הזמר החסידי מאיר ברוק התארח באולפן ערוץ 7 וסיפר על המסלול הלא שגרתי שלו לתוככי עולם המוסיקה.

"אני זמר ישראלי-חרדי. אני שר בעברית מלים עם ציביון דתי-חרדי וניחוח יהודי. אני עובד על המוסיקה שלי מגיל 16 או 17, אבל בכל פעם זה נדחה. פעם בשביל לסיים את הישיבה, סמיכה לרבנות, צבא, נישואין, שליחות של 11 שנים באזרבייג'ן. כל פעם דחיתי את המוסיקה עד שהגעתי לגיל 40 ואמרתי לעצמי: 'או שאני גונז את החלום לנצח, או שאני הולך על זה עד הסוף'. יש לי חבר שהיה לידי באותו זמן והסביר לי כמה חשוב לנשמה שלי לקחת את כל מה שיצרתי ואספתי במשך השנים ולהוציא אותו לעולם. הוא אמר שזו שליחות והחלטתי ללכת בכל הכוח על זה", מספר ברוק.

ואז בגיל 40 הוא החל להגשים את החלום בקצב מואץ. "הלכתי ללמוד סאונד בבית ספר בתל אביב, למדתי עיבוד ואחר כך פתחתי אולפן הקלטות רציני. במקביל התחלתי ללמוד פיתוח קול בתרגול יומי של שעה וחצי בכל יום. זה מרים אותך לרמה אחרת לגמרי. אני לומד כל הזמן ויש לי עוד המון מה ללמוד. המורה שלי הוא מרוסיה ולא הסכים ללמד אותי מרחוק וכאן הקורונה סייעה לי כי דווקא אז הוא החל ללמד אותי בכל יום, כולל שישי בבוקר ומוצאי שבת. אני עושה מוסיקת רוק ועכשיו הוספתי השפעות טורקיות - ושילוב כזה עם מלים חסידיות - עוד לא היה לנו".

באולפן הוא ביצע את השיר 'חסיד ותו לא' - אחד השירים שכמו הקריירה שלו - פורץ קדימה. "יש שירים שאני כותב במשך שבוע-שבועיים והשיר הזה פרץ מתוכי בבת אחת. כתבתי אותו במשך שמונה דקות בשעה שתיים בלילה. הסתכלתי בתמונה שתלויה בסלון ביתי שרואים את המפגש של עם הרבי מיליובאוויטש והשיר יצא. הייתי חייב להשמיע את זה למישהו והערתי את הבן שלי בן ה-17 שאוהב ממש מוסיקה והשמעתי לו".

"רציתי לשמוע האם השיר מתחבר גם לאנשים שהם אינם חסידים והשמעתי לחברים מהקורס והתלהבו מאוד. אחד המשתתפים אמר לי: 'בחלק מהחיים שלי אני מרגיש שאני לא יהודי ובחלק אחר אני מתבייש שאני יהודי. בפעם הזאת ששמעתי את השיר הרגשתי טוב עם זה שאני יהודי'. הרגשתי שזה סימן משמיים להמשיך בדרך שלי".

הוא מרגיש שאחרי שנים כשליח של חב"ד השליחות הנוכחית שלו היא בעולם הניגון. "הקמנו באזרבייג'אן מכלום בית ספר של 600 ילדים, גן ילדים, בית כנסת, מקווה ואת כל חיי הקהילה. בארץ יש הרבה יותר צורך בשליחות. המוסיקה זה כר עצום לשליחות ושם אין הרבה שליחים. אני מרגיש שזה הייעוד שלי".