ענף תחת מגפה

בשלהי שנת 2019, חודשים ספורים לפני פרוץ מגפת הקורונה, התיירות הנכנסת לישראל הגיעה לשיא. לפי נתוני משרד התיירות, בשנת 2019 נכנסו לישראל כ־5 מיליון מבקרים – שיא של כל הזמנים. כ־6.4 מיליון תיירים וכ־400,000 מבקרי יום, שמהם כ־100,000 הגיעו בסירות שיט עם עצירה בישראל. בין השנים 2019-2016 חלה עלייה של כ־8.5 אחוזים בכניסות המבקרים לישראל. מדובר בנתונים לא פחות ממדהימים בכל קנה מידה.

ואז הגיעה הקורונה. המגפה, שגרמה עד כה למותם של מיליוני בני אדם ברחבי העולם, הביאה עמה גם משבר כלכלי חריף. ויותר מכל ענף אחר, מכת מוות ניחתה על ענף התיירות העולמי כמו גם בישראל. הסיבה הייתה ברורה: הגבולות נסגרו, נמלי התעופה התרוקנו וכולם היו ספונים בבתיהם. המספרים מספרים את הסיפור בצורה הטובה ביותר: לאורך השנה וחצי האחרונות ירד מספר התיירים בישראל לכמה אלפים בודדים. תיירות הפנים אף היא דשדשה עד מאוד.

ניקח לדוגמה את ירושלים בירת ישראל, שהיא גם בירת התיירות בארץ. ערב הקורונה הגיעה ירושלים לשיא של כארבעה מיליון תיירים שמבקרים בה מדי שנה. כעיר שנהנית מיתרונות נדירים ברמה עולמית, בזכות אתרים היסטוריים ומקומות קדושים ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים - אך הגיוני שהיא תמשוך המוני מבקרים.

הפיתוח, הצמיחה והגישה לתיירים הוכיחו את עצמם והפכו את ירושלים למקום שתיירים לא מגיעים אליו רק במטרה לתור את העיר העתיקה, אלא גם כדי ללון ולאכול במסעדות שף בעלות שם עולמי. רק לאחרונה הפך מלון מצודת דוד בבירה, למלון החביב על מנהיגים, בכירים ותיירים חובבי מלונות יוקרה מרחבי העולם. אפילו מגזין הלייף סטייל Reader’s Digest פרסם את רשימת 16 הסוויטות השוות בעולם והציג ברשימתו נציגות ישראלית בודדת – מלון מצודת דוד הירושלמי.

ירושלים, בהתאם למסורת שלה, וביוזמת ראש העיר משה ליאון, בחרה להמשיך לבנות ולהיבנות. במהלך חודשי הקיץ של 2020 יושמה תוכנית תיירות עדכנית לימי קורונה, עם דגשים שונים, כזו שמתמקדת בתיירות פנים ומבליטה את הקולינריה המקומית והמסעדות הירושלמיות, כמו גם את אתרי הטבע העירוניים ויעדים תיירותיים רבים נוספים הפועלים בהתאם להנחיות התו הסגול ומאפשרים ביקור.

"הקורונה פגעה בצורה קשה בענף התיירות בירושלים", אומרת אילנית מלכיאור, הממונה על פיתוח התיירות ברשות לפיתוח ירושלים. "בתחילת התקופה הסתכלנו על תיירות פנים ועל מה אנחנו מציעים לישראלים שיכול להתאים לרוח הקורונה. למשל, פיתוח תיירות ירוקה בשביל תיירות פנים. עשינו למשל את פרויקט 'נושמים אביב ירושלמי' בשמונה מוקדים של פארקים עירוניים. זו הייתה פעילות למשפחות באוויר הפתוח".

רוב התיירים של ירושלים היו תיירי חוץ. הצלחתם לפצות על אי הגעתם?

"הצלחנו לעשות כמה אירועים כמו 'פסטיבל ירושלים בעקבות האור' שאפשרו תיירות חוץ. חשוב להבין, בימי שגרה המון אנשים היו מגיעים לירושלים לכנסים. כולם מחכים לקבוצות מחו"ל ובראשם המלונות, בעלי מסעדות ומורי דרך, שבינתיים חלקם לפחות, עשו הסבה מתיירות חוץ לתיירות פנים. אנחנו רואים צימאון בקרב הישראלים. רואים שבכל פעם שיוזמים פרויקט, אנשים מגיעים לסיורים חד־יומיים. עכשיו למשל התפתחו המון מוצרים חדשים. ישראלים מגיעים לירושלים, הם מוצאים אותה מעניינת, העירייה והרשות לפיתוח ירושלים עושות הרבה מאוד אירועים וזה עובד, אבל האם זה מכסה את אובדן התיירות מחו"ל? התשובה היא לא".

ענף בזעזוע

כדי להבין את היקף הפגיעה בענף התיירות כתוצאה מסגירת השמיים יש להעיף מבט בנתוני השפעת הענף על המשק הישראלי. שיעור יצוא התיירות מתוך כלל יצוא השירותים בישראל עמד לפני הקורונה על כ־5.11 אחוזים ומשקלו בתמ"ג נשאר יציב למדי בשנים האחרונות ועמד בין השנים 2018-2013 על 6.2 אחוזים בממוצע. השנה הצניחה בכל המדדים הללו חדה ביותר. טרם הגיעו נתונים עדכניים, אך הם צפויים להצביע על ירידה דרמטית, כך אומרים בהתאחדות המלונות.

כמחצית מהתיירים מגיעים לישראל מדי שנה מחמש מדינות עיקריות: ארצות הברית, רוסיה, צרפת, גרמניה ובריטניה. חמש המדינות הללו הוגדרו כמדינות אדומות לאורך חודשים ארוכים, ולכן כמעט לא הגיעו מהן תיירים, כאשר ארצות הברית ובריטניה אף נחשבות לשתיים מהמדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר מנגיף הקורונה.

מבט מעמיק יותר לתוך הנתונים מלמד ששלושה מתוך עשרה תיירים הם יהודים, ארבעה הם נוצרים והיתר בעלי דתות אחרות. זאת ועוד, 31 אחוזים מהתיירים מגיעים כדי לבקר את קרוביהם. בכלל, לאורך העשור האחרון ירד שיעור התיירים שמגיעים למטרת חופשה או טיול ועלה שיעור התיירים המגיעים לביקור קרובים. בשנת הקורונה ביקורים אלה לא כמעט לא התרחשו, מה שיצר מכה קשה נוספת לענף.

נראה כי התקופה שבה אנו מצויים בחודשים האחרונים, של תיירות עולמית מוגבלת בשל הקורונה, תימשך עוד זמן רב, דבר שעלול להוביל לצמצום הענף. עם זאת, ייתכן שהמשבר העולמי יגרום לצמיחה בתיירות הנכנסת, משום שישראלים רבים ייאלצו או יעדיפו בעת הזאת להעביר את חופשותיהם בארץ. כך או אחרת, משבר הקורונה מעצים ומדגיש את רגישותו הרבה של ענף התיירות לזעזועים, דוגמת משברים ביטחוניים ומגפות, אשר משפיעים עליו באופן כמעט מדי ושההיערכות אליהם מראש היא, על פי רוב, כמעט בלתי אפשרית.

לענף התיירות יש חשיבות כלכלית, חברתית ופוליטית, והוא משפיע על ענפי כלכלה רבים. ההוצאות של תיירים מחו"ל בארץ בשנה שלפני הקורונה נאמדו בכ־25 מיליארד שקלים, שהם כ־9.13 אחוזים מסך יצוא השירותים של ישראל. הערך המוסף של ענף התיירות נאמד ב־8.3 מיליארד שקלים, ועל פי נתונים המשרות כל ענף התיירות נאמד בכ־141,000 משרות, שהן כ־6.3 אחוזים מהמשרות במשק. ההערכות הן שבמצב זה התוצר במשק עשוי לרדת בכ־6.2 אחוזים, בחישוב שנתי, כתוצאה מפגיעה קשה בענף התיירות.

כדי למנוע את המצב הזה, מיד אחרי הסגר השלישי יצאה הצהרה של משרד התיירות, שבה נאמר בין היתר כי "הצימרים הם הראשונים להיפתח לפעילות מבין שלל ענפי התיירות בישראל, ועל כן עיני התעשייה כולה נשואות אליכם. ככל שההנחיות תישמרנה, הרי שיהא זה פשוט יותר להקל גם על ענפים אחרים בתיירות".

היו סיבות אחדות להחלטה לפתוח את ענף התיירות הישראלי מחדש דווקא בצימרים. ראשית, ריחוק חברתי. פתחי הכניסה ליחידות האירוח לרוב מופרדים במרחק של שני מטרים ויותר. רוב הצימרים פועלים כיחידה אחת, וגם אלו שלא, לרוב כוללים כניסה נפרדת ומבודדת. שנית, בידוד ופרטיות. יחידות האירוח כוללות חדר שינה אחד או יותר, וחדרים ציבוריים במתחם היחידה (מקלחת, שירותים) אינם תלויים בשטחי ציבור נוספים. בנוסף לכך, הכניסה למתחם נעשית ישירות מהחוץ, אין לובי או חללים משותפים צפופים כמו בבתי מלון. ולבסוף, אוורור וקרבה לטבע. רוב הצימרים הם צמודים קרקע וקרובים לחיק הטבע, ומטבעם מאווררים ומבודדים. למעשה, אופי בית האירוח המוגדר כצימר תואם באופן כמעט טבעי את הדרישות החדשות.

"ייקח הרבה זמן להתאושש"

התוצאות לא איחרו להגיע. כשאנחנו מתקשרים ומבקשים לדבר עם זהר שדה, הבעלים של צימרים 'זהר בדשא' במושב עין הבשור, היא כבר עייפה מלדבר. לדבריה, מרבע לשבע בבוקר היא עונה לטלפונים של אנשים שמבקשים להזמין מקום. "זאת הזיה. התקשרו והזמינו מקום מהיום למחר, למחרתיים ולימים הקרובים", היא אומרת, "נאלצתי לאכזב רבים מהאנשים שהתקשרו, מפני שאני כבר די מלאה בסופי השבוע ואפילו באמצע השבוע. זה משמח שאנשים יכולים סוף סוף לצאת ולהתאוורר בצימרים, שהם ממש לא מסוכנים להדבקה".

מירב עמית, מנהלת מחלקת התיירות במועצה האזורית הערבה התיכונה, העריכה כי ההפסד בסגרים עמד על 19 מיליון שקלים לענף התיירות שביישובי האזור. לדבריה, "הנזקים הכלכליים משמעותיים לתיירנים שלנו, ואני לא בטוחה שכולם יוכלו לחזור לעבוד לאחר שייגמר הסגר".

עידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן ויו"ר איגוד ערים כנרת, מסביר גם הוא: "חודש הסגר בחגים בשנה שעברה גרם להפסדים של עשרות מיליוני שקלים בתיירות סובבת כנרת, בעונה שהייתה אמורה להיות הכי משמעותית לאורך השנה. זה מתווסף לנזקים הקשים שנצברו בגל הראשון. הייתה אומנם התאוששות קלה ונקודתית במהלך חודשי הקיץ עם היציאה מהסגר של הגל הראשון, אבל עדיין חלו הגבלות קשות על מקומות הלינה".

"המצב קשה", אומרת נעמה ביילסקי, מנהלת מלון ארזים במטולה. "גם הקורונה, גם המתח בגבול הצפון. אנחנו פועלים בכל מיני אפיקים אבל מצמצמים הרבה. סגרנו את הבריכה בגלל הקורונה ואנחנו מקיימים שיתופי פעולה עם מרכז קנדה. אבל גם שם מסתכלים כל העת לעבר הוראות משרד הבריאות ולא יודעים מה האופק".

סיפור נקודתי אחד על הסתכלות אחרת אנחנו לוקחים ממשפחת האנטר מהיישוב לוטם בגליל. "כשהגיעה הקורונה הבנו שנגמרה העבודה כמדריכי תיירים וייקח עוד הרבה זמן עד ש־50 איש ממקומות שונים בעולם יעלו יחד על אוטובוס. ואם במשבר הקודם למדתי להיות מטפל שיאצו, הפעם במשבר הזה החלטנו לעבור לבית שבנינו בלוטם ולפתוח צימרים", אומר טוני האנטר. קלאודיה אשתו מוסיפה: "ידענו שיום אחד נשתמש בזה או כנכס לילדים או כצימרים, וכשהגיעה הקורונה החלטנו לסיים את פרק התיירות ופתחנו את 'לה לונה', שהיא המימוש של ההתפתחות שלנו במשך השנים. אני למדתי עיצוב, אני תזונאית קלינית והיחסים בין גוף, נפש ומקום חשובים לי. להוציא למישהו בירה כשהוא מגיע זה כלום, אבל לאורח זה עושה את הכול".

אבל לא כולם משפחת האנטר. בעלי צימרים ביהודה ושומרון טוענים שהמשבר היה הפעם כפול ו"ייקח הרבה זמן להתאושש" ממנו. דוד, בעל צימרים מגוש עציון, מתאר את השתלשלות המשבר: "בהתחלה הייתה הקורונה שהגיעה אלינו אחרי שהכול היה כבר מלא לפסח בשנה שעברה. במשך חודשים ארוכים היינו פשוט בהקפאה, כשבקיץ הקודם הייתה תקופה קצרה שהיה אפשר להפעיל את הצימרים שלנו. אבל אז הגיעו עוד סגרים, וכשקצת התחילו לשחרר את הרסן, ובמיוחד לצימרים, הגיע משבר הר הבית והמהומות ביהודה ושומרון והשביתו כמעט לחלוטין את ההזמנות. עכשיו יש תקופת חזרה, אבל לפי המציאות ועם ההצהרות של מנכ"ל משרד הבריאות החדש פרופ' נחמן אש על אפשרות לסגר בחגים, שוב חוזרת תקופת אי הוודאות".

אם יש משהו שמעודד את בעלי הצימרים והמלונות ברחבי ישראל אלה תורי הענק לכל חדר שמתפנה במתחמים שבבעלותם. מתברר שגם בתקופת הקורונה יש ביקוש רב לנופש המושלם, אולי אפילו דווקא בתקופת הקורונה. למעשה, כל התקופה הזאת היא סיר לחץ אחד גדול, שממנו אנשים צריכים גם לברוח לפעמים. ואין בריחה מושלמת יותר מהבריחה לצימר או סתם לחופש משפחתי או אישי.