תקיפת הספינה 'מרסר סטריט' ביום שישי שעבר מול חופי עומאן מסמנת עליית מדרגה במלחמה הימית השקטה בין ישראל למשטר האייתולות.
לראשונה בתקיפות האיראניות נהרגו שני אנשי צוות של הספינה. גם שיטת התקיפה - שימוש בכטב"ם מתאבד - מעידה על החמרה באופן הפעילות של הצד האיראני עד כה. הספינה עצמה לא שימשה לצורך צבאי כלשהו.
הקשר הישראלי לספינה שולי ביותר: היא בבעלות יפנית, הופעלה על ידי חברה בריטית בשם 'זודיאק מאריטיים', שטה בים תחת דגל ליבריה, ואנשי הצוות שלה קובצו ממדינות שונות - אף לא אחד מהם ישראלי. שני ההרוגים הגיעו מבריטניה ומרומניה. הקשר היחיד לישראל הוא איש העסקים אייל עופר, שהוא בעליה של חברת זודיאק מאריטיים.
באופן צפוי, התגובות לתקיפה מצד מדינות המערב חריפות במיוחד. בריטניה, שאחד מאזרחיה נהרג בתקיפה, הגדירה את המתקפה "לא חוקית ואכזרית". "אנחנו מאמינים שמדובר בתקיפה מכוונת וממוקדת, שמהווה הפרה ברורה של החוק הבינלאומי על ידי איראן", אמר שר החוץ הבריטי, דומיניק ראב. עוד הוסיף השר כי "איראן חייבת להפסיק מתקפות כאלה, וכלי שיט חייבים להיות מסוגלים לשוט בחופשיות בים בהתאם לחוק הבינלאומי".
באופוזיציה הבריטית אף החמירו את הטון. חברת הפרלמנט ליסה ננדי, שרת ההגנה בממשלת הצללים של הלייבור, הממונה מטעם האופוזיציה לבקר את מדיניות החוץ של הממשלה הבריטית, אמרה ש"הממשלה הבריטית חייבת להבהיר לאיראנים שלהריגת אזרחים בריטים יש מחיר כבד".
הרמטכ"ל הבריטי, הגנרל ניק קרטר, אמר ביום שלישי השבוע: "איראן עשתה טעות גדולה בתקיפת המכלית הישראלית מחוץ לעומאן והרג אזרח בריטי ורומני". בנוסף אמר קרטר כי "בסופו של דבר עלינו להשיב את ההרתעה".
גם בארצות הברית נשמעו קולות חריפים כנגד איראן. מזכיר המדינה אנתוני בלינקן כתב בהצהרה לתקשורת: "אין שום הצדקה לתקיפה כזו, שממשיכה דפוס פעולה של מתקפות ופעולות לוחמניות אחרות (של איראן. א"מ)". עוד נאמר בהצהרתו כי "מעשים כאלה מסכנים את חופש התנועה במרחב הימי הבינלאומי ואת חייהם של אנשי הצוותים בכלי השיט". בנוסף אמר כי הממשל פועל יחד עם בעלות הברית של ארה"ב לתגובה ראויה שתגיע בעקבות המתקפה. הפנטגון הוציא הודעה קצרה שבה נאמר כי "כל האופציות נמצאות על השולחן".
"פעולה שנולדה מתסכול"
איראן לא לקחה אחריות רשמית אחריות על המתקפה. יחד עם זה, גופי תקשורת שונים במדינה דיווחו שהתקיפות הן תגובה איראנית למתקפות של ישראל בסוריה, אלה שיצרו משבר ביחסים מול רוסיה. "אנחנו לא באמת יודעים מה בדיוק גרם להם לתקוף", אומר ד"ר רז צימט, מומחה לענייני איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי. "אחת הסיבות המרכזיות היא שאנחנו לא יודעים מה הייתה המטרה שלהם. יש הבדל מהותי בין תקיפה איראנית של עוד ספינה בניהול ישראלי, שזה עוד מאותו דבר שנמשך כבר שנתיים בערך ומתגבר בחודשיים האחרונים, לבין אירוע שבו הם התכוונו להוביל להרוגים, שהוא עליית מדרגה".
הדיווחים מכלי תקשורת על כך שמדובר בתגובה לתקיפות בסוריה לא שופכים אור על הסיבה?
"צריך לזכור שעדיין מדובר בכלי תקשורת לא רשמיים. כמובן שזה נותן כיוון, ובאמת יכול להיות שזאת אכן הסיבה. בכל מקרה, מתקפה על ספינה כתגובה לפעילות בסוריה היא עליית מדרגה משמעותית. עד היום התקיפות האיראניות בים הגיעו כתגובה למהלכים שהתרחשו ישירות נגד איראן, כמו תקיפת אוניות נפט איראניות או מבצעים על אדמת איראן. לפי מה שאני יודע, ואני כמובן לא חשוף לכל המידע, ישראל הורידה הילוך בכל הקשור לפעולות בזירה הימית בחודשים האחרונים. אם זה קשור לסוריה, אז אפילו לא מדובר על מתקפה שבה חוסלו איראנים. על פי הדיווחים אחד ההרוגים שם הוא איש חיזבאללה בכלל, ולפי ההודעות הרשמיות מאיראן, ההרוג האיראני לא מת מהמתקפה שמיוחסת לישראל אלא מפציעות מהקרבות בעיראק. לכן, אם אכן מדובר בתגובה למתקפה בסוריה זאת עליית מדרגה חריגה".
לצד ההסתייגות של צימט, יש הסבורים שכל הסימנים מלמדים שמדובר בתגובה לתקיפה בסוריה. "לוח הזמנים מעיד שיש כאן קשר. התקיפה התבצעה קרוב לשבוע אחרי התקיפה האחרונה שמיוחסת לישראל", אומר האלוף (במיל') איתן דנגוט, לשעבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים וכיום חוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "זה מלמד שהיה להם זמן לתכנן את הפעולה. אירוע כזה לא שולפים מהמותן. זה משהו שצריך לאסוף בשבילו מודיעין מדויק, לדעת את לוחות הזמנים, את ציר התנועה של הספינה ועוד דברים בסגנון. אם התקיפה הייתה מתרחשת יומיים אחרי המתקפה, היה אפשר לומר שזאת פעולה שהייתה מוכנה מראש והם רק חיכו לתירוץ. אבל כשעוברים כל כך הרבה ימים, זה מלמד על קשר בין הדברים".
במבט מהצד יש תחושה של קצת חוסר היגיון בתקיפה. הרי הקשר של הספינה לישראל הוא מינורי, ומעורבות בסיפור יותר מדי מדינות חשובות במערב, כמו בריטניה ויפן. מה ההיגיון בתקיפה כזאת?
"אני לא בטוח שנכון להסתכל על זה במשקפיים של היגיון. זה אכן נראה יותר כמו פעולה שנולדה מייאוש ומתסכול איראני מהעובדה שהם די חסרי אונים אל מול התקיפות הישראליות בסוריה".
היעד – מיתוג איראן כבעיה עולמית
הראשונה שהפנתה את האצבע המאשימה כלפי איראן הייתה ישראל. כשעתיים לאחר התקיפה גורמים מדיניים כבר ידעו לומר ש"הלהיטות האיראנית לתקוף מטרות ישראליות סיבכה אותם בהרג אזרחים זרים". ביום ראשון, בפתח ישיבת הממשלה, אמר ראש הממשלה בנט כי "המעשה הפיראטי של איראן הוביל למותם של אזרח בריטי ואזרח רומני. הראיות המודיעיניות לכך קיימות, ואנו מצפים שהמערכת הבינלאומית תבהיר למשטר האיראני שהם עשו טעות קשה. אנחנו, בכל מקרה, יודעים להעביר את המסר לאיראן בדרכים שלנו", אמר ברומזו על מתקפה צבאית אפשרית כנגד איראן עצמה.
גורמים מדיניים אומרים ל'בשבע' שמהרגע שהתבררו התוצאות, ישראל קיבלה החלטה אסטרטגית שהמישור המרכזי שבו היא תפעל יהיה מדיני ולא צבאי, על אף שכמו תמיד האופציה לתגובה צבאית לא יורדת מהשולחן. הסיבה לכך היא הרצון לנצל את העובדה שמדינות נוספות, ובראשן בריטניה, נפגעו ואף איבדו אזרחים כתוצאה מהמהלך האיראני. המסר שהועבר בשעות הראשונות שלאחר התקיפה למדינות המערב היה שמהלכיה של איראן מהווים איום על חופש התנועה הימי והסחר הבינלאומי. המסר הזה נקלט אצל שרי החוץ של המדינות הבכירות, והופיע הן בהצהרות שר החוץ הבריטי ראב והן אצל מזכיר המדינה האמריקני בלינקן.
מעבר לכך, ישראל פועלת בימים האחרונים לגבש קואליציה נגד איראן בתחום שבו היא יכולה לייצר קשב שלא קיים בדרך כלל כשישראל עוסקת באיום האיראני. הדרך היא לחזור שוב ושוב על המסר שמדובר בבעיה עולמית. שר הביטחון בני גנץ סקר בנאומו במסגרת דיון 40 החתימות את שורת התקיפות האיראניות נגד מטרות אזרחיות בשנתיים האחרונות. לקראת סוף דבריו שב והדגיש כי מדובר בבעיה עולמית: "אני חוזר ברשותכם לעניין האיראני וקובע שזה לא עניין ישראלי בלבד. העולם כולו שרואה את תוצאות התוקפנות של איראן חייב לפעול, וכל הסכם, ככל שיהיה כזה, עם איראן, חייב להתייחס גם להסרת האיום שלה על המרחב ופגיעתה בחפים מפשע ובכלכלה העולמית".
גם שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד צייץ דברים דומים שעות ספורות לאחר התקיפה: "איראן אינה רק בעיה ישראלית, אלא יצואנית של טרור, הרס וחוסר יציבות הפוגעים בכולנו. לעולם אסור לשתוק למול הטרור האיראני הפוגע גם בחופש השיט". בנוסף שוחח לפיד במוצאי השבת עם בלינקן במטרה לגייס את ארה"ב למהלך נגד איראן.
במסגרת המאמצים הדיפלומטיים, ביום רביעי השבוע הציגו גנץ ולפיד בפני שגרירים זרים את הראיות שישראל אספה כדי להוכיח שמדובר בתקיפה איראנית. שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן אף פנה למועצת הביטחון על מנת שזו תנהל דיון בעניין מעשיה האחרונים של איראן.
"לישראל יש שני מסלולים שבהם היא יכולה לפעול - המדיני והצבאי. מה שראינו עד עכשיו מראה שאנחנו בדרך לכיוון פעולה מדיני ולא צבאי", אומר צימט. "זה לא אומר שלא נראה איזה מהלך התקפי צבאי של ישראל, אבל אני לא מאמין שהוא יהיה חריף מדי. פעולה חזקה מדי עלולה לסכן את הסוג של הקואליציה שישראל מנסה לגבש. היא יכולה לנסות לעשות את שני הדברים ביחד, אבל זה יהיה מאוד מוגבל. ברגע שישראל בחרה בדרך של מהלך דיפלומטי, כנראה שלשם היא מכוונת ופחות למהלך צבאי".
"הבחירה של ישראל במישור המדיני נועדה לפרוץ את הבידוד המדיני בנושא של הסכם הגרעין", אומר דנגוט. "ישראל היא כמעט היחידה שפועלת לעצור את ההתחמשות האיראנית בשלל רבדים. אנחנו רואים את זה מוביל למתיחות גם מול הרוסים וגם מול האמריקנים שלא ממש רוצים להמשיך להיות תקועים במזרח התיכון. המהלך הזה נועד לייצר לגיטימציה בינלאומית לעמדתה של ישראל ביחס לאיראן, ועד כה המהלך משיג את שלו".
בינתיים כל מה שאנחנו רואים זה גינויים וטון חריף מצד בריטניה וארה"ב. הלגיטימציה הזאת שאתה מדבר עליה יכולה להוביל גם למהלכים מעשיים?
"בהחלט. אנחנו יכולים לראות סנקציות חדשות או דחייה של הסרת סנקציות מסוימות, הגבלה של היכולת האיראנית לשווק דלק למדינות שונות, והכי חשוב מבחינתם - זה עלול לעכב את המו"מ הדי תקוע בנושא הסכם הגרעין. מעבר לכך, אנחנו עשויים לראות התגברות של נוכחות מערבית במפרץ בשביל לאבטח את המסלול הזה, המרכזי כל כך".
החשש האיראני מפני עיכובים בחתימה מחדש על הסכם הגרעין מבהיר מדוע ההכחשה מצידם נחרצת כל כך. "מבחינת טיימינג, מדובר בתזמון איום ונורא של האיראנים", אומר רותם אורג, העורך הראשי של הבלוג 'וושינגטון אקספרס' ומומחה לפוליטיקה האמריקנית. "השיחות בווינה תקועות. עד היום איראן הייתה בעמדת כוח כי האמריקנים היו לחוצים לסגור את העסקה, והאיראנים ניסו לסחוט עוד ועוד ויתורים. אירוע אלים כזה, במיוחד עם שני אזרחים מערביים שנהרגו, זה פשוט לירות לעצמם ברגל. מעבר לזה, הם פגעו באחת הסוגיות הכי קריטיות לתפיסת הביטחון האמריקנית, שהיא חופש השיט".
מה הופך אותה לקריטית כל כך בעיני האמריקנים?
"מדובר בסוגיה שמבחינת האמריקנים היא אחד העוגנים של הסדר העולמי שהם יצרו אחרי מלחמת העולם השנייה. השיט החופשי הוא שמאפשר את הסחר החופשי בעולם, שהוא הבסיס לכלכלה האמריקנית. כל פגיעה בחופש הזה שקולה להכרזת מלחמה על הסדר האמריקני. בלי זה אין אפשרות לקיים עולם גלובלי. השילוב של זה יחד עם העובדה שאזרח בריטי נהרג, יוצרים מצב מאוד בעייתי עבור האיראנים".
עד כדי כך שהוא ישפיע על המסלול של שיחות הגרעין?
"לא יודע אם עד כדי כך, כי היעד האמריקני ברור מאוד, הם רוצים עסקה. אבל זה בהחלט יעיב, ואסור לשכוח שגם הבריטים הם שחקן מרכזי בשיחות הללו".
עליונות בכל הזירות
אומנם האמריקנים הבהירו שיובילו תגובה חריפה כנגד האיראנים, אבל למעשה הם לא הרבו להתבטא בנושא. אורג סבור שלא מדובר במקרה, אלא בתפיסת מדיניות חוץ קבועה של הממשל. "מי שמסתכל על כל ההודעות הרשמיות של הבית הלבן ומשרד החוץ האמריקני, וגם בחשבונות הטוויטר של הדמויות הרלוונטיות בממשל, רואה שיש שקט די גדול. באתר של הבית הלבן אין שום התייחסות לפרשה, באתר של מחלקת המדינה האמריקנית יש התייחסות של ארבע שורות לשיחה של בלינקן ולפיד ועוד הודעה קצרה על כך שהם יגבשו תגובה חריפה, בטוויטר אין כלום, והפנטגון הוציא הודעה של ארבע מילים שאומרת שכל האופציות על השולחן. מדובר במספר זעום של הודעות, שלרוב לא זכו לתהודה גדולה".
מה אפשר ללמוד מזה?
"שההתנהלות האמריקנית מתעתעת. במבט שטחי אפשר לחשוב שמדובר בהצהרות כדי לצאת ידי חובה, אבל זה רק בגלל שהתרגלנו בשני הממשלים האחרונים לדברור בעצימות גבוהה למדי. אחת המסקנות של ממשל ביידן ממלחמת צוק איתן היא שהתבטאויות פומביות רבות משיגות לא פעם את התוצאה ההפוכה. בשומר החומות ראינו מדיניות אחרת, שזכתה לביקורת בזמן אמת בטענה שלממשל לא אכפת ממה שקורה בעזה. בפועל אנחנו יודעים שזה ממש לא היה נכון, והאמריקנים הובילו להפסקת אש במסגרת דיפלומטיה שקטה בהרבה פחות ימים והרוגים מצוק איתן. הם מעדיפים לגייס את הקואליציה הזאת בשקט, יחד עם המדינות שנפגעו".
אירועי התקיפה מתרחשים על רקע חילופי השלטון באיראן. אחרי שמונה שנות כהונתו של חסן רוחאני כנשיא איראן, נכנס השבוע לתפקידו איברהים ראיסי, שזכה לכינוי המפוקפק 'הקצב מטהרן'. בשבועות האחרונים ישראל מנסה לייצר דה־לגיטימציה לכהונתו של ראיסי, לאור מה שנדמה כפשעים נגד האנושות שביצע נגד בני עמו. עד כה המאמצים לא נושאים פירות, והאיחוד האירופי שלח נציגות רשמית לטקס השבעתו שיתרחש היום (חמישי). את המינוי עצמו קיבל ראיסי כבר ביום שלישי השבוע. בתגובה הוציא משרד החוץ הישראלי הודעת גינוי למהלך של האיחוד האירופי.
"חילופי השלטון הם אולי אירוע חשוב, אבל אין להם השפעה דרמטית על הפעילות ההתקפית נגד ישראל", מסביר צימט. "ההחלטות האלה מתקבלות במועצה העליונה לביטחון לאומי באישורו של חמינאי, ודי בקונצנזוס. אומנם ראיסי הרבה יותר רדיקלי מרוחאני, כך שייתכן שנראה הקשחה במדיניות האיראנית, אבל בוא נודה על האמת, גם אצל רוחאני הכביכול פרגמטי היו הרבה תקיפות".
אז למהלכים הדיפלומטיים שישראל יוזמת יש בכלל אפשרות להשפיע על איראן?
"בסוף מה שמשפיע על איראן זה האינטרס שלה. אם האינטרס הביטחוני שלה יהיה להמשיך את התקיפות מול ישראל, זה מה שהיא תעשה. אם האינטרס שלה יהיה לייצר שקט בשביל הסכמי הגרעין למשל, זה מה שהיא תעשה. יחד עם זה, צריך לזכור שאיראן לא משחקת לבד בזירה. מי שפתחה את המערכה הימית היא ישראל. ממשל רוחאני אמר השבוע, רגע לפני שסיים את תפקידו, שישראל תקפה בשנתיים האחרונות 12 מכליות נפט איראניות. זה המון בכל קנה מידה. המזל של ישראל עד היום הוא שבכל הזירות, מהסייבר ועד לתקיפות בסוריה, ידה נמצאת על העליונה. איראן מנסה לערער את זה במערכה הימית, וצריך לראות לאן זה עוד יתקדם".
בינתיים נראה שהזירה הימית סביב איראן ממשיכה להתחמם. ביום שלישי אחר הצהריים התרחשה תקרית ימית שבה היו מעורבות ארבע ספינות. אחת מהן, מכלית הנפט 'אספלט פרינסס', נחטפה ככל הנראה על ידי פרוקסי איראניים, שהובילו אותה לאיראן לפי הדיווחים השונים. אתמול (רביעי) במהלך שעות הבוקר שחררו החוטפים את המכלית מחוץ לחופי איחוד האמירויות. נכון לכתיבת שורות אלה עדיין לא ברור מי עומד מאחורי החטיפה, אך ההערכות במערב עדיין מצביעות על איראן, למרות ההכחשות מצידה.