שנות השמונים שבו אליי כעת בעוצמה: אבא אליהו ז"ל שימש אז כנשיא התאחדות האיכרים והוביל את המאבק של החקלאות בכלל ושל הפרדסנות בפרט. יום אחד הוא שב מפגישות עם נציגי הממשלה ובנק ישראל וחשתי את עלבונו. הוא סיפר לנו שאחד הנציגים הבכירים אמר לו: מה אתה מטריד אותנו עם ענף הפרדסנות, הרי שני מפעלים מסוג 'אלסינט' מייצאים מהארץ בסכום גדול יותר מכל הענף הזה! אכן, לצערי מפעל אלסינט כבר לא קיים וענף הפרדסנות (אם כי בהיקף קטן בהרבה) עדיין כאן. אבל העניין העיקרי הוא אחר לגמרי: מדינה מתוקנת וכלכלה בריאה זקוקות גם לתעשיות מתקדמות וגם לחקלאות משגשגת. רק ראיית עולם מוגבלת ובוטות ניסוחית מעמידות את השתיים כחלופות סותרות. לא כך הגישה בארצות מתקדמות ביותר כארצות הברית וכצרפת. שם המדינה רואה לעצמה כזכות וכחובה לתמוך בחקלאות.
זיכרונות אלה התעוררו כמובן על רקע הרפורמה בחקלאות המובלת כעת על ידי הממשלה. בסופו של יום, החיסכון לאזרח בהוצאותיו בעבור מזונו יהיה כנראה מאות שקלים לשנה. מנגד, הסיכון לקיום החקלאים ברור ומיידי. הפיצוי המוצע לחקלאי הוא לא יותר ממגוחך. רפורמה שכזאת הייתה חייבת להיות פרי של משא ומתן ענייני ומכבד בין הממשלה ובין החקלאים ולא תוכנית חד־צדדית המונחתת עליהם. לא רק בפרנסתם החיונית אנו עוסקים. לא רק באורחות חיים של שנים ושל דורות. אנו עוסקים גם ביכולתה של ישראל להמשיך ולספק את המזון של אזרחיה. אנו עוסקים במאבק הגדול על שמירת שטח ירוק ופורה במולדת, עם כל המשמעויות האקולוגיות והנופיות. האחיזה באדמה היא מעשה לאומי מהמעלה הראשונה, ואין תחליף לחקלאות נושמת ומשגשגת בהיבט חיוני זה.
בחודשים האחרונים אני מבקר אצל חקלאים רבים לאורכה ולרוחבה של הארץ. דוגמה מובהקת אחת היא המושב נווה בחולות חלוצה שבדרום, בסמוך לגבול מצרים. החקלאים ביישוב נווה הם ממפוני גוש קטיף, אשר בחרו לנסות ולבנות את עולמם מחדש בלי להסתגר בתחושות של תסכול ומרירות. מי שרואה את היופי שגדל שם בחולות, תוך שימוש במי השפד"ן, אינו יכול לעצור את התפעלותו. אני רואה כזכות את ניסיוננו האישי להשתתף כמשקיעים במאמץ החקלאי שלהם.
דוגמה אחרת היא המושבה יסוד המעלה שבצפון. שם מדובר בחקלאים שכבר כמה דורות מעבדים בחריצות ובכישרון את שטחיהם, כולל פיתוח של זנים חדשים ויצוא לכל מדינות העולם, כולל למדינות ערב. החקלאות היא אורח חיים מיוחד וקשר נפשי ופיזי נדיר בין המגדל ובין הטבע. האופן שבו מקודמת הרפורמה החדשה משדרת גם דבר מדאיג נוסף: התנהלות ממשלתית בוטה כלפי ציבור אזרחי חשוב ומשמעותי. יש לזכור שמי שמקבל בשתיקה התנהגות בוטה כלפי סקטור מסוים, וטעמיו עמו, יימצא במהרה במצב דומה בכל הנוגע לדברים היקרים לו.