ברל'ה קרומבי
ברל'ה קרומבי צילום: אהרון קרומבי

לפני 12 שנה ביום קיצי אחד של טרום חודש אלול, עליתי על אוטובוס בדרך לפגישה עם בני גל. כמו פגישות מהסוג הזה, רק במבט לאחור אני יכול לומר כי היום הזה שינה את מסלול חיי.

בסיום הפגישה שאלתי את בני "מה עכשיו?" והוא ענה לי בפשטות, "יש לך שתי אופציות: לחזור הביתה ולהמשיך לחיות את החיים שלך, או להגיע לקורס ולשנות אותם", כשהכוונה הייתה לתוכנית שנתית שלימד באותם ימים, של קואוצ'ינג יהודי. המילים האלה קנו אותי ובשבילי כבר לא הייתה שאלה. וזה אכן היה תחילתו של קשר ששינה לי את החיים והותיר בי חותם עמוק.

אני זוכר איך בסיום אחד הקורסים כל אחד מהתלמידים סיפר איך בני שינה לו את החיים ואז הוא עצר אותנו ואמר "חברים, זה לא הספדים כאן. אם מישהו רוצה להגיד משהו מועיל, שניקח ממנו משהו, בשמחה. הספדים תשמרו לאחרי 120 שלי"...

• • •

בני היה אדם ששזר את סיפורה של מדינת ישראל. בן להורים ניצולי שואה, שנולד בארגנטינה בזמן המלחמה ובגיל ארבע עלה לישראל וגדל בקיבוץ בית אורן. לא פעם שמעתי ממנו את הסיפור איך הגיע לרב צבי יהודה קוק הביתה, לגמרי במקרה, יום לפני שהיה אמור לטוס ללימודי קולנוע בגרמניה, ומאז הפך לתלמידו הקרוב, שגר בביתו מעל שנתיים והיה איש אמונו.

הדבר המדהים בבני היה שבשביל כל אחד הוא היה משהו אחר לגמרי. עבור אחד בני הפרסומאי, לאחר בני מגוש אמונים וחברון ובית אל ואחד בכלל זכר אותו אצל הרב צבי יהודה.

בשבילי הוא היה בני של עולם אחר לגמרי. של רוח. של מילים עם צלילים עמוקים של נפש וחזון וחפץ הלב ומשמעות. כמו שהיה אומר "כעומק הנגיעה שאתה תאפשר לעצמך, זו עומק הנגיעה שתופיע שם". בני שמדבר על "הנאה, פשטות ותוצאות" - שלושת הקווים המנחים בכל שיחת אימון איתו. בני שכשאתה מתקשר ומספר לו על קושי שיש לך הוא אומר לך "אדוני, אם שכחת ליהנות אז כנראה שהתברברת בדרך. אתה כבר לא במסלול הנכון"... ואז אתה נזכר איך הוא משנן לך בקורס פעם אחר פעם "הכי חשוב לא לשכוח ליהנות". כי כשבני דיבר על הנאה, זה היה ערך רוחני של הגשמה וחיבור למה שאתה עושה.
ומעל הוא היה הכל בני שמאמין באנשים. כי "אם יש לך שמיים - ניתן לך כנפיים", כמו שהיה כתוב על כל אחד מדפי הקורסים שלו. בני שהיה לי למורה ולמקור השראה, אבל בעיקר הלמעיין נובע של אמון ואמונה.

• • •

אחרי פטירתו ואפילו במסע הלוויה ניסו הרבה אנשים להבין איך אדם עם השראה גדולה כל כך, חזונות ורעיונות פורצי דרך, עסק שנים רבות בעולם הפרסום, שנחשב למסחרי וקשוח. יום לאחר פטירתו שוחחתי עם הבעלים של משרד הפרסום 'פרסומי ישראל', ישראל גולדברג.

למרות שישראל היה קולגה של בני הוא סיפר לי שבני היה ידיד אישי שלו. "אני נכנסתי לעולם הפרסום דור אחריו, שבמושגים של התחום הזה מדובר בפער משמעותי. בני היה מבוגר ממני בכמעט 15 שנה, אבל למרות זאת זכיתי ליהנות מהחכמה שלו ומהנשמה הענקית שלו. כקולגות לא פעם הוא היה מתקשר אלי בקשר ללקוחות, שלפעמים התחרנו עליהם, אבל תמיד נהג בנעימות ובחיוך".

ישראל סיפר לי כי אחרי שבני פרש מתחום הפרסום הם שוחחו מספר פעמים בטלפון והוא אפילו העניק לו עצות בתחום. בנוסף בני הזמין אותו לתהליך אימון אישי, שאמנם לא יצא אל הפועל אבל מלמד המון על אישיותו.

השיחה הזו תמצתה לי במילים קצרות את אישיותו של בני. אדם שראה בעולם המסחרי כלי לעולם החזון וההגשמה וכך פעל כל חייו.

נתגעגע אליך בני, נוח בשלום על משכבך. שולח לך עכשיו מליבי את אותן מילים שסיימת בהן כמעט כל התכתבות איתך: חיבוק, בני.

(באדיבות "גילוי דעת")