המבקר פרופסור אליעזר גולדברג, אמר כי אין בדעתו לייעץ ליועץ המשפטי לממשלה באם לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה אריאל שרון בעקבות מימצאי הביקורת הללו, "אני לא צריך להיות היועץ של היועץ המשפטי לממשלה. הדברים נאמרו, העובדות פורטו ואינני חושב, לא במקרה זה ולא במקרה אחר -שעלי לנשוף בעורפו של היועץ המשפטי לממשלה".
עם זאת עוד בטרם פורסם הדו"ח פנו חברי הכנסת אופיר פינס ויוסי שריד ליועץ המשפטי אליקים רובינשטיין בתביעה לפתוח בחקירה פלילית נגד שרון.
ח"כ פינס טען, כי שרון עבר על שני סעיפים: סעיף 278 - עובד הציבור שיש לו זיקה פרטית וסעיף 287 (א) - הפרת הוראה חוקית וזאת משום שהמבקר אסר על שרון לעסוק בהחלטה בגלל עניינו האישי בה דרך בנו ועל אף האיסור, הוא כן עסק בנושא.
ח"כ שריד טען, כי ראש הממשלה הוא "שור מועד שהעונשים על בעליו הם חמורים במיוחד ומר שרון הוא גם השור וגם הבעלים".
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין ביקש היום ממשרד מבקר המדינה לקבל לידיו את כל החומר הנוגע לפרק בדו"ח המבקר שעוסק בניגוד העניינים בפעולות ראש הממשלה אריאל שרון .
המבקר אמר כי "האיסור לפעול במצב של ניגוד עניינים עומד בבסיסו של משטר תקין. מדובר בנורמה ציבורית ומשפטית מחייבת, אשר קיבלה כאמור ביטוי גם בכללים שקבעה הממשלה לגבי חבריה. ראש הממשלה לא פעל במקרה הנדון בהתאם לנורמה זו האוסרת על ניגוד עניינים".
במכתב תשובה לח"כ אופיר פינס, שדרש מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה, ציין רובינשטיין כי בקשתו ממבקר המדינה באה כפי שנהג גם בעבר בנושאים בעלי משמעות ציבורית. במכתבו ציין היועץ המשפטי לממשלה, כי פנה לראש הממשלה בראשית ספטמבר 2002, לקראת דיון אפשרי בממשלה בנושא שינוי יעודה של קרקע חקלאית, והעמידו על כך שבהתאם להנחיות מבקר המדינה, על הדיון בממשלה להתקיים שלא בנוכחותו ולהתנהל על ידי שר אחר שימצא לנכון לקבעו.
בעקבות הנחיה זו לא השתתף ראש הממשלה בדיון שהתקיים בממשלה בענין זה ב-11 בנובמבר 2002. וכי שר החוץ דאז שמעון פרס ניהל את הישיבה. היועץ המשפטי לממשלה ציין, כי פנה באחרונה
לראש הממשלה בבקשה לקבל את התייחסותו לטענות ולפיהן הפר לכאורה את ההוראות בנושאי ניגוד
עניינים בהחלטות הנוגעות למשק המים וזאת לאחר פניית ח"כ רן כהן בנושא. היועץ המשפטי ציין, כי זוהי דוגמא לכך שהוא פועל בצורה עקבית כאשר נודע לו על מקרים של ניגוד עניינים והוא ימשיך לפעול כך גם בעתיד.
בעת מסר גולדברג את הדו"ח ציין כי השנה שם דגש בביקורת על שלושה נושאים מערכתיים: עבודת הממשלה ומשרדי הממשלה, השרות לציבור ושיתוף המיגזר הפרטי בפיתוח תשתיות ציבוריות.
המבקר קבע כי הממשלה מקבלת החלטות מבלי שלשרים יהיה המידע הדרוש לקבלן, החלטות ממשלה רבות לא מיושמות בידי משרדי הממשלה, המעקב של מזכירות הממשלה אחר ביצוע ההחלטות הוא טכני וחלקי, צריך לגבש תורת ניהול כוללת לשירות המדינה
במשרדים שנבדקו לא התבצע תכנון אסטרטגי כולל, המשלב בין תחומי הפעילות במשרד. לא היו כללי תכנון מחייבים, ברמת המשרד היחיד או ברמת כלל משרדי הממשלה; והניסיונות שנעשו לגיבוש תכנון אסטרטגי היו חלקיים ומקוטעים. "תכנון עבודה ארוך-טווח חיוני למשרד הממשלתי לביצוע פעולותיו ולשליטה בהם, לקביעת בסיס לתקצוב, ולקביעת סדרי עדיפות והערכת תוצאות".
במשרדים שנבדקו, תכניות העבודה השנתיות לא שימשו תמיד כלי עבודה מועיל לקיומה של שגרת עבודת מטה תקינה. ככלל, לא הייתה מתכונת אחידה ולא היה נוהל מחייב להכנתן; לא הייתה הכנה קבועה וסדורה של תכניות עבודה ביחידות המשרדים וברמה המשרדית הכוללת; ולא היה מעקב שיטתי אחר ביצוע תכניות העבודה לעומת יעדיהן ולא דיווח שיטתי על הביצוע. המבקר המליץ להכין תכניות שנתיות שישמשו כלי מעקב להישגים.
המבקר מצא כי תהליכי הבקרה על ביצוע המדיניות לא היו שיטתיים, ולעתים לא היו מוסדרים בנהלים. התיאום-ברמה הפנים-משרדית וברמה הבין-משרדית-התבצע באופן חלקי, ולא היה מעוגן בנוהלי עבודה ברורים.
נמצא כי לא קיימת הגדרה ברורה של תפקידיו וחובותיו של מנכ"ל המשרד הממשלתי. המבקר המליץ לחזק את סמכויותיו של המנכ"ל ולהעניק לו חופש רב יותר וגמישות בהפעלת משאבי כוח אדם ותקציב. כמו כן, מסתבר, כי בעשור האחרון הלך והתקצר משך כהונתם של מנכ"לים כתוצאה משינוים פוליטיים תכופים והמבקר המליץ לבחון כלים והליכים שיבטיחו רצף של אחריות ניהולית במשרדי הממשלה.
מבקר המדינה בדק את עבודת הממשלה שמתואמת על ידי מזכירות הממשלה. הבדיקה העלתה שתהליך קבלת ההחלטות בממשלה, לא תמיד לווה בעבודת מטה סדורה; תקנון עבודת הממשלה אינו מקיף דיו והוא מחייב רענון. חומר הרקע שהגישו המשרדים ושמזכירות הממשלה שלחה לשרים, חסר לעתים את המידע הנדרש ליצירת תשתית עובדתית ורעיונית נאותה לקבלת החלטה מיטבית.
בנוסף, נמצא בבדיקה כי להצעות החלטה שהובאו להצבעה בממשלה, פעמים רבות לא צורפו חוות דעת או הערות בכתב של השרים הנוגעים בדבר-זולת עמדת השר המציע; משך הזמן שניתן לשרים ולמשרדים לעיין בהצעות להחלטות ממשלה-טרם אישורן בממשלה, היה פעמים רבות מועט ולשרים לא הייתה שהות מספקת לגבש עמדה, כראוי.
נמצא, כי החלטות ממשלה רבות לא יושמו בידי משרדי הממשלה, או יושמו בחלקן ואחרות חרגו מלוח הזמנים שנקבע למימושן. המעקב של מזכירות הממשלה היה טכני וחלקי. מזכירות הממשלה לא סיפקה לממשלה מידע מלא ומפורט על מידת ביצוען של החלטותיה.
נוכח הליקויים הללו, המליץ המבקר לעדכן את תקנון עבודת הממשלה ולפעול לגיבושו של נוהל עבודה אחיד לכל משרדי הממשלה בבואם להציע לממשלה החלטות לאישורה, ולפעול לגיבושו של נוהל מעקב של משרדי הממשלה אחר יישום החלטות הממשלה.
המבקר המליץ לבחון אם המועצה לביטחון לאומי מסוגלת לספק ניתוחים גם בתחומי החברה והכלכלה או שיש להטיל משימה זו על גורם אחר.
ליקויים נמצאו גם בעבודת אגף התקציבים במשרד האוצר אשר יוזם תיקוני חקיקה מגוונים במסגרת השינויים שהוא מציע בתקציב. גם כאן, לקתה עבודת המטה בחסר, לא נערכו דיונים מוקדמים עם משרדי הממשלה, לפעמים הופצו הצעות החלטה למשרדים זמן קצר מאד לפני הדיון בממשלה, אף כי סביר היה לצפות להתנגדות מצידם. חלק מן הרפורמות המבניות שיזם האגף ויש להן השפעה ארוכת-טווח, היו צריכות להידון בכנסת בהליך חקיקה רגיל ולא להיכלל בחוק ההסדרים.
מבקר המדינה סקר בפרק הזה את הניסיונות שנעשו במשך השנים לארגן טוב יותר את עבודת הממשלה ובראשם מסקנות ועדת קוברסקי משנת 1990 שערכה "בדיקה כוללת של שירות המדינה וגופים הנתמכים מתקציב המדינה". הממשלה אישרה לוח זמנים של שנים ליישומה אך בפועל, פרקים מהותיים מתוכה לא יושמו על אף שנעשתה כבר עבודת מטה. המבקר תלה את הסיבה בהחלטה למנות את נציב שירות המדינה לתפקיד הממונה על יישומה, בניגוד להמלצת ועדת קוברסקי וכן בשל היעדר מעורבות מספקת של שרים ומהיעדר פיקוח של הממשלה על יישומה.
כך גם נכשלו ניסיונות לשינויים מבניים אחרים שגובשו במהלך השנים אך בסופן נשארו על הנייר. "המסקנה שעולה היא שלמשרדי הממשלה קושי בבואם ליישם שינויים ארגוניים" כתב המבקר "הקושי נובע, בין היתר, מכשלים מרכזיים בעבודת המטה של משרדי הממשלה-חלקם פנימיים וחלקם חיצוניים למשרד הממשלתי, ובהם: היעדר הגדרה ברורה של המשרד הממשלתי כגוף אשר צריך להתמקד בתכנון, בבקרה, בפיקוח ובהערכה של המדיניות הממשלתית בתחומו; היעדר סיוע מספק מיחידות המטה המרכזיות בגיבוש ובביצוע השינויים הארגוניים במשרדי הממשלה; חילופים תכופים של מנכ"לים; מוטת שליטה רחבה של המנכ"ל, הכופה עליו התמקדות בעניינים שוטפים ומונעת ממנו את היכולת לעסוק כראוי בניהול שינויים ארגוניים; כן הסתמן תיאום לא מספק ברמת המשרד הממשלתי-בין יחידותיו, וברמה הבין-משרדית-בין המשרדים המטפלים בנושאים משיקים". התוצאה של כל זה היתה שעבודות מטה רבות שנעשו במשך השנים נותרו במגירות ובכל פעם החלה מחדש עבודת מטה לבחינת הבעיות ולגיבוש פתרונות.
כתב עתי"ם יורם לוי מדווח כי יו"ר הכנסת ח"כ ראובן ריבלין ציין את חשיבות הביקורת ואמר, כי עצם היותה עצמאית ,זה מה שנותן לה את היכולת לבקר ללא מורה ומשוא פנים. "ממשלה שרוצה לזכות באמון הציבור צריכה לתת דעתה לביקורת", אמר.
יו"ר ועדת השרים לביקורת המדינה השר עוזי לנדאו הודיע במסיבת עתונאים כי הוועדה בראשותו תתרכז בתיקון ליקויים בשני נושאים מרכזיים: השרות לציבור וקידומו ונושא הסדרת תמיכות והקצבות לעמותות.
עם זאת עוד בטרם פורסם הדו"ח פנו חברי הכנסת אופיר פינס ויוסי שריד ליועץ המשפטי אליקים רובינשטיין בתביעה לפתוח בחקירה פלילית נגד שרון.
ח"כ פינס טען, כי שרון עבר על שני סעיפים: סעיף 278 - עובד הציבור שיש לו זיקה פרטית וסעיף 287 (א) - הפרת הוראה חוקית וזאת משום שהמבקר אסר על שרון לעסוק בהחלטה בגלל עניינו האישי בה דרך בנו ועל אף האיסור, הוא כן עסק בנושא.
ח"כ שריד טען, כי ראש הממשלה הוא "שור מועד שהעונשים על בעליו הם חמורים במיוחד ומר שרון הוא גם השור וגם הבעלים".
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין ביקש היום ממשרד מבקר המדינה לקבל לידיו את כל החומר הנוגע לפרק בדו"ח המבקר שעוסק בניגוד העניינים בפעולות ראש הממשלה אריאל שרון .
המבקר אמר כי "האיסור לפעול במצב של ניגוד עניינים עומד בבסיסו של משטר תקין. מדובר בנורמה ציבורית ומשפטית מחייבת, אשר קיבלה כאמור ביטוי גם בכללים שקבעה הממשלה לגבי חבריה. ראש הממשלה לא פעל במקרה הנדון בהתאם לנורמה זו האוסרת על ניגוד עניינים".
במכתב תשובה לח"כ אופיר פינס, שדרש מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה, ציין רובינשטיין כי בקשתו ממבקר המדינה באה כפי שנהג גם בעבר בנושאים בעלי משמעות ציבורית. במכתבו ציין היועץ המשפטי לממשלה, כי פנה לראש הממשלה בראשית ספטמבר 2002, לקראת דיון אפשרי בממשלה בנושא שינוי יעודה של קרקע חקלאית, והעמידו על כך שבהתאם להנחיות מבקר המדינה, על הדיון בממשלה להתקיים שלא בנוכחותו ולהתנהל על ידי שר אחר שימצא לנכון לקבעו.
בעקבות הנחיה זו לא השתתף ראש הממשלה בדיון שהתקיים בממשלה בענין זה ב-11 בנובמבר 2002. וכי שר החוץ דאז שמעון פרס ניהל את הישיבה. היועץ המשפטי לממשלה ציין, כי פנה באחרונה
לראש הממשלה בבקשה לקבל את התייחסותו לטענות ולפיהן הפר לכאורה את ההוראות בנושאי ניגוד
עניינים בהחלטות הנוגעות למשק המים וזאת לאחר פניית ח"כ רן כהן בנושא. היועץ המשפטי ציין, כי זוהי דוגמא לכך שהוא פועל בצורה עקבית כאשר נודע לו על מקרים של ניגוד עניינים והוא ימשיך לפעול כך גם בעתיד.
בעת מסר גולדברג את הדו"ח ציין כי השנה שם דגש בביקורת על שלושה נושאים מערכתיים: עבודת הממשלה ומשרדי הממשלה, השרות לציבור ושיתוף המיגזר הפרטי בפיתוח תשתיות ציבוריות.
המבקר קבע כי הממשלה מקבלת החלטות מבלי שלשרים יהיה המידע הדרוש לקבלן, החלטות ממשלה רבות לא מיושמות בידי משרדי הממשלה, המעקב של מזכירות הממשלה אחר ביצוע ההחלטות הוא טכני וחלקי, צריך לגבש תורת ניהול כוללת לשירות המדינה
במשרדים שנבדקו לא התבצע תכנון אסטרטגי כולל, המשלב בין תחומי הפעילות במשרד. לא היו כללי תכנון מחייבים, ברמת המשרד היחיד או ברמת כלל משרדי הממשלה; והניסיונות שנעשו לגיבוש תכנון אסטרטגי היו חלקיים ומקוטעים. "תכנון עבודה ארוך-טווח חיוני למשרד הממשלתי לביצוע פעולותיו ולשליטה בהם, לקביעת בסיס לתקצוב, ולקביעת סדרי עדיפות והערכת תוצאות".
במשרדים שנבדקו, תכניות העבודה השנתיות לא שימשו תמיד כלי עבודה מועיל לקיומה של שגרת עבודת מטה תקינה. ככלל, לא הייתה מתכונת אחידה ולא היה נוהל מחייב להכנתן; לא הייתה הכנה קבועה וסדורה של תכניות עבודה ביחידות המשרדים וברמה המשרדית הכוללת; ולא היה מעקב שיטתי אחר ביצוע תכניות העבודה לעומת יעדיהן ולא דיווח שיטתי על הביצוע. המבקר המליץ להכין תכניות שנתיות שישמשו כלי מעקב להישגים.
המבקר מצא כי תהליכי הבקרה על ביצוע המדיניות לא היו שיטתיים, ולעתים לא היו מוסדרים בנהלים. התיאום-ברמה הפנים-משרדית וברמה הבין-משרדית-התבצע באופן חלקי, ולא היה מעוגן בנוהלי עבודה ברורים.
נמצא כי לא קיימת הגדרה ברורה של תפקידיו וחובותיו של מנכ"ל המשרד הממשלתי. המבקר המליץ לחזק את סמכויותיו של המנכ"ל ולהעניק לו חופש רב יותר וגמישות בהפעלת משאבי כוח אדם ותקציב. כמו כן, מסתבר, כי בעשור האחרון הלך והתקצר משך כהונתם של מנכ"לים כתוצאה משינוים פוליטיים תכופים והמבקר המליץ לבחון כלים והליכים שיבטיחו רצף של אחריות ניהולית במשרדי הממשלה.
מבקר המדינה בדק את עבודת הממשלה שמתואמת על ידי מזכירות הממשלה. הבדיקה העלתה שתהליך קבלת ההחלטות בממשלה, לא תמיד לווה בעבודת מטה סדורה; תקנון עבודת הממשלה אינו מקיף דיו והוא מחייב רענון. חומר הרקע שהגישו המשרדים ושמזכירות הממשלה שלחה לשרים, חסר לעתים את המידע הנדרש ליצירת תשתית עובדתית ורעיונית נאותה לקבלת החלטה מיטבית.
בנוסף, נמצא בבדיקה כי להצעות החלטה שהובאו להצבעה בממשלה, פעמים רבות לא צורפו חוות דעת או הערות בכתב של השרים הנוגעים בדבר-זולת עמדת השר המציע; משך הזמן שניתן לשרים ולמשרדים לעיין בהצעות להחלטות ממשלה-טרם אישורן בממשלה, היה פעמים רבות מועט ולשרים לא הייתה שהות מספקת לגבש עמדה, כראוי.
נמצא, כי החלטות ממשלה רבות לא יושמו בידי משרדי הממשלה, או יושמו בחלקן ואחרות חרגו מלוח הזמנים שנקבע למימושן. המעקב של מזכירות הממשלה היה טכני וחלקי. מזכירות הממשלה לא סיפקה לממשלה מידע מלא ומפורט על מידת ביצוען של החלטותיה.
נוכח הליקויים הללו, המליץ המבקר לעדכן את תקנון עבודת הממשלה ולפעול לגיבושו של נוהל עבודה אחיד לכל משרדי הממשלה בבואם להציע לממשלה החלטות לאישורה, ולפעול לגיבושו של נוהל מעקב של משרדי הממשלה אחר יישום החלטות הממשלה.
המבקר המליץ לבחון אם המועצה לביטחון לאומי מסוגלת לספק ניתוחים גם בתחומי החברה והכלכלה או שיש להטיל משימה זו על גורם אחר.
ליקויים נמצאו גם בעבודת אגף התקציבים במשרד האוצר אשר יוזם תיקוני חקיקה מגוונים במסגרת השינויים שהוא מציע בתקציב. גם כאן, לקתה עבודת המטה בחסר, לא נערכו דיונים מוקדמים עם משרדי הממשלה, לפעמים הופצו הצעות החלטה למשרדים זמן קצר מאד לפני הדיון בממשלה, אף כי סביר היה לצפות להתנגדות מצידם. חלק מן הרפורמות המבניות שיזם האגף ויש להן השפעה ארוכת-טווח, היו צריכות להידון בכנסת בהליך חקיקה רגיל ולא להיכלל בחוק ההסדרים.
מבקר המדינה סקר בפרק הזה את הניסיונות שנעשו במשך השנים לארגן טוב יותר את עבודת הממשלה ובראשם מסקנות ועדת קוברסקי משנת 1990 שערכה "בדיקה כוללת של שירות המדינה וגופים הנתמכים מתקציב המדינה". הממשלה אישרה לוח זמנים של שנים ליישומה אך בפועל, פרקים מהותיים מתוכה לא יושמו על אף שנעשתה כבר עבודת מטה. המבקר תלה את הסיבה בהחלטה למנות את נציב שירות המדינה לתפקיד הממונה על יישומה, בניגוד להמלצת ועדת קוברסקי וכן בשל היעדר מעורבות מספקת של שרים ומהיעדר פיקוח של הממשלה על יישומה.
כך גם נכשלו ניסיונות לשינויים מבניים אחרים שגובשו במהלך השנים אך בסופן נשארו על הנייר. "המסקנה שעולה היא שלמשרדי הממשלה קושי בבואם ליישם שינויים ארגוניים" כתב המבקר "הקושי נובע, בין היתר, מכשלים מרכזיים בעבודת המטה של משרדי הממשלה-חלקם פנימיים וחלקם חיצוניים למשרד הממשלתי, ובהם: היעדר הגדרה ברורה של המשרד הממשלתי כגוף אשר צריך להתמקד בתכנון, בבקרה, בפיקוח ובהערכה של המדיניות הממשלתית בתחומו; היעדר סיוע מספק מיחידות המטה המרכזיות בגיבוש ובביצוע השינויים הארגוניים במשרדי הממשלה; חילופים תכופים של מנכ"לים; מוטת שליטה רחבה של המנכ"ל, הכופה עליו התמקדות בעניינים שוטפים ומונעת ממנו את היכולת לעסוק כראוי בניהול שינויים ארגוניים; כן הסתמן תיאום לא מספק ברמת המשרד הממשלתי-בין יחידותיו, וברמה הבין-משרדית-בין המשרדים המטפלים בנושאים משיקים". התוצאה של כל זה היתה שעבודות מטה רבות שנעשו במשך השנים נותרו במגירות ובכל פעם החלה מחדש עבודת מטה לבחינת הבעיות ולגיבוש פתרונות.
כתב עתי"ם יורם לוי מדווח כי יו"ר הכנסת ח"כ ראובן ריבלין ציין את חשיבות הביקורת ואמר, כי עצם היותה עצמאית ,זה מה שנותן לה את היכולת לבקר ללא מורה ומשוא פנים. "ממשלה שרוצה לזכות באמון הציבור צריכה לתת דעתה לביקורת", אמר.
יו"ר ועדת השרים לביקורת המדינה השר עוזי לנדאו הודיע במסיבת עתונאים כי הוועדה בראשותו תתרכז בתיקון ליקויים בשני נושאים מרכזיים: השרות לציבור וקידומו ונושא הסדרת תמיכות והקצבות לעמותות.