חשבתם שלכם יש בעיה כשאתם נתקלים בקושי הזה לדלל את ארון הבגדים שלכם מבגדים שלא לבשתם כבר שנה או שנתיים שלמות? חשבתם שלכם יש בעיה בגלל שאתם מעמיסים את הבית שלכם בספרים ודיסקים שכבר לא תקראו ולא תשמעו לעולם? תחשבו שוב.
ישנם אנשים שעבורם לא קיים המושג הזה להיפטר ממשהו, עבורם שום חפץ לא מסיים את תפקידו בשום שלב, וכל חפץ ראוי לשמירה ואחסון בין שמדובר בפחיות משקה, בקבוקים ריקים, קלטות, דיסקים, ספרים, רהיטים, בגדים, עיתונים, דפים, ניירת, גלילי נייר טואלט, ברזלים שמוצאים ברחוב, צעצועים, אביזרים, חפצי פלסטיק ומתכת.
למעשה כל דבר שהוא בלי שום קשר לתפקידו, מצבו, החומר ממנו הוא עשוי, הערך שהוא יכול לספק לנו, האם כבר נעשה בו השימוש המיועד לו, כל עוד הוא חפץ, כל עוד אפשר להחזיק אותו, וכל עוד הוא תופס נפח בחלל, הוא פשוט שווה שמירה ואחסון.
בכל שאלה על אגרנות כפייתית - התקשרו עכשיו לשי - 050-7454504
לאנשים האלה קוראים אגרנים כפייתיים, ואני זכיתי לעבוד איתם לאורך שנים, ולהיחשף לתופעה הייחודית והמעניינת הזאת. במהלך השנים פיתחתי שיטות וטכניקות שמיועדות לסייע לאותם אנשים לרוקן את הסביבה הקרובה שלהם מכל אותם חפצים שאספו במשך שנים. עכשיו, צריך להבין דבר אחד.
כאשר אנחנו מדברים על אנשים שאוספים כל דבר, על אנשים שאוגרים כל דבר, אנחנו לא מדברים על סתם בתים עם הרבה מדפים, וכל המדפים מלאים בחפצים. אנחנו לא מדברים על אנשים שארונות הבגדים שלהם מלאים בבגדים שהם לא לבשו כבר חמש שנים.
אנחנו מדברים על אנשים שכל הבית שלהם, מן הרצפה ועד התקרה, מקיר לקיר, כולו מלא באין ספור חפצים שנערמו זה על זה במשך שנים, עם כל השלכות הלכלוך, הריח והבלגן של זה, כאשר רק מעבר צר מאוד, אם בכלל, מאפשר לעבור בין אגפי הבית השונים, ובין ערימות ענקיות של חפצים מכל הסוגים, מכל המינים ומכל הגדלים.
אגרנות כפייתית היא בעיה נפשית ממנה סובלים אנשים שאתם יכולים לפגוש בבית קפה או בבר, ולשוחח עימם.
אלו יכולים להיות האנשים שיושבים לידכם באוטובוס, או שעומדים לפניכם בתור לבנק. אלו יכולים להיות הבוסים שלכם, הקולגות שלכם, האנשים שאתם רגילים לברך כל בוקר בברכת בוקר טוב, ולמעט העובדה שהמשרד שלהם קצת יותר עמוס בכל מיני חפצים, אתם לא רואים בהם שום סימן אחר לבעיה ממנה הם סובלים.
אבל תהיו בטוחים שהם סובלים. הם מודעים לחלוטין לבעיה שלהם, הם מודעים לחלוטין לבעיות שזה גורם להם, לבני משפחתם, לשכנים שלהם, אבל הם פשוט לא יכולים לעשות שום דבר נגד זה, הם לא יכולים להפסיק את הרגשות שלהם כלפי חפצים חסרי ערך, הם לא יכולים לזרוק שום חפץ לפח הזבל, ולא משנה אם מדובר בפחית משקה שכבר מעלה עובש, או עיתון חדשות משנות השמונים שאין בו כבר שום דבר חדש.
מישהו צריך לעזור להם, מישהו צריך לדחוף אותם אל הכיוון הנכון, ולעשות את זה בצורה הכי עדינה שיש, הכי רגישה שיש, תוך הקשבה מתמדת למצבם, ותוך ראיית העתיד במטרה לסיים את המצב הנפשי הזה, או לפחות לצמצם מאוד את היקפו.
זה הוא בדיוק המקום שבו נכנסים אנשי מקצוע כמו פסיכולוגים המתמחים בעבודה עם אגרנים כפייתיים, רשויות הרווחה והחוק הערות למצבם של אנשים אלה, ומותירות לאנשי המקצוע את מרחב העבודה הדרוש, לפני שהן מפעילות את אימת החוק, וכמובן אנשים המתמחים בפינוי דירות של אגרנים כפייתיים.
כשאנחנו מדברים על פינוי דירות במקרה כזה, הרי שהפינוי הפיזי בעזרת משאית וצוות עובדים, הוא החלק הפשוט, השולי והקל ביותר בתהליך.
לפינוי הפיזי אין כמעט שום משמעות בתהליך של פינוי דירה של אגרן כפייתי. העניין הוא הרבה יותר פסיכולוגי מאשר פיזי. האתגר הוא לבצע את הפינוי בשיתוף פעולה כמה שיותר מלא עם האגרן הכפייתי, הרבה יותר מאשר איך להוריד את המקרר חמש קומות בלי לדפוק את הקירות של חדר המדרגות.
פינוי דירות של אגרנים כפייתיים הוא תהליך שמתחיל בחדר הפסיכולוג. הטריגר הוא בדרך כלל, קריאה לעזרה המגיעה מצד בני המשפחה או השכנים. דמיינו שהייתם אגרנים כפייתיים, הבית שלכם היה עמוס באין ספור ערימות ענק של אין סוף חפצים, ודמיינו שהילדים שלכם היו צריכים לגדול בסביבה כזאת. ברור שזה לא יכול לקרות, וילדים רבים אכן חיים במצוקה זאת, עד שהם מעיזים להוציא את הדברים החוצה, או עד שהם מתגלים לרשויות הרווחה בדרכים עקיפות כמו שכנים, מורים או חברים.
כשהטריגר מתרחש, התהליך יוצא לדרך ואי אפשר יותר לחזור אחורה. במידה ואנחנו, אנשי המקצוע, לא נצליח לעשות את זה בשיתוף פעולה, בגישה חיובית, וברצון טוב לתקן את הדברים לטווח הארוך, החוק יעשה את זה במקומנו, והוא יעשה את זה בצורה הרבה יותר ברוטאלית וחד משמעית.
אם כך, בחדר הפסיכולוג מתחיל למעשה תהליך השכנוע ובניית הציפיות בין הפסיכולוג ובין האגרן הכפייתי. הפסיכולוג מסביר לאגרן הכפייתי את מצבו, את השפעת מצבו על הסובבים אותו ועל הקרובים אליו. הם מסבירים לו שהדברים הולכים להשתנות, והם מפעילים טכניקות ושיטות טיפול רבות עוצמה על מנת להוביל אותו למצב של שיתוף פעולה עם התהליך.
זה הוא מצב קשה מנשוא עבור אותו אגרן כפייתי, המודע מצד אחד לסבל שהוא גורם לאהובים עליו, ומצד שני לחוסר היכולת שלו להיפרד מאותו בקבוק פלסטיק ריק המונח בסלון שלו. צריך להבין, שהוא פשוט לא מסוגל להיפרד מהחפצים האלה, עבורו כל חפץ הוא כמו בן אנוש, כמו בן משפחה שהוא צריך להיפרד ממנו. זוהי בעיה נפשית אמיתית, ולא ניסיון להקשות על הסביבה מתוך זלזול, או מתוך חוסר תרבות.
במהלך שנות עבודתי בתחום, נתקלתי בלא מעט אגרנים כפייתיים שיכולתי לראות את הסבל שהם עוברים במהלך פינוי הדירה. הסבל בולט בכל תנועה שלהם, בכל מבט בעיניים, בכל דמעה שזולגת מעיניהם, ובכל התקף של זעם כאשר מנסים לקחת מהם את היקר להם.
הם באמת סובלים, ולכן תהליך פינוי הדירה של אותם אגרנים כפייתיים הוא תהליך שיכול להימשך מספר שבועות, שבמהלכם פועל הפסיכולוג על מנת ליצור את ההשלמה הנדרשת בקרב האגרן הכפייתי עם התהליך. תהליך פינוי שגרתי שהיה יכול להימשך לא יותר משעתיים או שלוש במצב רגיל, יכול להמשך מספר שבועות במקרה של אגרן כפייתי.
אין לנו, אנשי המקצוע, דרך אחרת לעשות את מה שצריך לעשות, בצורה שבה אף אחד לא נפגע. התהליך הוא קשה, אך הוא הכרחי. אם לא נעשה את זה אנחנו, יעשו את זה רשויות החוק. אם לא נעשה את זה נכון, ייתכן שנגרום נזקים לטווח הארוך גם עבור האגרן הכפייתי וגם עבור בני משפחתו.
התהליך העדין של פינוי דירה בקרב אגרנים כפייתיים הוא תהליך שיש להכיר אותו לפני ולפנים, ועל כן אני ממליץ בכל לשון לפנות אלי או לאנשי מקצוע דומים כאשר אתם נתקלים במצב דומה.
אל תנסו לעשות את זה לבד, אל תעמידו את האגרן הכפייתי במצבים בלתי אפשריים, פנו לאנשי מקצוע ונוכל לעשות את זה יחד בצורה הטובה ביותר.
כנסו לאתר הבית של החברה המקצועית בישראל לפינוי דירות מתכולה חפצים ופסולת