דב הלברטל
דב הלברטל ערוץ 7

לתומי, ובכנות, חשבתי שהשמאל הוא צנוע. משמש דוגמא אישית מסתפק במועט. אנשי ערכים. ללא שום הטייה אישית. מלח הארץ. כשהם יגיעו לשלטון, השררה תראה אחרת. הכול ייראה אחרת. הם יהיו משרתי הציבור, ולא אדוניו. וכשזה הגיע, קיבלתי את ההלם.

עוד שר. ועוד שר. ועוד סגן שר. ועוד סגן שר. ממשלה מנופחת וחסרת גבולות. חוק נורווגי חסר פרופורציות ומגלומני, חסר תקדים. עוד חבר כנסת. ועוד אחד. ועוד אחד. עשרות. מאיפה ההשגות האלה? הרי הם אנשי שמאל. אליטה צדקנית. מסתבר שבשקט בשקט, במשא ומתן הקואליציוני, מפלגות השמאל, יש עתיד, העבודה, מרץ וכחול לבן, נתגלו במלוא עליבותם, קלונם ובעיקר חמדנותם.

איזה מילים גבוהות יש לאנשי השמאל: נדאג להיות מכבד ומכובד. יש לנו אחריות של דוגמא אישית. נשים את הציבור במרכז. ופתאום? הכל שררה, כבוד וכסף. ברגע האמת, אנשי השמאל מתגלים כעלובי החיים. בוגדים באמון שבמשך שנים נתתי בהם.

יש ביניהם אלוף בצה"ל, יש סגן הרמטכ"ל, אנשים ששלחו אחרים למוות. ודאי דיברו עם פיקודיהם על יושרה. על צניעות. על צורך לתת למען המדינה. על טוב למות בעד ארצנו. והיום? הם שר וסגן שר מיותרים בממשלה המנופחת הזו. האם היינו רוצים להילחם למען האנשים האלה? האם לשלוח ילדים לצבא כשאלה הערכים של מפקדיהם?

כמה שהשמאל מדבר על ערכי הציונות, על אהבת הבריות הטהורה.על דבקות במשימה לשם שמים. על זכויות הפרט. ופתאום? לא איכפת להם לבזבז מאות מיליוני שקלים על ג'ובים עלובים, על עשרות שרים וסגני שרים וחברי כנסת בעשרותיהם, רובם מיותרים ועלובים, בשעה שחולים זועקים לנשימה מחוסר חמצן. בשעה שאנשים מתים כי אין להם מיטות. בשעה שזקנים רעבים לפת לחם.

אבל זהו השמאל. צדקן וטהרן עלוב נפש ועלוב החיים. שר החוץ מתנצל שהוא נכשל בעניין. איזה מין תירוץ עלוב זה? גם פושע אלים טוען שהוא נכשל. ומה הבעיה לתקן את הכישלון המהדהד הזה, הנוגד את כל ההבטחות והדיבורים במשך שנים. ההודאה בכישלון לא מכפרת. אדרבא, זה תרגיל של מס שפתים כדי להמשיך ולשקוע בחטא ולחשוב שהציבור ירחם. הנה רק עכשיו מונו עוד שר ועוד סגן שר מיותרים ועלובים וצדקנים.

אפשר לתקן. יתאספו כל ראשי מפלגות הקואליציה, נניח, עשרה במספר, ויחליטו שכל מפלגה משילה מעליה שני שרים ושני סגני שרים, ומחזירה לארון את כל חברי הכנסת המיותרים של החוק הנורווגי. מה הבעיה לעשות את זה עכשיו?

הבעייה היא פשוטה מאוד. השמאל הצדקן והטהרן הזה, הם חבורה של חמדנים וסחטנים, אוהבי שררה כבוד וכסף. מה שמרגיז באופן מיוחד אצלם זה הצביעות. אבירי הדיבור הנאצל, על אהבת הבריות ועל צניעות ועל כבוד האדם.

הם גרמו לי לאבד את שארית האמון בפוליטיקה הישראלית. אין לי כבר אמון בשום ערכים שלהם. הכול אינטרסים. הכול מותר. אני כבר לא אאמין כשהם חלילה יוציאו למלחמה. לא כדאי למות בעד ארצם. אין אידיאלים. כשזה מגיע לחמדנות, כולם אותו דבר. חבורת שמאל של חמדנים, סחטנים וחדלי אישים.

 

 

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו