מעצר מחבל. ארכיון
מעצר מחבל. ארכיון צילום: דובר צה"ל

בית המשפט השלום בירושלים קיבל את עמדת המדינה ודחה את תביעתו של גבר פלסטיני בגין נזק גוף שנגרם לו על ידי כלב תקיפה, שנשלח לביתו במהלך פעילות מבצעית.

בית המשפט קבע כי עומדת למדינה הגנת הפעולה המלחמתית וכי התובע יישא בהוצאות המשפט בסך 5,000 ₪.

מדובר באירוע שהתרחש ב-2 בפברואר 2018 במהלך פעילות מבצעית מורכבת, בלב שטח עוין, ללכידת חוליית המחבלים שביצעו את הפיגוע בו נרצח הרב רזיאל שבח ז"ל. על פי מידע שהתקבל, אחד מן המחבלים בחולייה, הסתתר בביתו של התובע כשהוא חמוש בנשק.

במסגרת התביעה טען התובע, כי הוא התעורר משנתו לקול פיצוצים בביתו והגן על משפחתו, כשלפתע הותקף על ידי כלב שהוכנס לביתו, וזאת מבלי שהתבקש קודם לכן לפתוח את הדלת או לצאת מביתו.

מאידך נטען כי ההערכה המבצעית של כוח המשימה הייתה שהמחבל לא יסגיר עצמו אלא יפתח באש על מנת להתנגד למעצר ועל כן נדרשה כניסה זהירה למבנה.

לטענת מפקד הכוח, התובע ומשפחתו לא נענו לקריאות הכוח ולשורת הפעולות שננקטו בהדרגה במטרה לעצור את החשוד (בעגה הצבאית- "דרדור אמצעים") ועל כן נשלח כלב תקיפה כדי לסרוק את המבנה, לאתר את המחבל החמוש ולהסיר את האיום המיידי לחיי הלוחמים. משנכנס הכלב לבית הוא תפס את התובע והביאו לכוח, אז הכלבן הורה לכלב לשחררו והתובע, הפצוע, קיבל טיפול רפואי.

עוד עולה מעדותו כי הכפר בו נערכה הפעילות הוא בשטח A (שטח הנשלט ע"י הפלסטינים הן מבחינה אזרחית והן בהיבט הביטחוני) שהוא שטח עוין בפני עצמו, וכי בזמן הפעילות הכוח היה נתון בסכנת חיים ממשית. בנוסף, העיד כי התנהלות בני בית הייתה חשודה וניתן היה ללמוד ממנה על הסתרת מחבל חמוש, שאם לא כן, לא הייתה להם בראייתו כל סיבה להסתתר מהכוח ולא לענות לקריאותיו החוזרות והנשנות וכי שימוש בכלב תקיפה הוא שימוש שהנזק בו הוא פחות לעומת בחירה בדרך של כניסה רגלית של חיילים עם נשק חם. התובע מצדו טען כי לא שמע דבר מעבר לפיצוצי הדלתות, ובכלל זאת לא שמע כריזות. התובע הבהיר כי לאור הפיצוצים חש בסכנה ועל כן פחד לגשת לחלון או לצאת מהבית.

בפסק הדין קבעה השופטת מיקה בנקי כי "ניתן לקבל את עדותו של התובע כי חשש לגשת לחלון או לצאת מהבית, אך אין בכך כדי לגרוע מהגנת המדינה ומקיומה של 'פעולה מלחמתית' בנסיבות דנן. הגנה זו נבחנת, כאמור, מנקודת מבטה של הפעולה המבוצעת, תכליתה ונסיבותיה ולא מהאופן בו חווה הנפגע את האירועים."

עוד קבע בית המשפט: "סיכון החיים בפניו עמד הכוח הוא סיכון שהיה ידוע לו מהמידע המודיעיני שהוביל לפעולה ולדידו הוא פעל לאיתור מחבל חמוש שיתנגד למעצרו בכוח לאחר שרצח אזרח ישראלי. מבצע לכידת מבוקש לבטח נכנס תחת ההגדרה של מניעת טרור הזוכה להגנת הפעולה המלחמתית על אחת כמה וכמה כשמדובר במבוקש האחראי לרצח''.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו