'היינו באים לרב לשעה ונשארים לשעות'

הרב אלי בן דהן נזכר בימיו כתלמיד בכולל בחיספין ובהיכרות המתהדקת עם דמותו הייחודית של הרב אברהם דב אוירבך זצ"ל, שהלך לעולמו.

ח"כ הרב אלי בן דהן
ח"כ הרב אלי בן דהןצילום: ערוץ 7

בראיון לערוץ 7 מספר סגן השר לשעבר, הרב אלי בן דהן, על דמותו של הרב אברהם דב אוירבך זצ"ל, אב"ד טבריה, שהלך אתמול לעולמו ואצלו למד הרב בן דהן כתלמיד בכולל בחיספין.

"זכיתי ללמוד אצל הרב אוירבך", מספר הרב בן דהן. "היינו כולל בנוב ולאחר מכן בחיספין, כולל של בוגרי מרכז הרב וישיבות נספות שלמדו רמת הגולן. הריחוק ממרכז הארץ הביא אותנו לחפש גדולי תורה ואז התגלה לנו הרב אוירבך. לא היו לו אז תלמידים כולל או ישיבה. הוא אפילו לא היה אז דיין".

"ביקשנו לשמוע ממנו שיעורים. היינו נוסעים אליו לטבריה, באים לשעה של שיעור ונשארים לשעתיים שלוש. הוא היה נעים ונחמד אלינו, ותמיד הרחיב על השאלות ששאלנו עם סיפורים על גדולי ישראל, על ירושלים של מעלה עם רבני הדור הקודם שאותם הוא הכיר. בשלב מסוים מישהו היה נוסע אליו להביא אותו לכולל בחיספין".

"המסירות שלו הייתה לא תלויה בחשבונות של זמן. היינו יכולים להישאר עד אחרי 12 בלילה והוא היה נותן מתורתו", מספר הרב בן דהן המציין כי מי שחיברו את הרב אוירבך לכולל היו מי שהיוו הדמויות המרכזיות של הכולל, הרב יחזקאל דאום ז"ל והרב יעקב אריאל. "הם הכירו אותו ושאלו אותו שאלות הלכתיות. הקשר הלך והתהדק. הייתה בו האהבה לתושבים ולאנשי החקלאות ששאלו אותו, קשר עמוק עם גדלות עצומה בתורה לצד לבביות".

האם העובדה שהכולל נבנה על ידי תלמידי מרכז הרב וישיבות בעלות השקפה דומה השפיעה על גישתו של הרב ללומדים? "זה לא בא לידי ביטוי", משיב הרב בן דהן. "הוא ידע בדיוק מי אנחנו ומה השקפת עולמנו. הוא ידע שאנחנו חוגגים ביום העצמאות והכיר את עמדתנו בצורה הברורה, אבל הוא אהב אותנו כחבורה צעירה של מי שרצו ללמוד תורה והוא נתן לנו את זה. בנושא השמיטה והיתר המכירה עם כל הדעות החלוקות הוא הלך בדרכו של אביו, הרב שלמה זלמן הפוסק הגדול, שחשב שאין דרך לקיים חקלאות ללא היתר מכירה".

לימים נכנס הרב לעומק סוגיית הכשרות בצפון. "התפארנו בו כשהוא הסכים ששמו יתנוסס על כשרות יקב רמת הגולן ומפעלים נוספים. הוא חש את חשיבות ההתיישבות, הייתה בו אהבה גדולה לארץ ישראל. כשהתמניתי למנכ"ל בתי הדין הרבניים בכל ביקור שלי בטבריה ישבתי אתו שעות ודיברנו על עבודת בתי הדין. הוא נתן לי הרבה עצות טובות והקשר אתו התהדק יותר ויותר. חבל על דאבדין".