ההכרזה של שרי האוצר והחקלאות אביגדור ליברמן ועודד פורר על רפורמה שמטרתה המוצהרת לדבריהם היא ״הגדלת התחרות ותמיכה בענף החקלאות״ הבטיחה לחסוך כסף רב לצרכנים.
מחירי הפירות והירקות האמירו בשנים האחרונות בעשרות אחוזים, וכך גם מחירי הביצים. לטענת משרדי הממשלה הצעדים שעליהם הכריזו יביאו לחיסכון של כ־840 שקלים בשנה לכל משק בית. הסכום, אגב, לא גדול במיוחד בתחשיב החודשי. אבל מאז שהשניים הצהירו על תוכניתם מזהירים חקלאי ישראל מפני פירוק הענף.
כשהציגו את התוכנית הסבירו ליברמן ופורר כי החיסכון בענף, בהיקף של 2.7 מיליארד שקלים, יתבצע באמצעות הפחתת מכסים רוחבית לכל מוצרי הפירות והירקות, לפי מתווה הדרגתי, והפחתה מיידית במחיר של רשימת מוצרים הכוללת ביצים, אבוקדו, שום, אפונה, שעועית, תאנים, אננס, ארטישוק ועוד. לחקלאים הובטח פיצוי בסך 100 שקלים לדונם וללולנים עד 40 אלף שקלים בשנה.
התוכנית כוללת גם את צמצום הרגולציה לייבוא פירות וירקות באמצעות אימוץ תקינה אירופית, במטרה להגדיל את מלאי הפירות והירקות ולאפשר את צריכתם לאורך כל השנה ולא על פי העונות השונות. בתמורה מובטחים גם מענקים נוספים, אך אלו - כפי שתקראו בשורות הבאות – לא ממש מעוגנים בתקנות החדשות.
"התמיכה שהוצעה היא בדיחה"
אמיתי פורת, מי ששימש עד לימים האחרונים כמזכ״ל הקיבוץ הדתי, מסביר ל׳בשבע׳ כי החקלאים מוכנים לרפורמה מסוימת, אבל לא כזו שתהרוס אותם לגמרי. ״הרעיון היסודי שלפיו נדרש לעשות שינוי בחקלאות - גם בתחום של המכסים - הוא בהחלט מהלך מקובל על ראשי ההנהגה החקלאית. אלא שמה שמתמקדים בו עכשיו הוא ממש לא כל התמונה, והמרכיבים שישנם הם מעוותים עד מסוכנים עם פוטנציאל נזק הרבה יותר מאשר הסיכוי שייצרו תיקון״.
תוכל להצביע על נקודה מרכזית שמטרידה את החקלאים?
״כן, בוא נדבר על הטיפול ברגולציה. היעד של הורדת מחיר הפירות והירקות הוא יעד סביר, אבל הטיפול בו לא יכול להיעשות רק בנוגע לחקלאים אלא גם בפערי התיווך הגדולים מאוד. יש מוצר שהחקלאי מוכר בחמישה שקלים ואחר כך נמכר בחנות ב־15 שקלים. כדי לטפל ביוקר המחייה צריך לטפל בשליטה של הרשתות הגדולות בשרשרת הזאת. לצד זאת, יש דברים שכן אפשר לטפל בהם במסגרת רפורמה. הנקודה המרכזית היא שהתמיכה הישירה לא צריכה להינתן דווקא בכסף אלא בהורדת מחירי התשומות. מחירי המים היום גבוהים מדי ויש להורידם. המרכיב הזה נעדר מהתוכנית. שר החקלאות אמר שהוא יטפל בזה, אבל זה לא נכלל בתוכנית והסיכוי שזה יתממש נמוך מאוד״.
ומה עם הפיצוי שהוצע לחקלאים? העסקה נשמעת הוגנת על פי מה שפרסם האוצר.
״הציעו תמיכה של 100 שקלים לדונם וזו בדיחה. נניח שחקלאי מגדל 8,000 קילו עגבניות לדונם ומבטיחים לו 100 שקל לדונם - זה לא רלוונטי בשבילו. צריכים לתת תמיכה באופן יחסי למה שהאדם מגדל. 100 שקלים לדונם חיטה זה פיצוי טוב, אבל לעגבניות זה פשוט לא ריאלי. בתוכנית נכנס פיצוי של 100 שקלים לדונם בלבד. בנוסף לכך יש את מימד הזמן. הם אומרים שיורידו בתוך חמש שנים את המכס לאפס. השארת מכס ברמה כלשהי מגינה על החקלאות המקומית. אומרים גם שישקיעו במחקר ובפיתוח וזה מבורך, אבל זו אמירה מאוד כללית. ואז בעצם לקחו לך את ההגנה מצד אחד, ומנגד לא נתנו לך משהו ודאי״.
מספרים לנו שצעדים מסוג זה הצליחו בעולם.
״בכל העולם הרפורמה הצליחה בעיקר במקומות שבהם היא נעשתה בהסכמה עם החקלאים. מה שיקרה עכשיו הוא שאם המכס ירד ולא תהיה תמורה, אנשים יחשבו לצאת מהתחום כי לא ירצו להפסיד כסף. כשאתה עושה שינויים שקשורים לתחום החקלאות צריך לעשות אותם לאט. הרצון להשיג תוצאות מהירות בזמנים קצרים לא מתאים לענף החקלאות. שמעתי מהרבה חקלאים שאם תתרחש הרפורמה משקים ייסגרו או יפחיתו משמעותית את התוצרת. את המהלכים האלה חייבים לעשות בהסכמה ובצורה מדודה״.
התבססות על יבוא עלולה לגרום למחסור
ניצן אבירן, מרכז המשק בקיבוץ מירב עד לאחרונה ומנהל אגף הכלכלה בקיבוץ הדתי, הוא חקלאי בעצמו שמגדל בעיקר ירקות. אבירן חושש לקריסת הענף: ״זו רפורמה הרסנית שאם היא תמומש כלשונה היא עלולה להביא חידלון על ענף החקלאות בישראל. המשמעות שלה היא שכל יבואן יכול להביא פירות ללא הגבלה וללא בקרה, ועל ידי כך מתועדפת בעצם תוצרת חוץ על פני התוצרת המקומית עד למצב של חוסר יכולת של החקלאים להתקיים״, הוא מוסיף.
אתה מבין לאן מכוונים משרדי החקלאות והאוצר?
״האוצר מנסה ליישר קו עם מה שקורה באירופה, אלא ששם זה מתרחש כבר הרבה שנים. ארגוני החקלאים לא מתנגדים לשינויים. בפגישות שאנחנו מקיימים בכנסת הבהרנו שאין לנו התנגדות לרפורמות, אבל הן צריכות להתבצע באופן נכון שייצור איזון שישמור על החקלאי מחד וייתן מצד שני מחיר הגיוני לצרכן. זה מה שעשו באירופה, אבל לאורך שנים ותוך כדי למידה ובחינה של כל גידול וגידול - וכך פיצו כל חקלאי באופן הנכון ביותר בשבילו. זה לא מה שקורה כאן. רוצים לעשות קיצורי דרך, לתת מאה שקלים לדונם וזהו. אני שומע מלא מעט מחבריי החקלאים שאם הרפורמה הזאת מתקבלת הם מקפיאים את העבודה שלהם - בערבה, בחבל הבשור ובמקומות אחרים״.
לא הייתה הידברות לפני שהתוכנית פורסמה?
״ארגוני החקלאים הבינו את המצב רק ימים ספורים לפני שהשרים ליברמן ופורר כינסו מסיבת עיתונאים. היה מרתון של פגישות, אבל הם הניחו על השולחן תוכנית ואמרו ׳כזה ראה וקדש׳. לא היו מוכנים לשום הידברות. בימים שאחרי ההודעה היה שיח מאוד לא סימפתי בין הצדדים. הייתה פגישה עם מנכ״לית המשרד והיא אמרה לנו: ׳אין על מה לדבר׳. האווירה מתחילה להשתנות. אנחנו עדיין בהמתנה ובחשש גדול מאוד. במשרד האוצר ובמשרד החקלאות מתחילים לדעתי להבין את הבעיה הגדולה, שיש הרבה חברי כנסת שמגיעים מהמרחב הכפרי ומחויבים למגזר החקלאי ודורשים שינוי בתוכנית. אנחנו בעד הידברות, אבל צעדים חד־צדדיים יהרסו את הכול״.
טוענים כלפיכם שמחירי התוצרת החקלאית גבוהים מאוד ומצויים במגמת עלייה.
״אומרים לנו שהמחירים בשוק הם גבוהים. המחירים של פירות הקיץ השנה גבוהים כי החורף היה חם מאוד וכל הפירות חייבים מנות קור, וכשאין את זה כמות הפרי יורדת והמחיר עולה. אני קשור לניהול מערכים חקלאיים כבר עשרות שנים וזו שנה לא אופיינית. אבל לא מלינים על השנה הזאת אלא על הרבה שנים. אני חבר קיבוץ מירב ואנחנו מגדלי המנגו הגדולים בארץ. אנחנו מקבלים בממוצע על הפרי שלנו בבית האריזה בין 2.8 ל־3.5 שקלים לקילו. אתה קונה את המנגו של במחיר של 28-26 שקלים לקילו. למה זה קורה? איפה הכסף שבאמצע? רשתות השיווק גוזרות קופון מאוד שיווקי. הרי מי הם היבואנים שמביאים מטורקיה עגבניות שאני מגדל? רשתות כמו רמי לוי. הרי בסופו של דבר עם ישראל ימצא מחירים מאוד דומים למחירים הקיימים היום וההפרש ילך לכיסם של היבואנים״.
אבירן מציין בעיה נוספת: ״גם בתחום העובדים הזרים אנחנו צריכים לשלם הרבה יותר מאשר במדינות אחרות. העובדים הזרים בישראל הם העובדים הכי יקרים באופן יחסי לכל מקום אחר. זו הסיבה שהם מאוד רוצים לבוא לכאן. אנחנו נמצאים בתחרות בלתי הוגנת. אני כבר לא מדבר על בעיות כשרות, כי בטורקיה שותלים ושנה אחר כך משווקים את הפירות ולא מחכים לשנה הרביעית והחמישית״.
״אני אומר מילים קשות: מבחינת החקלאים אלה גזירות שמד, זו תחושת השטח שלנו. רוב החקלאים לא יודעים לעשות דברים אחרים. לבנות מחדש משק חקלאי זה סיפור בעייתי עם סכומי עתק. אם החקלאים ייצאו מהתמונה נהיה תלויים בחסדי המדינות שסביבנו. הרי לא יביאו פירות וירקות מסקנדינביה או מארצות הברית אלא מטורקיה, מהרשות הפלשתינית או מירדן. אם לא נבוא לארדואן בטוב פתאום, נמצא את עצמנו עם אספקה זעומה של פירות וירקות לשוק. ברור מה יקרה אם המצאי יהיה נמוך - המחירים יעלו. כל המדינות בעולם, ובמיוחד אחרי עידן הקורונה, עוסקות בחיזוק המגזר החקלאי. המדינות הבינו שכל הנושא של הובלה ומסחר בינלאומי עשוי לקבל מכה בכנף, ואף מדינה לא יכולה להרשות לעצמה להיות במצב שבו היא לא יכולה לספק לאזרחיה פירות וירקות״, הוא מסכם.
סיכון נוסף לבריאות הציבור
גם ברמה האקדמית יש הסכמה שהרפורמה בחקלאות בעייתית. חוקרים אחדים מהאוניברסיטה העברית חתמו בשבועות האחרונות על חוות דעת מקצועית שנשלחה למשרדי הממשלה וקובעת כי "הרפורמה המוצעת מהירה מדי ולכן תהיה כואבת מאוד״. לדבריהם, ״התבססות על ייבוא חושפת את הצרכן הישראלי לסיכונים שעלולים להביא למחסור חמור במוצרים מסוימים, ולהתייקרות משמעותית של תוצרת חקלאית טרייה״.
בנוסף לכך, לדעתם ״הקלות במתן רישיונות לייבוא עלולות לגרום לחדירה של מזיקים וגורמי מחלות חדשים שעלולים לגרום לנזקים גדולים בחקלאות, אבל גם של גורמי מחלות הומניים שעלולים לסכן את בריאות הציבור. הפחתת הפיקוח והרגולציה בכניסה ואי עמידה בעומס בדיקות עלולות לגרום לחשיפת הציבור הישראלי לכימיקלים אסורים״.
גם עמית בן־צור, מנהל מכון יסודות, הציג באחרונה ניתוח של עתיד ביטחון המזון הלאומי ב־30 השנים הקרובות. לדבריו, ״הניתוח מראה שבכל התרחישים העתידיים שאליהם יש להיערך החקלאות הישראלית תצטרך למלא תפקיד מרכזי וגדול יותר, וזאת לצד ניהול יבוא שמבוסס על ניהול סיכונים מושכל. כפי שנראה נכון לעכשיו, הרפורמה שמונחת על השולחן אינה מתייחסת לתרחישים העתידיים ולניהול הסיכונים הנדרש״.
החקלאים לא מתכוונים לוותר. בשבוע האחרון הם ניהלו הפגנות מחאה בכל רחבי הארץ ובמקביל הם מפעילים את כוחם בכנסת, שם יכולה הרפורמה לקבל תפנית שתיחשב מבחינתם לחיובית. לנוכח הקשיים שהם מעלים, נראה שאין מנוס מלטפל בתוכנית המקורית באופן של פשרה. בינתיים היא עדיין לא נראית באופק.