תלמידי ישראל יזכו לארבעה ימי לימוד ברוטו עד ראש השנה. תלמידים בבית הספר
תלמידי ישראל יזכו לארבעה ימי לימוד ברוטו עד ראש השנה. תלמידים בבית הספר צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90

אם הכול יתנהל כמתוכנן, שנת הלימודים תשפ"ב תיפתח בכל מוסדות החינוך בישראל ביום רביעי, הראשון בספטמבר, כ"ד באלול תשפ"א. אבל עוד לפני שתלמידי ישראל יעכלו את חזרתם לספסל הלימודים, יעמיקו במהותו של חודש אלול וילמדו על עיקרי ראש השנה הם כבר ייצאו לחופשה ראשונה. וכך לאחר חודשיים של חופשת קיץ תלמידי ישראל יזכו לארבעה ימי לימוד בלבד עד יציאתם הראשונה לחופשת ראש השנה שמתחילה בשישי בספטמבר. ומאחר שיום הלימודים הראשון ממילא מוקדש לטקסי היכרות וקשיי הסתגלות בבתי הספר, הזמן שנותר למורים מצומצם אפילו יותר. בהמשך החודש ייצאו התלמידים לימי חופש נוספים בעקבות יום כיפור, חג הסוכות, שמחת תורה ואסרו חג. המציאות שבה ייהנו תלמידי ישראל מימי למידה ספורים במהלך חודש ספטמבר נובעת מהיצמדות ימי חופשת הקיץ ללוח השנה הגרגוריאני, בחודשים יולי ואוגוסט, בעוד החופשות במהלך שנת הלימודים מבוססים על לוח השנה היהודי, וכך מדי שנה קיים חוסר התאמה בין חגי ישראל לימי הלימוד בחודש ספטמבר.

תרצה (שם בדוי), מחנכת ורכזת חברתית בבית ספר יסודי באזור ירושלים, מתארת את הקושי הנובע מימי הלימוד המצומצמים שישנם בתחילת שנת הלימודים. "אני מחנכת כיתות נמוכות ובכל שנה שאנחנו מתמודדים, כמו השנה, עם סיטואציה שחופשת הקיץ נגמרת בסמיכות לחגי תשרי אני מרגישה שאנחנו מתחילים את השנה בצורה מגומגמת", היא משתפת בתסכול הרב. "הילדים מגיעים לכיתה מרוגשים מההתחלה החדשה עם ילקוט חדש ומחברת חלקה, מתחילים להכיר חברים חדשים, אבל עוד לפני שהם בכלל מעכלים ונכנסים לשגרת למידה הם כבר יוצאים לחופש. אין הפנמה של הרגלי למידה, אין הכרה של מסגרת הכיתה ואין רצף מינימלי של ימים כדי להספיק ללמוד משהו. מבחינתי זה חודש מבוזבז שמבלבל את התלמידים מאוד", היא נאנחת. "השנה זה קיצוני באופן מיוחד כי הלימודים מתחילים ביום רביעי וביום שני הם כבר בחופש. מה מצפים מאיתנו שנעשה? נתחיל ללמד חשבון ועברית, ומה עם החגים? איזו הכנה הם יקבלו לראש השנה? מה עם חודש אלול שנזרק מאחור? לא נספיק להתכונן כמו שצריך לחגים, וכואב לי על התלמידים שלי שבכל פעם מנסים להתרגל איכשהו לרצף למידה ונאלצים להתחיל שוב מחדש".

אבל מה לעשות שזה לוח השנה?

"זו לא גזירה משמיים", היא מבהירה. "משרד החינוך צריך לדאוג שנזכה לתחילת שנה עם רצף נורמלי של ימי למידה. זה אפשרי אם חופשת הקיץ תותאם ללוח השנה העברי. למה אי אפשר לקבוע ששנת הלימודים תתחיל בא' באלול? הרי לא ייתכן שמועד החופש הגדול יהיה מנותק מימי החופשה במהלך השנה, שהם חגי ישראל. זה לא נכון לתלמידים, לא נכון למורים ובוודאי לא נכון מההיבט החינוכי. האבסורד הזה זועק לשמיים, כולם מתוסכלים ולא ברור לי למה זה נשאר ככה. למעשה שנת הלימודים תתחיל באמת רק באוקטובר, לא חבל?" היא תמהה.

