הרעיון להמשיך ברכבת מאשקלון בקו החוף דרומה לתוככי עזה נשמע לנו מעט הזוי במציאות של ימינו, אבל זה בדיוק מה שהשיר החדש של יוחאי בן אב"י 'רכבת עזה אשקלון' מבקש מאיתנו לעשות. טוב, לא ממש לנסוע לעזה, אלא לעצום עיניים ולתת לעצמנו להמריא על כנפי הדמיון.
"לפני כמה שנים", הוא מספר, "היה עוד אחד מסבבי הלחימה בעזה וחשבתי לעצמי מה יהיה הסוף עם כל המצב המשוגע הזה. באחד הלילות היה לי איזה הבזק של חלום והתעוררתי בבוקר עם השורה 'רכבת עזה אשקלון', ומשם נולד השיר"
"מה שטוב בחלומות הוא שאין להם גבולות, בחלומות הכל אפשרי - אפילו קו חדש לעזה. אני שמח לשתף אתכם בחלום הפרטי שלי, ומקווה שתתחברו אל החלום".
שקט של אחרי הסערה,
שמים נקיים ועל האופק –
בולטים בחסרונם ושתיקתם,
המגדלים שנעלמו אחרי התופת...
ציפורים שכבר שינו את מסלולן,
חוזרות לנדודיהן בקו החוף,
ואני שלא זוכר כמה שנים עברו,
מחכה ברציף מול פסים ללא סוף...
קו חדש נפתח -
רכבת עזה אשקלון,
בוקר טוב ילדה
פתחי את החלון...
תו חדש נכתב,
שיר מתוך חלום,
ושוב שקיעה אל תוך הים
בין החולות...
יורד מהקרון קצת בחשש,
מרגיש כמו במדינה זרה,
מתקשה להאמין איך עד לא מזמן,
הכל היה כאן - סדום ועמורה...
יוצא אל הרחובות המחייכים,
חנויות וסוחרים מכל פינה,
וילד עם בלון כתום בדרך אל הים,
והרכבת שוב עוזבת את התחנה...
קו חדש נפתח -
רכבת עזה אשקלון,
בוקר טוב ילדה
פתחי את החלון...
תו חדש נכתב,
שיר מתוך חלום,
ושוב שקיעה אל תוך הים
בין החולות...
תראי יהיה כאן -
שיר מתוך חלום,
ושוב שקיעה אל תוך הים
בין החולות...
תחנה הבאה רפיח,
לא לשכוח חפצים,
לא לשכוח חלומות,
לא לשכוח אנשים...