מלכיאל חדד
מלכיאל חדד צילום: יחצ

נהג טרקטור בדיוק כמו טייס עשוי לסבול מפריצות דיסק בצוואר ובגב התחתון, כתוצאה מרעידות תוך כדי נהיגה או טיסה, כך קבעו שני מומחים רפואיים שמינה בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בתביעת חקלאי בן 70 שנפגע בגב התחתון ובצוואר.

בתביעה שהוגשה על ידי עו"ד מלכיאל חדד ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין, עולה כי החקלאי עסק במשך כ-30 שנה כ-10 שעות ביום בריסוס שדות כשהוא נוהג בטרקטור. מדובר בנסיעה בשטחים חקלאיים, בהם היו מהמורות רבות, על קרקע מפולחת תוך קפיצות של הטרקטור. כמו כן, הטרקטורים בהם נהג לא צוידו בבולמי זעזועים או כסאות אורטופדיים/פנאומטיים. התביעה הוגשה לאחר שהביטוח הלאומי סירב להכיר בקשר בין הפגיעות בעמוד השדרה לבין עבודתו.

בא כוחו טען כי החקלאי נפגע בצווארו ובגב התחתון וכי הפגיעה נגרמה על פי תורת המיקרו-טראומה. תורת המיקרו-טראומה קובעת כי פגיעות זעירות חוזרות ונשנות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר, עד שהצטברות נזקים אלו גורמות לנזק ממשי. בתי הדין נוהגים לדמות זאת לנזק שהתהווה בגוף האדם, בדרך של טפטוף טיפות מים על סלע עד להיווצרות נקב.

הביטוח הלאומי טען מנגד כי אין קשר סיבתי בין אופי העבודה לבין התפתחות הליקויים בעמוד השדרה, כי הרטט אינו משפיע על הגב או הצוואר, כי הפגיעה נוצרה עקב גילו המתקדם של העובד, גורמים גנטיים, או כתוצאה משתי תאונות שעבר לפני 20 ו-15 שנה.

בית הדין מינה מומחה מטעמו שקיבל את טענת החקלאי וקבע שיש קשר בין המרכיב התעסוקתי לממצאים בעמוד השדרה הצווארי ובעמוד השדרה המותני על דרך של מיקרוטראומה, שכן הרטט בנהיגה מגיע גם לגב וגם לצוואר.

לאחר שהמומחה השיב לשאלות הבהרה רבות שהופנו אליו על ידי המוסד לביטוח הלאומי, הגישה ב"כ המוסד לביטוח הלאומי שלוש בקשות לפסול את המומחה. המוסד לביטוח הלאומי טען כי עד היום לא הוכר קשר סיבתי בין נהיגה הכרוכה ברטט לבין פגיעה בעמוד השדרה הצווארי, שכן מדובר באיבר המצוי במרחק רב יותר מהגב התחתון.

לאחר שביה"ד האזורי מינה מומחה נוסף, עתר ב"כ העובד לבית הדין הארצי לעבודה שפסק כי קביעותיו של המומחה מנומקות ומבוססות על הספרות הרפואית הרלוונטית ולכן אין לקבל את בקשת המוסד לביטוח לאומי.

לאחר סבבים נוספים של שאלות הבהרה, מינה ביה"ד האזורי מומחה נוסף, שקבע גם הוא כי קיים קשר בין עבודתו של החקלאי על הטרקטור לבין הפגיעה בצוואר ובגב, וקבע כי הדבר נכון לכל נהג מקצועי ואף לטייסים.

גם המומחה השני דחה את טענות המוסד לביטוח הלאומי שהפנה לספרות רפואית הקובעת כי ליקויים אלו התפתחו עקב גורמים אחרים, וקבע כי מדובר באסכולה מחמירה כשלעומתה עומדת אסכולה אחרת התומכת בהשפעת גורמים תעסוקתיים, כגון רטט, על התפתחות הליקוי בעמוד השדרה.

המוסד לביטוח הלאומי ביקש לפסול גם את המומחה השני שמינה בית הדין ולמנות תחתיו מומחה שלישי, אך בין הדין קבע שאין סיבה מוצדקת לכך.

לאחר 4 שנים שבהם התנהל התיק בבית הדין לעבודה, ניתן בסופו של דבר פסק דין המכיר בכל פגיעותיו של החקלאי בעמוד השדרה

בימים אלה ממתין התובע לזימון לוועדה הרפואית אשר תקבע את דרגת נכותו בצוואר ובגב ובהתאם לכך תיקבע זכאותו לקצבה חודשית מהמוסד לביטוח לאומי למשך כל ימי חייו, וכן באופן רטרואקטיבי משנת 2015.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו