ד"ר אברהם מיטלמן
ד"ר אברהם מיטלמןצילום: דוד וילדר

ד"ר אברהם מיטלמן זוכה בפרס ירושלים ליהדות על שנים של מסירות לעלייה למערת המכפלה כמחויבות וכתרומה אישית לחיזוק ההתיישבות ולחיבור הבנים והבנות אל האבות והאימהות הקדושים. במשך יותר מ־25 שנים דואג בהתמדה ובהשקעה אין־סופית לארגן מניין קבוע במערת המכפלה, ומתפללי המניין שמגיעים מכל רחבי הארץ זוכים בזכותו להתפלל במקום הקדוש.

זיכרון ילדות

הייתי בן חמש עשרה כשפרצה מלחמת ששת הימים. זה היה אירוע מאוד משמעותי מבחינתי. גדלתי בפתח תקווה, והייתי בבית הספר בשעה שמונה בבוקר כשנשמעה אזעקה. זה היה בשיעור היסטוריה, והמורה אמר לנו שמה שהולך להתרחש עכשיו זה אירוע ברמה היסטורית. באותם רגעים לא הבנו מה מתרחש והלכנו הביתה. בדיעבד התברר שהוא צדק. באותם ימים לא מספיק הבנתי את המשמעות של האירועים הללו, הקשר שלי עם מערת המכפלה התחיל הרבה יותר מאוחר.

מנוע לעשייה

אחרי הסיפור של ברוך גולדשטיין בשנת תשמ"ד, מערת המכפלה הייתה סגורה במשך תקופה ארוכה, כמעט לשנה. הרגשתי שהנפש היהודית בתוך תוכי זועקת. כשפתחו את מערת המכפלה לתפילות של יהודים, יזמתי קבוצה של מתפללים מהר נוף שתפקוד את המקום בקביעות. מדי יום שישי בחמש בבוקר נוסעים לקבר רחל, שם עוצרים לרבע שעה של תפילה וממשיכים לתפילת שחרית במערת המכפלה. פעם בחודש, בערב שבת מברכין אחרי התפילה, היינו מוסיפים ביקור באחד היישובים היהודיים בסביבה, כדי שהציבור יכיר אותם.

רגע של נחת

אני מאוד שמח שיש חבורה די קבועה שמתמידה ומגיעה. אומנם אני מקבל את הפרס, אבל יחד איתי ישנה חבורה מגובשת של מתפללים קבועים שמגיעים מדי שבוע: משפחת וולף ממיתר, ד"ר דב רוזנברג מירושלים, בועז רוז'יצקי, מנדל גולדפיין, פרופ' גדי ברויאר מכרמי צור, אפי אייזנבך ומשפחות שמגיעות מאשל הנשיא. הייתה תקופה שהיו מגיעים אנשים מתל אביב.

חלומות לעתיד

החלום שלי הוא שהקב"ה ייתן לנו כוח להמשיך ושעוד יהודים יצטרפו אלינו. יש לנו סלוגן: "עשה לך מנהג קבוע – להתפלל במערה פעם בשבוע". מגיעים לא מעט, אבל לדעתי לא מספיק.