"המערכת לא שוקלת את השיקול היהודי"

אנשי חינוך, מנהלי מוסדות ורשתות חינוך, הורים ומומחים רבים קוראים לשינוי מהותי בלוח החופשות בישראל, כך שחופשת הקיץ, החופשה המרכזית של מערכת החינוך, תותאם ללוח השנה העברי. הרב אבי גיסר, יו"ר מועצת החמ"ד, נזעק על המצב: "כל המציאות הזאת ראשיתה בזה שעיצוב ימי החופשה וימי הלימודים נתון בידי ארגוני המורים מאז ומעולם. כבר מאה שנה רק ארגון המורים קובע את הלוח. זה נקבע בוועידת המורים לפני מאה שנה בראש פינה או בפתח תקווה, ומאז ועד היום השיקול להתחיל שנה בראש חודש אלול ובהתאמה להרבה ימים טובים - נדחה", הוא מפנה אצבע מאשימה לכיוון ארגוני המורים. "אני זוכר מנעוריי את זבולון המר כשר החינוך שלראשונה בתולדותינו קידם רצון לעצב את שנת הלימודים באופן יהודי, ואפילו הכוונות הטהורות שלו כשלו מול ארגוני המורים. מה שקורה היום הוא שבתי ספר תורניים יותר ותלמודי התורה בחמ"ד, התתמ"דים, מלמדים עוד חודש שלם בחופשת הקיץ, כמו בישיבות. בדרך כלל בימי בין המצרים שבאופן הכי טבעי והגיוני צריך ללמוד בהם - הילדים בחופש. יש עשרות תלמודי תורה כאלו בחמ"ד. אבל עד היום הזה לא הצלחנו לעבור את האתגר של מעבר פתיחת שנת הלימודים מהראשון בספטמבר לא' באלול, מתוך חוסר שיתוף פעולה גמור של ארגוני המורים ורצון להמשיך את חופשת אוגוסט כמו בעולם המערבי. כל עוד אנחנו לא בעלי הבית היחידים שמעצבים את שנת הלימודים בישראל - זה לא תחת ידינו. לצערי עדיין לא הגענו לשם".

אתה מדבר על תלמודי התורה שלומדים חודש נוסף בחופשת הקיץ, ומה עם כלל תלמידי ישראל? למה דווקא התלמיד מעפולה או מרמת גן לא יזכה להכנה ראויה לחגים ולא יספיק ללמוד על חודש אלול וראש השנה?

"זה נכון בהחלט, אבל המחסום הוא בלתי עביר כרגע. גם רשתות החינוך בחינוך הדתי יכולות אולי להצליח להקדים את פתיחת שנת הלימודים ביומיים או בשלושה ימים, וגם אז הם מסתבכים עם ארגוני המורים, עם ההסעות ועם הרשויות המקומיות. זה לא ניתן לפתרון אלא בהסכמה פוליטית רחבת היקף שתיתן מענה ותוציא את השליטה על ימי שנת הלימודים מארגוני המורים, אבל זה מעשה כזה מהפכני שאני לא רואה אותו קורה כרגע. אף שר חינוך לא העז לעשות את זה בעבר כי הם ידעו שהם ייכנסו למאבק ולשביתות שספק אם ייצאו מהם חיים. בינתיים לא נמצא הסוד להתגבר על ארגוני המורים ועל השלטון החזק שלהם בכל מערכת החינוך", פוסק הרב גיסר.

ההשפעה החינוכית של ימי הלימוד המצומצמים במהלך חודש ספטמבר, אליבא דגיסר, היא רחבת היקף ומצערת: "בוודאי שחסרים ימי לימוד בחודש אלול וחסרה ההכנה לימים הנוראים. ובוודאי שחסרים ימי לימוד בחגים, כי הרי אין פטור מלימוד תורה בחגים".

על פי השקפתך מבחינה אידיאלית כדאי שיהיו לימודים גם בחגים עצמם, כמו סוכות וחנוכה?

"בוודאי. הורים שירצו לצאת לחופשות יוותרו על כמה ימי לימודים, אבל באופן אידיאלי כדאי שיאפשרו לימודים כל ימות השנה, בוודאי בחגים ובימים טובים, וכך ינהלו את שנת הלימודים כסדרה. למשל, מדברים היום על הורדת ימי לימוד בשישי. אלו ימים חשובים, אלו ימי קודש והכנה לשבת. לצערי המערכת לא שוקלת את השיקול היהודי המקיף, וכמו שציינת קודם דווקא איפה שפחות צריך - שם ההורים לוקחים אחריות מלאה על החינוך. אבל ילדי כלל ישראל, אם לא נדאג ונלמד אותם בכל הימים ובוודאי בימים הנוראים ההפסד החינוכי הוא גדול מאוד. זה כואב לי מאוד ואני מצטער על כך מאוד".

יצוין כי בניסיון לפתור את הבעיה הודיע משרד החינוך לפני חודשים אחדים כי בתי הספר בארץ רשאים יהיו לקצר במעט את החופש הגדול ולהתחיל את שנת הלימודים עוד קודם, כמה ימים לתוך אוגוסט. הודעת משרד החינוך מסתמכת על חוזר מנכ"ל משנת 1984, שמאפשר לבית הספר לקצר את החופש הגדול ולהתחיל את שנת הלימודים מוקדם יותר - בתנאי שניתנת הסכמה של הורי בית הספר, המנהל וצוות המורים והרשות המקומית. בנוסף לכך חובה על בית הספר להחזיר את ימי החופש שקוצר בחופשות החגים במהלך השנה. כך זכויות המורים לא נפגעות. ואכן, כמה מוסדות הרימו את הכפפה ומתחילים את שנת הלימודים ימים בודדים קודם, אך נראה כי מדובר בתיקון מקומי מצומצם ולא בפתרון מקיף וארוך טווח של הבעיה. "מדובר בסך הכול בפלסטר", מחדדת המורה תרצה. "רק רשתות חינוך ובעיקר בישיבות ובאולפנות הדתיים אימצו את ההצעה והוסיפו יומיים או שלושה. הרוב המוחלט של מוסדות החינוך ובטח ובטח בתי הספר היסודיים מתחילים את השנה בראשון בספטמבר והבעיה בעינה עומדת".

שינוי בלי פגיעה

יערה ישורון, יו"ר 'הורים עובדים לשינוי', מתרעמת על חוסר ההתאמה שקיים בלוח החופשות בישראל ועל הקיפאון המחשבתי בסוגיה. "לוח החופשות אינו מותאם למשק", היא קובעת. "יסוד הבעיה הוא בכך שאין התאמה בין אורך שבוע הלימודים לשבוע העבודה במשק. שבוע עבודה הוא חמישה ימים ושבוע הלימודים שישה ימים, ואז נוצר מצב שבאופן קבוע יש ימים שהילדים בבית וההורים בעבודה והפוך. זה לא נכון שיהיה ככה, זה לא חכם וזה פוגע בילדים, בהורים, במשפחות, במעסיקים ובכולם. צריך לשנות את זה".

ישורון קובלת על מציאות שבה מיד עם פתיחת שנת הלימודים הילדים יוצאים שוב לחופשה: "זו הרי לא הפעם הראשונה שזה קורה. זה לא בא בהפתעה. כבר דובר על כך לפני כן אין סוף פעמים, אבל יש סירוב קבוע לטפל בסוגיה הזאת. יש הגדרה של ארגוני המורים שכל נגיעה בסידור של לוח החופשות היא פגיעה בזכויות של המורים. בפועל זה לא נכון, אבל זו הטענה ושום דבר לא נעשה. אין במערכת מי שיהיה מספיק חזק ויעז לומר: 'נכון, יש כאן שינוי אבל הוא לא פוגע בזכויות המורים. נעשה הכול כדי שזה לא יפגע אבל שינוי צריך לקרות'. אין אף אדם אמיץ שיעשה את הדבר הזה. דרוש אומץ", היא אומרת בכאב.

אז מה אתם מציעים כפתרון למצב?

"אנחנו הצענו מעבר לשבוע לימודים של חמישה ימים. זה פותר את הבעיה באופן יסודי. ההצעה אומרת שעוברים לחמישה ימים, מקצרים חופשות כמו פסח וחנוכה ומבטלים חופשה באסרו חג, ואז אפשר להתחיל את שנת הלימודים בכל שנה ב־20 באוגוסט. דבר שיפתור לנו את הבעיה המובנית בראשון בספטמבר, כי יהיה מספיק מרחק בין תחילת השנה ובין חגי תשרי", שוטחת ישורון את משנתה.

תגובת מערכת החינוך להצעה, מתברר, הייתה צוננת. "ניסינו לפצח את הפער שבין ימי העבודה של ההורים לחופשות של הילדים, אבל בכל פעם הייתה אגדה אחרת. 'אין לזה היתכנות', 'זה בעייתי', 'אם יהיה חופש בשישי אז בחמישי נמצא את הנוער מוטלים שיכורים ברחובות'. מעניין שעכשיו כשעושים את הרפורמה לביטול ימי שישי בתיכונים פתאום זה אפשרי. בגדול טענו נגד ההצעה שלנו שמדובר בפגיעה בזכויות המורים, אבל אין שום פגיעה", היא שבה ומבהירה. "נכון שיש שינוי, אבל פגיעה ממש לא. אנחנו דיברנו ונפגשנו עם כל העולם, עם בכירים ממשרד החינוך, עם ארגון המורים, אבל הסירוב עיקש. עבדנו 13 שנים על הדבר הזה וצריך להמשיך את זה. זו משימה גדולה מאוד".

מהסתדרות המורים נמסר כי "לוח החופשות נקבע בהסכמי עבודה שקיימים שנים רבות. כל שנת הלימודים מתוכננת על פי לוח השנה האזרחית. עובדי ההוראה עובדים במשך השנה קשה מאוד בעבודה שוחקת. בוודאי שלא נסכים לשום הסדר הפוגע בעובדי ההוראה".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו