בימים אלו אנו עדים לגל קורונה נוסף שפוקד את מדינתנו, במקביל לגלי הקורונה ישנם גלים נוספים שתחילה סמוים היו אך עם הזמן הופכים להיות גלויים יותר ויותר, גלים אלו שניים שהם אחד הם,
הגל הראשון הוא הדהירה אחר עשיית דקונסטרוקציה למושג מדינת ישראל כמדינת היהודים והפיכתה למדינת כל אזרחיה המתנכרת ומתנתקת מערכיה היהודים המסורתיים, הדבר בא לידי ביטוי ברפורמות אנטי יהודיות ופגיעה בכל אשר קדוש יאמר לו.
בימים אלו אנו מקבלים על כך עדות מוחצת לכך כאשר עמדו האנשים האחראים על הטיפול בקורונה והתייעצו לגבי קבלת החלטות הייתה התלבטות לגבי קביעת מועד הסגר.
ראו זה פלא כאשר ההתלבטות היא בין ביטול חודשי החופש הגדול וארועי הקיץ המלאים "אירועי תרבות" לבין חגי האסלאם ובין חגי תשרי הקדושים של ישראל זה דורות ארוכים הרי שבחרו לפגוע ולהטיל סגר באשר קדוש יאמר לו הלא הם חגי ישראל בזמן שארועי הקיץ "התרבותיים" יימשכו כרגיל וחגי האסלאם יימשכו כרגיל בחגיגות וטיסות למדינות אדומות מובהקות חגי תשרי יועברו במתכונת קורונה מחוץ לבית הכנסת בשמש בספרי תורה שאין מי יוכל להגביהם וכן במשפחה גרעינית, אין זה כי אם הוכחה לכך ששוב בכל צומת בוחרים המנהיגים להכריע ולהוביל את מדינתנו לכיוון מדינת כל אזרחיה ולא מדינה יהודית.
הגל הנוסף שהוא מאותו עניין הוא השיקול הנוסף שנאמר שהיה חלק מההחלטה על החלת סגר בחגי תשרי, והוא שיקול כלכלי של רווח והפסד, שיקול זה מהווה רעה חולה נוספת שהולכת ומתפשטת לא פחות מהר מנגיף הקורונה (וכן, יש לה חיסון) התופעה הזו היא חינוך החברה שלנו לסדר עדיפויות שטחי המחנך את האדם לחיות את חייו "לאור" הנאות ותענוגים המתמקדות בדלת אמותיך מבלי כל חשיבה והתייחסות לערכי רוח ומהות וערבות הדדית (דוגמא לכך היא יציאת רבבות ישראלים לטיולים בחו"ל מה שגרם להבאת זן הדלתא לישראל וביטול ההישגים)
לאורך ההיסטוריה האדם תמיד חיפש אחר משמעות ותוכן לחייו בכל צומת בו עמד האדם ועמדה האנושות כולה לעולם לא היו השיקולים אך ורק כלכליים אלה תמיד השיקול הכלכלי היה חלק מרשימה שכללה גם ערכים של מהות. מוסריות ערכיות ודתיות, אך כעת כאן במדינתנו כאשר עמדו מקבלי ההחלטות מול צומת קריטי בעל השלכות כבדות משקל לציבור הישראלי כולו אנו מקבלים הסבר שטחי ורדוד על כך שהשיקול היה מזעור ההפסד הכלכלי .
אם כן לא יתכן שיעבור הדבר על סדר היום ובתור עם שכל מערכת חייו הגשמית והרוחנית טומנת בחובה לעולם גם שיקולי רוחניים ערכיים ומוסריים צריכים אנו להזכיר לעצמנו ולסובבים אותנו ולהרים קול זעקה, לשנס מותניים ולאמץ כוח שחלילה דרך זו לא תהיה דרכנו, השיקול הערכי המוסרי והתורני היה הווה ויהיה נר לרגלינו וחינוך מחדש של זקן העמים למערכת שיקולים חדשה לא באה בחשבון.
הכותב: אסף אוחיון בן 28 משדרות מחנך כיתה בבית ספר יסודי, מלמד וכותב בענייני אמונה בספרות חז"ל והשלכותיהם לזמננו.