אולפן טלוויזיה
אולפן טלוויזיה צילום: ISTOCK

נציב פניות הציבור של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, דוד רגב, הגיש הבוקר (שלישי) לשר התקשורת יועז הנדל את הדו"ח השנתי של נציב פניות הציבור ברשות השנייה לשנת 2020.

מנתוני הדו"ח עולה כי הוגשו כ-17,000 אלף פניות נגד ערוצי הטלוויזיה והרדיו המסחריים במהלך שנת 2020. מדובר בזינוק של כ-30% לעומת שנת 2019.

בנוסף, כשני שליש מהפניות נגד שידורי הטלוויזיה והרדיו המפוקחים על ידי הרשות השנייה נמצאו מוצדקות.

לדברי דוד רגב, "הצפייה הממושכת בתכנים ששודרו, תוך החרדה מפני מגפת הקורונה הביאה לעליה הדרמטית בהיקף הפניות לנציבות פניות הציבור".

בין הפניות שהתקבלו: כ-2,000 פניות על הצגת החרדים כמפיצי הקורונה. כ-3,000 פניות על התוכנית "הישרדות" בה הוצג עטלף משופד. כ-2,000 פניות בעקבות שידור הופעתו של הזמר אייל גולן. כ-800 פניות בעקבות אמירה לפיה מצביעי הליכוד יבחרו בנתניהו גם אם יאנוס את בתם. כ-600 פניות נגד אחת מתחנות הרדיו אשר שדרניה התבטאו בצורה גזענית, תוך שהם צוחקים על מותו של אזרח אפרו-אמריקאי שנחנק למוות תחת רגליו של שוטר.

לקריאת הדו"ח לחצו כאן

עוד עולה מהדוח: כ-6,000 מהפניות עסקו בתכנים ששודרו בהקשר למגפת הקורונה. 89% מהפניות עסקו בתכנים טלוויזיוניים, 7% עסקו בתכנים רדיופוניים ו-4% עסקו בנושאים כלליים.

שני שליש מהפניות אשר התקבלו היו נגד תוכניות ביניהן תוכניות מציאות (ראליטי) כגון האח הגדול והישרדות. כל תלונה שלישית הייתה כנגד מהדורות החדשות ותוכניות האקטואליה שעסקו בענייני הקורונה. שני שליש מהפניות שהתקבלו נמצאו מוצדקות על ידי הנציבות.

שר התקשורת, יועז הנדל, אמר: "העלייה בהיקף פניות הציבור בשנה האחרונה מלמדת שהציבור כרוך אחר לוח השידורים ומנהל איתו יחסי אהבה שנאה. כלי התקשורת מחויבים להאיר פינות אפלות אך במקביל לעשות מאמץ לשמוע את רחשי הלב, הפניות ותחושות הפגיעות שעולות מהתלונות".

לדבריו, "מגפת הקורונה הביאה איתה שהייה ממושכת בבתים, עלייה בצריכת זמן מסך ויתר רגישות ולחץ. כאשר נאמרות התבטאויות גזעניות או הכללות על המרקע (ואין זה משנה כלפי איזה מגזר) התוצאות קשות יותר".

"למי שנמצא על המרקע יש תפקיד נוסף מלבד תיווך המציאות", הוסיף. "הדרך שבה מדברים, מתנהגים ומגיבים היא מודל לחיקוי. השדרן הוא גם מחנך וגם המקור לדוגמא אישית. לכן מוטלת עליהם האחריות לדיווח אובייקטיבי, לתוכן ראוי ומכבד ולקידום שיח ענייני".

יו"ר הרשות השנייה, עו"ד יוליה שמאלוב ברקוביץ', מסרה: "הממצאים העולים מהדוח השנתי מצביעים על ציבור דעתן וביקורתי, אשר מוצא ברשות השנייה ובנציבות פניות הציבור כתובת מרכזית ואמינה. העלייה במספר הפניות ובטיבן הן גם עדות לכך, שהציבור חשוף יותר למידע המאפשר לו לאתגר את המידע שנמסר לו מצד כלי התקשורת".

"בנוסף לכך, טשטוש הגבולות בין הציבור לבין אנשי התקשורת במרחבי הרשת החברתית, מחייב הבנה מחודשת של האחריות המונחת על כתפיהם של אנשי התקשורת, וזאת על מנת לבדל את המדיה המסורתית מהרשת החברתית – אני קוראת לקיום שיח, ראוי, הולם ומכבד ברשתות החברתיות מצד עיתונאים, ומצד הציבור כולו", הוסיפה.

"ראוי לציין בהזדמנות זו את מסירותם של אנשי התקשורת וגופי השידור בפיקוח הרשות השנייה, אשר עמלו לילות כימים, בתקופת הקורונה המאתגרת והבלתי צפויה, למען הצופים והמאזינים", כך עו"ד יוליה שמאלוב ברקוביץ'.

מנכ"לית הרשות השנייה, מישל קרמרמן, אמרה: "שנת 2020 והתפרצות מגפת הקורונה הייתה מורכבת עבור כלל החברה ישראלית וגם לשוק התקשורת. שנה זו התבטאה גם בעלייה בהיקף תלונות הציבור.
בייחוד בשנה זו, הרשות השנייה והנציבות רואות חשיבות רבה בטיפול בפניות הציבור ופעלו בשיתוף על מנת לתת מענה לכלל הפניות. הרשות שנייה תמשיך בתפקידה לשמור על השיח הציבורי ועל רמת התוכן המשודר לציבור".

נציב פניות הציבור, דוד רגב, מסר: "היקף הפניות הגדול מצביע על האמון הרב שנתנו הצופים בנציבות פניות הציבור של הרשות השנייה אותה ראו ככתובת מרכזית במהלך מגפת הקורונה. לצד הכמות הגדולה של התלונות, הנתונים מצביעים על תופעה מדאיגה של פגיעה באוכלוסיות מוחלשות ומודרות בעת אירועי חירום לאומיים ותיוגן בתקשורת כמפרות סדר ובמקרים קיצונים כמפיצות מחלות. תיוג פוגעני זה מחלחל לציבור ועלול לגרום לפגיעה אנושה באוכלוסיות אלה. על אמצעי התקשורת לתת על כך את הדעת".