה באין השיב... וכאשר נהוג בכל מקום של מרכזי היהדות וגם בלונדון שהשחיטה מאוחדת תחת ועד שחיטה בראשותו של הרב הראשי..."

באותם הימים, חוק הונאה בכשרות איננו קיים, ועל אף שנקבע כי הרבנות הראשית היא זו שרשאית להעניק כשרות בלעדית, הרבנות איננה מצויידת בסמכויות אכיפה, ולכן בתאריך ט"ז אב יוצא הרב קוק בבליץ מכתבים ובקשה לעזרה, לכל מי שרק מוכן לשמוע, הנציב העליון, מפקד המשטרה המחוזית, המושל המחוזי:

"הננו מבקשים מאת מע"כ שיואיל לתת מיד את פקודתו הנמרצה לעצר ביד המהרסים... לא ינתן למי שהוא לשחוט כי אם ברשיונה של הרבנות הראשית לארץ ישראל.

יודעים אנו שלא ענין הדת הוא הגורם להם לדרוש את דרישותיהם אלא רצון של הירוס ופרוד של מחלוקת..."

במכתביו מסביר הרב קוק את החשיבות הקיומית שהוא רואה בשמירת הבלעדיות לכשרות הרבנות:

"הננו עומדים נגד השאלה הגדולה של עיקר קיומה של הרבנות הראשית לא"י בתנאים אנרכיים כאלה, שאם נתחשב עם כל קומץ של אנשים הרוצים לקבוע לעצמם קהילה, בצורה המהרסת את האחדות, יציצו לנו בקרוב קהלות כאלו לעשרות, וחיי הציבור שלנו בירושלים ובארץ ישראל יהיו רק סמל של אי דברים..."

למעשה, הרב קוק הצליח למנוע לזמן מה את קיומה של שחיטה נפרדת בירושלים, אך כמה שנים מאוחר יותר הצליחו לקום כמה שחיטות נפרדות, על השלכות המהלך על טיב הכשרות ניתן ללמוד מספרו של הרב מנחם מנדל פרוש, שו"ב בירושלים וממקורבי הרב קוק, כפי שכתב בספרו 'בתוך החומות':

"הפירוד הזה גרם לידי התחרות בין האטליזים שגרר אחריו מכשולים וחוסר משמעת אצל הקצבים, ירידת הכנסה והקטנת התקציב של השחיטה, שפגע הרבה בהשובי"ם וכל העובדים שנשארו על מקומם, ובכמה זקנים ואלמנות מקבלי פנסיה..."

שאיפתו של הרב קוק לכשרות אחת ויחידה נחלה כישלון חלקי, כשרויות רבות קמו ובהשלכות על הציבור הישראלי ניתן להבחין עד עצם היום הזה, אך מאידך הצליח הרב קוק ביצירת סטנדרט בסיסי אחיד, ולפיו אין אפשרות לתת הכשר ללא הכשר בסיסי מהרבנות הראשית לישראל. הישג זה עומד בימים אלו בסכנה דווקא על ידי מי שמגדירים ממשיכי דרכו, אז האם יוחרב מפעלו של הרב קוק? ומה יהיו השלכות המהלך לדורות? ימים יגידו.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו