באחת הפסקאות המסכמות את מגילת העצמאות, שעליה חתומים מנהיגי התנועה הציונית וראשי היישוב, מודגשת חשיבות הקשר בין ישראל לתפוצות ולהפך. "אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל", דהיינו אחדותו של עם ישראל בתפוצות עם מדינת ישראל ועמידה לימינה.
מדינת ישראל הוקמה על ברכי השותפות עם הקהילות היהודיות בתפוצות. תחושת הגורל והאחדות בין אלה שהחליטו להתנער מהגלות ולעלות ארצה משולבת באלו שהחליטו בשלב זה להישאר במקומם אך להמשיך בתמיכה, בסיוע, בעמידה לצד מדינת ישראל, בחינוך לזהות יהודית, בביקורים בארץ ואף בהתנדבות לצה"ל.
לא קם עוד עם כזה בתולדות המין האנושי, שבמשך אלפי דורות של הגליה מארצו "שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית". ליהדות התפוצות יש תפקיד מפתח בהתפתחותה של ישראל. בתקופות של משבר כמו גם בתקופות של שגשוג, בהתמודדויות עם מלחמות ופיגועי טרור ובימים של אתגרים דיפלומטיים, עמדה ועודנה עומדת יהדות התפוצות לימינה של מדינת ישראל. אירועים ומבצעים, משלחות סולידריות, עידוד לעלייה וסיוע כלכלי הם רק קצה הקצה של התגייסות הקהילות למען מדינת ישראל וחיזוק קיומה.
על אף הניסיונות הרבים של גורמים שונים בעולם להציג את יהודי המקום כבעלי נאמנות כפולה, הצליחה יהדות התפוצות במשך שנים לקיים את חייה האזרחיים ולהביע את נאמנותה למדינות שבהן היא נמצאת. עם זאת, עמוק בלב המשיכה יהדות התפוצות לשאוף ולחלום להגיע לציון, לירושלים, לאדמה, למסורת, להיסטוריה ולקדמה. היום חלום זה הוא בר מימוש. 73 שנות עצמאות ומדינת ישראל ממשיכה לפתוח את זרועותיה ולקרוא ליהדות התפוצות להגשים ולממש את החלום להגיע הביתה.
מדינת ישראל הוקמה בסיוע יהדות התפוצות ועל בסיס תחושת השייכות לארץ שנגזלה מעמנו במשך דורי דורות. עם אחד אנחנו. עם ישראל היושב בציון והקהילות היהודיות בתפוצות הם אותו עם, והבית המשותף לעם הזה הוא בארץ ישראל.
גם למי שבוחרים בעת הזאת להמשיך את חייהם בתפוצות קיימת הזכות המלאה לתמוך ולהביע דעה. אומנם הנתונים המעידים על ירידה בתמיכת יהדות העולם בישראל דווקא בקרב הדור הצעיר מדאיגים, אך בהתחשב בהיסטוריה מחד, ובמציאות המשתנה מאידך, הרי שאת הקשר הזה לא ניתן להפסיק. מחובתן של קהילות שהצליחו לשרוד גלות בת אלפיים שנה להמשיך ולחנך לזהות יהודית תוך הכרה ועידוד של הדור הצעיר להגיע ארצה לביקורים ולעלייה, תוך העצמת השייכות של כל יהודי למדינת ישראל.
הקשר בין ישראל לתפוצות, כאמור, הוא דו־כיווני. כך למשל בשנת 1976, כשנחטף מטוס אייר פראנס על כל נוסעיו, היו אלה ממשלת ישראל וצה"ל שהתגייסו להצלתם של הישראלים והיהודים שנחטפו. בתקופת שלטון הדיכוי הקומוניסטי, כשנעצרו, נכלאו ועונו יהודי הקהילה במקום, התגייסה מדינת ישראל לעזרתם, העניקה אזרחות ישראלית לרבים מהם ופעלה בדרכים דיפלומטיות ומדיניות לשחרורם ולעלייתם ארצה. כך גם במבצעים להצלת יהודי אתיופיה ותימן ועוד אין ספור מבצעים, תוך סיוע ועמידה בפני משברים שאליהם נקלעו קהילות שונות בעולם.
אל שאלת הזהות והנאמנות מצטרפת מחלה קשה, בת אלפי שנים, אשר ממשיכה להרים את ראשה ולהתאים את עצמה למציאות המתחדשת. אם פעם הואשמו היהודים בעוונותיהם על עצם היותם יהודים, הרי שהיום משתלבות ההאשמות, ההטרדות והאיומים על היהודים גם בשל "תמיכתם הטבעית בישראל ומדיניותה כלפי אוכלוסיות שונות".
עד כמה שעצוב לומר, כאן גם המקום להדגיש כי המושג אנטישמיות אינו נחלת הכלל. אנטישמיות מופנית באופן ישיר נגד יהודים, נגד צאצאיהם, נגד רכושם, מוסדותיהם ועסקיהם. כיום היא מופנית גם נגד מדינת ישראל תוך ערעור על זכות קיומה, החרמת מוצריה ועוד. גם בפן זה מקיימות מדינת ישראל ויהדות התפוצות את הקשר הבלתי יעורער ביניהן. באופן בולט ולעיתים גם שקט, תוך שימוש בצינורות המתאימים, תומכות השתיים בתקופות קשות אלה של מעגל אין־סופי של הסתה ואנטישמיות.
במהלך השנים, כשהתבססה המדינה הקטנה והפכה לעצמאית מבחינה כלכלית, צבאית וטכנולוגית, התאזן הגלגל והמחויבות של ישראל לתפוצות אף התעצמה. כיום מתקיימת משוואה של עזרה הדדית ושל שותפות לדרך, שכן זכותו של כל יהודי להתגורר בכל מקום שיבחר, ובו בזמן ביתו הטבעי של כל יהודי הוא בישראל.
בשנת 2008 העבירה ממשלת ישראל החלטה שכותרתה "חוק סיוע לקהילות יהודיות בתפוצות במצבי חירום או משבר". ברית האחים ויחסי הגומלין בין ישאל לתפוצות מובנת כל כך מאליה והתלות היא הדדית ונצחית, והרעיון לעגן זאת בחוק ולהעניק לכך מעמד משפטי ראוי ביותר.
כשלנגד עינינו אין־ספור אתגרים והשפעות גלובליות על צביונה של המדינה ואופיין של הקהילות בעולם, עלינו, כמנהיגי ובוגרי הדור, להעצים את המחויבות ההדדית שלנו, לחנך לזהות יהודית, לשפה, לתרבות, להיסטוריה, לקשר הנצחי של כל יהודי לארץ ישראל ולעלייה ארצה, לכאן, לביתו הטבעי וההיסטורי של העם שלנו.
"וקיבצתי אתכם מן העמים ואספתי אתכם מן הארצות אשר נפוצותם בהם ונתתי לכם את אדמת ישראל" (יחזקאל יא, יז).
הכותב הוא יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית ויו"ר בפועל של הסוכנות היהודית לארץ ישראל