אורן אלימלך
אורן אלימלך צילום: גל אורן לרנר

בני, פגישתנו הראשונה זכורה לי כמו הייתה אתמול. היה זה במשרדי המפד"ל בדובנוב 7 בתל אביב. אני נער מתבגר בן 26 שאיבד את אביו כחצי שנה לפני כן.

ישבתי כמנכ"ל פרסום אורן, ממשיכו של אבי מיש ז״ל, שהיה הפרסומאי של המפלגה המון שנים אחורה. מוטי זיסר ז״ל הביא אותך כדי לשמוע עוד כיוונים, עוד רעיונות. אחרי הכול, אי אפשר להפקיד את גורל המפלגה בידי ילד בן 26.

כהרגלך, כפי שהכרתי לאחר מכן בעוד הרבה הזדמנויות, נתת לכולנו לברבר ולהרגיש חשובים, ורק לאחר שכולם קיבלו את רגעי הכבוד שלהם פתחת בקול רגוע ובוטח במניפסט מהפנט כשכולם מקשיבים בשקיקה.

המשלת את הקמפיין לשולחן ביליארד ואותנו לחובטים במקל הנדרשים לפגוע בכדור, שיפגע בעוד כדור, שיפגע בעוד כדור וכן הלאה על זו הדרך, עד שכל הכדורים ייפלו ברשת. אני מודה שכדרכם של פרסומאים מנופחים הייתי קצת ציני כשבליבי החשש שתנסה לקחת את מקומי. בגדולתך לא עשית זאת. לימים השתמשתי בדימוי הביליארד באינספור פרזנטציות וקמפיינים.

שנה לאחר מכן שוב היה זה מוטי ז״ל ששידך בין שרה לביני. משא ומתן של תשעה חודשים הסתיים בבוקר אחד במשרד עורכי דין בתל אביב, לחתימת חוזה שאליו הגעת כחתן שלא כל כך הכיר את הכלה, אבל נתן אמון מוחלט באשתו מרגע שהפקיד בידיה את גורל ילדו - פרסום גל - שאותו גידל בצורה מעוררת השתאות.

לא חסכת ממני את המידע שאתה לא כל כך מבין למה היא צריכה את זה, אבל מרגע שהחליטה - אתה מאחוריה.

במהלך 15 השנים שלאחר מכן, בעשרות פגישות וישיבות משותפות, ידעת תמיד להזכיר כמה ספקותיך הוכחו כטעות וכמה אתה שמח על החתונה. כמה אתה סומך על מאיר ועליי ויכול לעצום עיניים, אבל כמו שכבר אמר מי שאמר, רק מדי פעם לפתוח עין כדי לוודא שהעיניים שלנו לא עצומות. שאנחנו לא שוכחים את החזון, את המטרה, את הדרך המשותפת שאליה יצאת אי שם לפני כארבעים שנה, יחד עם אבא ז״ל, גם אם לא פיזית אבל לגמרי רוחנית, של עולם פרסום בועט אבל נקי, יצירתי אבל טהור.

סבלת הרבה בשנה האחרונה, אבל היום כשאתה עוצם את עיניך בפעם האחרונה, תסתכל סביבך על תעשייה שלמה, כולה בבחינת כדורי ביליארד שבהם פגעת בחייך.

אוהב אותך מאוד ומוקיר לך תודה ענקית על זה שהסכמת לתת לי להיות חלק מהמפעל שלך.

שרה, מאיר, מוריה, אוריאן ושיר, כבר מזמן איננו רק שותפים. משפחה אחת אנחנו, אלימלך וגל, ובמהלך השנים הצטרפו עוד אנשים למשפחה. כולנו, גל, אורן, לרנר, אקליפטוס, הביכלרים, נחום וכל העובדים המסורים, או בקיצור קבוצת BSD, עוד הברקה שלך, מחבקת אתכם היום חיבוק חם ואוהב. מבטיחים להמשיך בדרכו של בני.

בפגישות שבהן השתתפנו מאיר ואני במהלך השנים ונשאלנו לפשר גילנו הצעיר, הסברנו שאנו דור שני לפרסומאים. האחד אבא ז״ל פרש לעולם שכולו טוב, והשני בני פרש לעולם שכולו תורה. החל מהבוקר, כששניהם בעולם שכולו טוב, נמשיך אנחנו בדרך התורה. התורה של בני.