נפתלי בנט
נפתלי בנט צילום: חזקי ברוך

אתם יכולים לאהוב את בנט או שלא לאהוב אותו (וזה בסדר) אבל תחת הכובע שלו נעשתה השבוע היסטוריה בכל הקשור לחינוך הדתי. לראשונה מאז קום המדינה, תקציב החמ"ד (החינוך הממלכתי דתי) הוכנס בתוך בסיס תקציב המדינה.

חסל סדר שתדלנות ובכיינות. עד כה, מדי שנה אנשי החמ"ד ונציגיהם התדפקו על דלתות שרי החינוך והאוצר וכמובן הפקידים שם, במאמץ להבטיח את הכספים ה'ייחודיים' שהחמ"ד זקוק להם כמו אוויר לנשימה. ברצותם יתנו, וכשלא היה בא להם לתת, החברים בחמ"ד נכנסו ללחץ. שנים רבות נעשה מאמץ לעגן את התקציב הזה בתקציב המדינה.

שיהיה צבוע, בדיוק כמו תקציבים חשובים אחרים. אפילו שרי חינוך 'סרוגים' לא הצליחו להעביר זאת. השבוע זה קרה. בלחצו של ראש הממשלה נפתלי בנט, שנעזר בעניין הזה בחגית משה סגנית ראש עיריית ירושלים, ובאיילת שקד, ניר אורבך ועידית סילמן, הוכנס תקציב החמ"ד לתקציב המדינה ויעמוד על 115 מיליון ש"ח מתוך תקציב משרד החינוך.

הסדרת התקציב תבטיח את קיומו באופן יציב, קבוע וארוך טווח. האמור הוא בכספים ייעודיים לחמ"ד הנובעים מאופיו וצרכיו הייחודיים, מעבר, כמובן, לתקצוב הרגיל, שניתן כמו למסגרות החינוך האחרות. לעניין הזה עשויות להיות גם השלכות פוליטיות. עשרות שנים, כשפגשת סרוג משופם נעול בסנדלים תנ"כיים, ותהית מה הוא מוצא לנכון עדיין להצביע למפד"ל או תולדותיה, נענית: "ומי ידאג למוסדות שלנו"?.

אני זוכר עדיין את אימי ז"ל לפני 40 שנה מנסה לשכנע אותי עם משפט מחץ זה להצביע ל-ב' המיתולוגית. בהנחה שהכנסת תאשר את הצעת חוק ההסדרים תקציב המדינה, העניין הזה של "מי ידאג" מאחורינו. המדינה, ולא המפלגה, תדאג. מה שאומר, החלשה משמעותית של תלות המוסדות באנ"ש הפוליטיקאים. אולי זה גם אומר שמוסדות החינוך כבר לא יהיו 'בסיס העורף' של המפלגות הדתיות ביום בחירות על צבא המתנדבים, ההסעות, הטלפונים, מה לא. ואולי זה גם אומר, סוף למפלגה המגזרית הדתית.

ובחזרה לתקציב המדינה- חוק ההסדרים. גם החרב שהיתה מונחת מעל הפנימייה הצבאית 'אור עציון' שבראשות הרב חיים דרוקמן הוסרה, לאחר שהרב פנה לבנט וביקש התערבותו למניעת סגירת הפנימייה. אנשי בנט דאגו שיועברו לפנימייה הצבאית 'אור עציון' 7.5 מיליון שקל בשנה זו ובשנה הבאה, והכל סבבה. לבינתיים.

ולא רק בחמ"ד. גם עולם הישיבות (הציוניות והחרדיות) יכול לברך 'הגומל'. במסגרת התקציב שאושר בממשלה יקבלו הישיבות באופן מיידי 1.040 מיליארד ₪, כדי למנוע פגיעה בתפקודן, ובהמשך הסכום יגדל לכ-1.2 מיליארד שקל. משרד האוצר רצה לקצץ בתקציב הישיבות ולהעמידו על 850 מיליון ש"ח, החברים דלעיל, באי כוחו של בנט, עמדו על הרגליים האחוריות, ויש המעידים כי גם ראש הממשלה עצמו, בנט, דפק על השולחן מול פקידי האוצר, והסכום נקבע כאמור לעיל.

אמנם 50 מיליון שקל פחות מכפי שהיה בעבר, אבל מי סופר מספרים כאלה. העבודה על תקציב הישיבות נעשתה בהובלת ראש הממשלה, ראש לשכתו טל גן צבי, ובדחיפה משמעותית של אילת שקד, מתן כהנא וניר אורבך.

באיגודי ישיבות ההסדר והגבוהות מסרו: "אנו שמחים שהממשלה בלמה את הקיצוץ האגרסיבי שתוכנן בתקציב הישיבות ושמרה על ערכו מתוך הכרה בערך הממלכתי של לימוד התורה כנכס לאומי". נזכיר, כי באיגוד זה של הישיבות ה'סרוגות' דחו הצעה שבמגעים מול בנט והאוצר הם ידאגו לעצמם ולא יפעלו גם למען הישיבות החרדיות. "עולם התורה הוא אחד", הסבירו, וכך גם הישיבות החרדיות לא ייפגעו כמעט.

גם שרת הפנים, איילת שקד, יצאה טוב. בין השאר, משרדה יעביר לפיתות תשתיות וכבישים ביו"ש 125 מיליון שקל, לעומת 80 מיליון בלבד שהעביר דרעי בימים שישב במשרד.

ואפרופו תקציב. באי הכנסת מוכנים להישבע שכל הזמן נשמר שם הקשר בין אנשי בנט לנציגי החרדים. מיכאל שמש מ'כאן' מעריך שטווים את הקשרים ל'יום שאחרי' התקציב. אז, ייקל על מי מהחרדים, להיפרד מנתניהו וחבורתו, והעיקר להישאר בעניינים.

ואנקדוטה לקינוח. תקציב המדינה שאושר בממשלה כולל את תקצוב האגף ליהדות מתחדשת במשרד התפוצות ותקנים לאגף, בהתאם להסכמים עם מפלגת העבודה. ח"כ קריב סיכם: "זו ראשית תיקון של האפליה כלפי הזרמים השוויוניים וארגוני ההתחדשות היהודית. צעד ראשון בדרך ארוכה. צעדים נוספים עוד יגיעו. אנו נמשיך לפעול להכרה בכל זרמי היהדות ולהשוואת התמיכה בתרבות יהודית ליברלית חילונית ומסורתית לזו הניתנת לתרבות יהודית אורתודוקסית". משעמם לא יהיה.

כסף "דתי"

עשרות שנים הורגלנו שהמפד"לניקים, ולאחר התאיידותם – הש"סניקים, הם שדואגים לתקציבי המשרד לשירותי דת. גם "לשמה" וגם לשמם- לג'ובים למקורבים. והנה, המפד"ל יוק, ש"ס אוט (מהממשלה) ובכל זאת תקציב המשרד לשירותי דת לשנתיים הקרובות ...יגדל ב-100 מיליון שקל. וזה עוד בתקופה של הידוק חגורה כללית.

מסתבר שמה שפוליטיקאים יודעים לעשות, טייס בכיר יודע לעשות לא פחות טוב. מי ייהנה מזה? תקציב הרבנות הראשית יגדל ב-6 מיליון שקל ויעמוד על 32 מיליון שקלים, תקציב בתי הדין הרבניים יגדל ב-13 מיליון שקל ויעמוד על 208 מיליון שקלים,  המשרד יקצה עוד 20 תקנים לרבנים בהתיישבות, 15 רבנים ו-5 קייסים לעדה האתיופית ו-3 דיינים בבית הדין הגדול.

בנוסף, יוקצו תקני כוח אדם ברבנות הראשית. כחלק מהמגמה שמוביל השר מתן כהנא לקידום נשים במנגנוני שירותי הדת יוקצו 2.5 מיליון שקלים לנושא, מהם מיליון וחצי שקלים כתמיכה במוסדות לימוד תורה לנשים ומיליון נוספים בשנת 2022 עבור יועצות הלכה.  תקציב המועצות הדתיות יגדל ב-32 מיליון שקל ויעמוד על 244 מיליון שקלים. יוקם צוות לגיבוש פתרונות בנושא הקבורה. סך התקציב המיועד לצורך פיתוח והפעלת בתי עלמין יהיה 46 מיליון ש"ח.

בצפצוף מצפצפים

מקובל, שכשוועדה כלשהי בכנסת מקיימת דיון בעניין מסויים, מוזמנים לדיון כל מיני 'בעלי עניין' ו'מביני עניין'. לשמוע ואף להשמיע. מתבקש וראוי, שכן זה שלא כל החכמה מצויה אך ורק בקודקודיהם של חברי הכנסת הוא מסוג הדברים שמזמן כבר אינו צריך ראיה. ולעניינו. ועדת חוקה, חוק ומשפט, בראשות ח"כ הרב גלעד קריב, קיימה בחודש האחרון מספר דיונים בנושא חוק הדיינים, ובסופו, כידוע, הכנסת אישרה את החוק בניסוחו החדש.

ערוץ 7 גילה לנו כי הנהלת בתי הדין הרבניים, הגם שהוזמנה לדיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט, שדנה בעניין הגוף הבוחר את הדיינים, לא שלחה נציג אפילו לדיון אחד. לא ביום ולא בלילה. לא שלא ידעה, לא שלא הוזמנה. במכוון. למה? הנה ההסבר שנתנה הנהלת בתי הדין הרבניים לערוץ 7 שחשף זאת: "החלטות הממשלה מחייבות את הנהלות המשרדים ויחידות הסמך. הנהלת בתי הדין הביעה את דעתה לעניין החוק בטרם התקבלה החלטת ממשלה.

לא נתקבל אישור להביע עמדה מסתייגת בדיוני ועדת חוקה, ולכן לא היה טעם לשלוח נציג של ההנהלה". הבנתם? כנראה משרד הדתות לא אישר לבתי הדין להביע עמדה לעומתית, אז בחרו שלא לבוא. חבל על הזמן ועל האנרגיות. אלא, שיולי אדלשטיין, בעת שהיה יו"ר הכנסת, קבע שיש להטיל סנקציות על משרד או אדם שהוזמן לדיון בוועדה ולא בא. נראה לכם שהסנקציה תופעל הפעם? אני מהמר שלא.

"לא נשתף פעולה"

לקח לה קצת זמן, אבל הנה זה בא. מועצת הרבנות הראשית יצאה השבוע בהחלטה תקיפה במיוחד נגד רפורמת הכשרות שיזם המשרד לשירותי דת, ומאשימה את הממשלה בכך שתביא להרס הכשרות בישראל, לפגיעה במעמד הרבנות הראשית ורבני ערים, פגיעה בכלל מערך שירותי הדת במדינה, הכנסת הרפורמים והקונסרבטיבים בדלת הראשית, וב'שורה התחתונה' – לביטול הזהות היהודית במדינת ישראל.

במסך מפורט בו היא מונה את 'מחדלי' מתווה הכשרות, לכאורה, מוסיפה הרבנות הראשית: "זהו חלק ממגמה כללית של פגיעה בשירותי הדת, בכשרות, בנישואין ובגיור שמטרתה הסופית היא ביטול זהותה היהודית של מדינת ישראל". ומה הלאה? "הרבנות הראשית וכלל רבני ישראל יעמדו בפרץ ויפעלו לבלימת היוזמה המסוכנת...מועצת הרבנות הראשית לא תשתף פעולה עם ההחלטה להפיכתה למועצה המקבלת תכתיבים על מנת ליישם מדיניות פוליטית הנוגדת את ההלכה.

העקרונות ההלכתיים אינם נתונים למשא ומתן, תורת ישראל איננה יכולה להיות מוחלפת". מה אתם חושבים, ההתנגדות דלעיל תעשה רושם על השר לענייני דתות? בעיניים שלי- לא. אבל הכל פתוח, שכן חוק ההסדרים חייב לעבור את אישור הכנסת בתוך כ-90 יום, ואם לא, חבל על העצים שנכרתו כדי לכתוב על הנייר שהפיקו מהם את מיליוני העמודים של חוק ההסדרים. (בתפוצתו הרחבה). וכן, אז גם הממשלה הולכת הביתה. לשמחת רבים ולמגינת ליבם של רבים אחרים.

תחילת תיקון?

אז אחרי עשרות שעות של דיונים ופיליבסטרים אישרה הכנסת בשבוע שעבר את החוק החדש לבחירת דיינים, שבא להוציא מדי המפלגות החרדיות את השליטה המוחלטת שהיתה להם בשנים האחרונות בבחירת דיינים. תזכורת קצרה.

לאחר שנים של חוסר הסכמה שייבש את תהליך הבחירה הוסכם שם על שליש, שליש, שליש (שליש לש"ס, שליש ליהדות התורה ושליש למגזר הסרוג), אך החרדים, שידם היתה על השיבר (הן ברבנות הראשית והן במשרד הדתות) לא הסתפקו בשני השליש שלהם, אלא גם הטילו וטו על בחירת 3 דיינים של הציונות הדתית, שכל חטאם היה שהשתתפו במיזם זה או אחר של צהר.

עתה, לאחר כינון הממשלה החדשה, תיקון החוק כאמור, הוא הצעד הראשון, אולי, להשיב לפוליטיקאים, לרבנים שבחשו ולמאכרים החרדיים כגמולם. מה שנקבע בחוק הוא, שבוועדה לבחירת דיינים יהיו 13 (במקום 11 עד כה): שני הרבנים הראשיים, שני דיינים מבית הדין הגדול, שרי המשפטים, הדתות ואחד נוסף (השלישי- זה תוספת חדשה. מיועד לאלקין), שני נציגי לשכת עורכי הדין ושתי טוענות רבניות (במקום אחד שהיה עד כה).

עיניהן של נשים רבות בכלל ונשים מעוגנות בפרט נשואות אל הבשורה שיכולה לבוא עם שינוי החוק. אני לא רוצה לצנן את ההתלהבות, אבל אם הייתי מועמד, לא הייתי ממהר לקנות את הגלימה השחורה הזו שמעטרת את הדיינים. למה? איך נאמר אצלנו? "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו". לדוגמא: ח"כ אבי מעוז, ממפלגת סמוטריץ', הסביר את התנגדותו לחוק בכך שיוזמיו רוצים למנות דיינים 'ציוניים' – "שהמילה ציוניים משמשת אותם בתור שם קוד מכובס ומהונדס למינוי דיינים ליברלים מזרם מאוד מסויים", כהגדרתו. הוא וחבריו ייאבקו, מן הסתם, לא פחות מהפוליטיקאים החרדים, נגד מינוי דיינים 'ליברלים', עאלק.

אז ככה. אותם דיינים 'ליברליים' כהגדרתו, הם תלמידי חכמים מובהקים, (אחרת לא היו עוברים את כושר הדיינות של הרבנות הראשית), אלא ש'חטאם' שלמדו בבית מדרש אחר מזה של מעוז. בעיניים שלי, זה אמור וצריך להיות דווקא היתרון שלהם, כדי לאזן קצת את התמונה בבתי הדין הרבניים.

ניצני מרד?

יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, מפגין נוכחות ראויה בכנסת בימים אלה. מעל דוכן המליאה הוא 'מרביץ תורה' במחליפו נפתלי בנט, מטיח האשמות בממשלה החדשה ומנסה להמעיט בערכה. הגיוני. אבל בהרגשה שלי, כדאי לו לנתניהו שיקדיש לא פחות תשומת לב למה שמתחולל בביתו שלו, הליכוד, אם אמנם הוא מתכוון באמת להמשיך לעמוד בראשו בשנים הקרובות.

כל עוד כיהן נתניהו כראש ממשלה, כולם שם סגדו לו והמעטים שרק חשבו לערער על מעמדו ולו בעתיד, מצאו עצמם מהר מאוד מנודים ומחוץ למסגרת. אבל עתה, כאשר רבים בליכוד יודעים כי רק בגלל שנתניהו אחז בקרנות המזבח ולא אפשר לאחר מהליכוד לעמוד בראשם ולהיות מועמדם לראשות הממשלה הם מוצאים עצמם באופוזיציה, יש כבר המעזים לקרוא תיגר. והכנסים הפנימיים הצפויים בשבועות הקרובים יוכיחו.

אבל כדי לחוש את האווירה שם לא צריך לחכות הרבה. השבוע נערכה הצבעה חשאית על מי יישבו בוועדה לבחירת שופטים, אחת הוועדות החשובות. נתניהו הריץ את חה"כ קרן ברק, כוח חדש יחסית בליכוד. מולה, מאותה מפלגה, התמודדה אורלי לוי. מי שנבחרה היא, לא תאמינו, אורלי לוי. מספירת הקולות עולה כי 18, ח"י, חברי כנסת מהליכוד בחרו בה ולא במועמדת של בנימין נתניהו. היש איתות גדול מזה (חכמים, ההצבעה היתה חשאית. בהצבעה גלויה סביר שחלקם לא היו מעזים) מצד ח"כים בליכוד לנתניהו, שגם הם מחכים כבר שיפנה את הזירה?

כל הפוסל

הידעתם שמה שקורה בתוך מפלגת העבודה, החילונית והשמאלנית הזו, ממש מעניין את חבר הכנסת משה ארבל מש"ס? מעשה שהיה. יו"ר מפלגת העבודה, חה"כ מרב מיכאלי, חילקה את התפקידים השונים בכנסת בין חברי הסיעה. מיכאלי ובר לב קיבלו תפקידי שר, אלה שהוצבו במקומות ארבע וחמש- (גלעד קריב ואפרת רייטן) קיבלו ראשות ועדות, ואילו אמילי מואטי, שהוצבה במקום השלישי ברשימה- לא קיבלה.

לח"כ ארבל מש"ס ברור שהסיבה לאפליה הזו היא גזענית, יען כי מואטי היא היחידה בחמישייה שם שממוצא מזרחי, והוא בטוח שזו הסיבה. פנה ח"כ ארבל מש"ס לראש היחידה הממשלתית למאבק בגזענות, שטח בפניו את יחסיהם של בן גוריון ואחרים במפלגת העבודה למזרחיים בשנות החמישים ואילך, הביא מחוקי המדינה האוסרים על אפליה על רקע גזע או ארץ מוצא בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה,  וביקשו לבחון אם אין מדובר כאן בגזענות. טוב ויפה.

רק אם אינני טועה, גם אסור להפלות על בסיס מגדרי. לא ראיתי בש"ס אף אשה ברשימה לכנסת או לרשות מקומית כלשהי מטעם המפלגה הזו. מה שנקרא, אדם לא רואה את הגיבנת של עצמו, או כל הפוסל במומו פוסל, או טול קורה...תבחרו.

באדיבות עלון פרשת שבוע "שבתון"

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו