הרב דוד לאו ומתן כהנא
הרב דוד לאו ומתן כהנא צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

השר לשירותי דת מתן כהנא שנחוש לפתוח את שוק הכשרות לתחרות, מתכוון להכניס שינויים ברפורמה לבקשת הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו.

למרות השינויים שערך כהנא, הרב לאו לא שינה את עמדתו ולפי שעה הוא עדיין מתנגד למתווה הכשרות החדש.

בפגישה שנערכה בין הרב לאו לכהנא טען הרב הראשי שעסקים יוכלו לעבור בקלות מתאגיד כשרות אחד לשני במידה ותאגיד יחליט לשלול מהם את הכשרות. לאור זאת קבע כהנא בטיוטת החוק כי לא יתאפשר מעבר קל בין תאגידים, אלא רק אחת לתקופה.

המעבר ייעשה בין תאגיד לתאגיד, וכל תאגיד ''יוצא'' יעביר לתאגיד ''נכנס'' את המוניטין המפוקפק של העסק העוזב ואת הסיבה להיפרדותם.

בנוסף, הרב לאו ביקש להשאיר לרבנים האזוריים והמקומיים את האפשרות לתת כשרות במקביל לתאגידים הפרטיים - השר קיבל את הדברים באופן חלקי והוסיף סעיף ברפורמה שיאפשר לשר הדתות להחליט על אזורים שבהם יתאפשר לרבנות המקומית להמשיך לתת כשרות.

נציין כי השר כהנא מתכוון להשתמש בסעיף באופן מינימלי כדי לפתור בעיות נקודתיות של בתי עסק.

כזכור, הרב הראשי הספרדי יצחק יוסף כלל לא הסכים להיפגש עם כהנא לקראת פרסום תוכנית הכשרות שלו. הרב הראשי האשכנזי נועד עם השר כהנא כמה פעמים, וגם ביום פרסום הרפורמה לציבור.

במוצאי שבת הביע הרב יעקב מדן תמיכה בתוכניתו של כהנא לפתיחת שוק הכשרות לתחרות בפיקוח הרבנות הראשית. הרב מדן, ראש ישיבת ההסדר הר עציון, כתב לשר הדתות: ''קראתי בעיון כמה ממכתבי רבני הציונות הדתית המתנגדים לרפורמה שאתה פועל לעשות בשירותי הכשרות. רובם לא התייחסו לתכני הרפורמה הנזכרת אלא לעצם העובדה שדעת הרבנים הראשיים אינה נוחה ממנה. דומני שיש להקשיב לדבריהם, כבודם של הרבנים הראשיים וכבודה של הרבנות יקר בעינינו.

"נקודת המחלוקת עמם היא האם כבוד הרבנים וסמכותם קודמים לשאלות יעילותה של הכשרות, או ששאלת יעילותה של הכשרות היא הדורשת כרגע טיפול דחוף, ובלבד שנדע בעת הטיפול בה גם לשמור על כבודה של הרבנות. זאת עלינו לקבל על עצמנו, רוח דברי הרבנים הנזכרים, ובלבד שלא נגרע דבר מיעילותה של הכשרות כפי שהיא עתידה לבוא לידי ביטוי בתכניתך".

הרב מדן מתאר במכתבו, ''רבה של פתח תקוה, הרה"ג מיכה הלוי, שאישור כשרות היוצא מתחת ידיו ידוע כמוקפד במיוחד, העלה גם סימני שאלה ענייניים על פרטי תכניתך, וחשוב להקשיב גם להם. חשוב בתקנות החדשות לנקוט סנקציות ראויות כלפי מפעל, מלון או מסעדה שיפרו חלילה את האמון הניתן בהם על ידי גוף כשרות מוסמך, ולא לאפשר לו אוטומטית לבקש אישור כשרות מגוף מתחרה. לגבי טענה נוספת שהעלה, נראה לי מן הסברה ומהכרת השוק שגופי פיקוח לא ימהרו להקל ברמת הכשרות שידרשו כדי 'למשוך' בתי עסק אליהם, אלא אדרבה, הם ישאפו לאמינות גבוהה אצל הציבור צורך הכשרות, ויקפידו על דרישותיהם ועל פיקוחם. אם אכן תהיה תחרות בין גופי הכשרות, היא תהיה בעיקר לגבי רמת הארת הפנים והטיפול ההגון והיעיל בבתי העסק השונים, ומכך יצמח רק טוב''.

באשר לתוכנית עצמה כותב הרב מדן כי ''ירידה לפרטיה מגלה את יתרונותיה הרבים ואת יעילותה. אני משוכנע שהיא תביא יותר בתי עסק לצרוך כשרות, והיא תכניס לשוק משגיחים תלמידי חכמים וישרי דרך, שיעסקו בה תמורת משכורת מכבדת, שתתקבל מגוף הכשרות ולא מבעל העסק המושגח. היא תביא כבוד לרבנות, שתפקח על הארגונים ועל רמת הכשרות שידרשו במקום לעסוק במה בדיוק קורה בכל מטבח (בכך יעסקו ארגוני הכשרות דרך משגיחיהם).

''היא תביא לתחרות של אמת מול ארגוני כשרות פרטיים (בד''צים) הקיימים היום לרוב ובלא צורך בהשגחות כפולות. היא תביא לכך, שבערים רבות במדינת ישראל שכיום אין בהן רב עיר, שכידוע במצב הנוכחי הוא האמור להיות ממונה ואחראי על נושא הכשרות, תהיה השגחה מסודרת ומפוקחת על עסקי האוכל החפצים בהשגחה זו''.

''כולנו מחויבים בכבוד הרבנות ובכבוד הרבנים, אך גם במצוות התורה 'לא תגורו מפני איש' בבואנו לחזק מצווה כה חיונית וכה אהובה כמצוות כשרות האוכל הנכנס לפינו. כבוד השר לשירותי דת, אתה עמדת לבדך מול הלחצים, וקיימת מצוה זו. חזק ואמץ'', הוסיף הרב מדן.

 

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו