"הוא לא אוהב אותי, אני מרגישה את זה" אמרה דבורה.
"איך את יודעת שהוא לא אוהב אותך?" שאלתי
"אני מרגישה את זה.
הוא לא מוצא בי שום עניין, הוא לא רוצה שנשב ונדבר, הוא לא רוצה שנצא ביחד, הוא מתעסק רק בעבודה שלו, בתחביבים שלו, אין לו שום עניין בי. הוא פשוט לא אוהב אותי יותר" התחילה לבכות.
"דבורה, בואי נעשה קצת סדר בדברים לפני שאת מגיעה כל כך מהר למסקנות:
הקב"ה ברא את האיש והאשה' כאשר האיש הוא מבחינת משפיע חסד שהוא מקבל מהקב"ה, על אשתו ובני ביתו.
האשה היא מבחינת מקבלת.
את נבראת חסרה יותר וכל העבודה שלך הוא לפתח תודעה נפשית של מקבלת.
המון פעמים, בעיות בין בני זוג בקשר זוגי, נובעות מהיחסים הלא מאוזנים שיש בהקשר של המשפיע והמקבלת" התחלתי להסביר.
"אני הרבה פעמים מרגישה שהוא מצפה שאני זו שאהיה המשפיעה. הוא בכלל לא נמצא בכזו תנועה של נתינה כזו. אם כבר אני יותר נמצאת בתנועה הנפשית הזו.
אני כל הזמן נותנת ומשפיעה חסד עליו" התלוננה
"הבלבול היום בין נשיות לגבריות הוא עצום ובגלל זה רואים היום הרבה גברים נשיים ונשים גבריות, כשאין תורה אין ציר שמיישר אותנו. התורה מסדרת הכל.
לעיתים יש קשיים בקשר אשר נובעים משני סוגי פערים:
פער אחד הוא הציפיות השונות מהקשר.
והפער השני הוא צורת ההתקשרות.
אצל האיש, באופן טבעי,הוא יותר מכונס בעצמו וכל העניין של קשר דורש ממנו מאמץ, דורש ממנו לצאת מעצמו לטובת הקשר. בשביל זה הוא צריך מאוד להתאמץ, הוא צריך בשביל זה לוותר על המון המון תענוג שיש לו מעצמו.
רווק, לפני הנישואין, לא חווה את התביעה הזאת שיש ממנו כל הזמן להיות בקשר.
הוא לא צריך להגיד מתי הוא הולך ומתי הוא חוזר.
יש לו איזו תנועה כזו של הגשמה של עצמו בחוץ, כזו שלא כובלת אותו" הסברתי לה.
"כן, הוא באמת כל הזמן מתלונן כאילו הוא בכלא, כאילו אני סוגרת אותו, נועלת אותו. יאללה, שילך, מי מחזיק אותו בקשר הזה?" התלוננה בכעס.
"בשביל האיש, זה כמו סוג מסויים של בית מעצר מבחינת החוויה. איש צריך את החירות הזאת, את התנועה שלא עוצרים אותו, הוא רץ לכבוש את העולם. אם יש לו מכשולים הוא מסיר אותם מייד.
עצם הקיום שלו בקשר זוגי דורש ממנו יציאה מעצמו. קשה לו להבין למה להיות בקשר אם אין לו עונג ישיר מזה
אבל, בזכות זה שהגבר החליט שהוא רוצה להיות במערכת הזוגית הזו, יותר קל לו לעמוד בתביעה האינטנסיבית הזו, להיות כל הזמן בקשר.
הרבה פעמים נשים לא מבינות את הקושי הזה.
זה כל כך טבעי לו להיות מכונס בעצמו, הוא צריך משהו מאוד חזק ועוצמתי שיגרום לו לצאת מעצמו.
וגם אחרי שהוא יוצא מעצמו, הוא לא תמיד מבין, למה צריך לעשות משהו אם זה לא כל כך עוצמתי.
את יכולה לדוג' להנות מרק לשבת איתו ולשתות כוס קפה, עצם הביחד.
הוא לא תמיד מבין את זה, הוא חושב שהוא יכול להיות כרגע בעבודה לעשות מיליונים או לצאת לרוץ מרתון, מה יש לי לשבת עכשיו לשתות קפה? חבל לו על הזמן.
את מחפשת את הביחד, הוא לא תמיד מחפש את הביחד.
עבור בעלך, הצדקה לקשר, צריכה להיות משהו חזק ועוצמתי.
את, לא צריכה הצדקה בשביל להיות בקשר.הקשר עצמו זו ההצדקה.
את זקוקה לחוויות משותפות איתו, לדבר איתו, ללמוד איתו, להעמיק איתו את הקשר" הסברתי
"אבל זה נראה כאילו הוא לא רוצה להיות איתי, אין לנו אינטרס משותף" המשיכה
"את צריכה להבין, בעלך לא מרגיש ריקנות, הוא מבטא את החיבור שלו איתך בצורה שונה והוא אוהב אותך מאוד.
אני רואה פה בקליניקה הרבה פעמים, מצבים שהאשה מגיעה למצב שהיא מתוסכלת מאוד מזה שאין חיבור אחר נפשי ואז היא לא מוכנה לשתף פעולה עם בעלה.
היא נורא מתוסכלת שהוא לא נענה לצורך שלה.
ואז נוצר ביניהם נתקים ופערים.
מפה, הקשר רק הולך ומדרדר, כי אין דרך לגשר על הפערים כשלא מבינים את הצרכים אחד של השני.
קודם את חייבת להבין שהוא לא מבין את הצורך שלך, הוא באמת לא מבין את זה.
הוא צריך לעשות המון עבודה, בשביל שהוא יבין שזה באמת צורך אמיתי ולא משחק".
"אז בעלי לא מבין בכלל שיש בעיה?
אז איך את מסבירה שאני רואה את חברות שלי, נראות ממש מאושרות עם הבעלים שלהן. אולי אנחנו לא מתאימים?" המשיכה,
"יכול מאוד להיות שיש לך חברות שבאמת באמת מאושרות מהקשר שלהן, אבל לצערי הרב, רובן של אלו שנראות חיצונית מאושרות, בפנים יש להן חסרון מאוד גדול או ריקנות שהולכת ומצטברת.
ומה שקורה, זה שהן נסגרות, כי הן ויתרו על האפשרות שיהיה גם חיבור נפשי פנימי, לא נפתחות עד הסוף לאיש שלהם ונוצר מקום של חלל ביניהם שמסוכן מאוד לקשר"
"אז זהו, אני הגעתי למצב מאוד מסוכן בקשר, בעלי לא אוהב אותי" אמרה בצער.
"הוא מרגיש שאת כבר לא משתוקקת אליו, אז גם הדעת שלו פחות נשאבת אליך, ואז נוצר משבר מאוד גדול והוא חושב שהוא הפסיק לאהוב אותך, אבל זה לא בגלל זה.
זה בגלל שבאיזה שלב את לא שמת לב לזה.
מבחוץ כביכול, הכל מתפקד בסדר, יש איזה רובד חיצוני שנשארים בו: קניות, ילדים, שבת, טיולים ושאר עניינים תפעוליים של בית ומשפחה.
חסר החיבור הפנימי וזה הדבר המרכזי שמפריד ביניכם.
הוא לא מבין שהוא גם נשאר חסר אם הוא לא מעמיק את הקשר.
עליו להסכים לעשות את המאמץ הזה, להבין מה באמת את צריכה.
הוא לא מבין שבלי זה אין לו באמת קשר. הוא לא מבין שהמעבר הזה אלייך לצרכים שלך זה בסופו של דבר לטובתו.
לבעלך זה לא טבעי להשקיע גם ברובדים אחרים של הקשר.
הוא צריך איזה יציאה מעצמו מאוד רצינית על מנת לוותר על הרצונות הטבעיים שלו.
לכן, קודם כל אל תבהלי מזה שהוא יכול להגיד שפעם אהב אותך והיום הוא כבר לא אוהב אותך יותר.
נכון לראות את זה, שהשלב הראשון אופיין בהרבה עוצמה, אור, עונג וחוויה וזה גרם לו למצוא בך עניין.
ועכשיו יש בקשר פחות עונג, כי את פחות נפתחת אליו, כי חסר לך משהו ממנו וטבעי שאת פחות נמצאת בעניין.
על כן, עליך לעמוד על זה שהאיש שלך יגיע למקום שהוא צריך להיות.
כי האהבה, זה לא שהיא קיימת או לא.
אהבה אפשר לעורר בכל שלב.
לכן מאוד חשוב שאת תלמדי אותו מה חסר לך. הוא לבד לא מבין ולא יודע".
***
הטור נכתב בהשראת הרצאותיה המרתקות של הפסיכולוגית והמרצה אורלי טוויטו
ברכה והצלחה!!
חנה דיין אור-ישראל
MA טיפול זוגי ופרטני
בוגרת בית הספר הגבוה לתורת הנפש
מתמחה בליווי לצמיחה מתוך משבר
קליניקה פרטית באזור המרכז
טלפון: 054-4480705
מייל: [email protected]