רבות נכתב על המאפיינים של ראש הממשלה החדש נפתלי בנט. הדתי-הלאומי הראשון, ההייטקיסט, איש היחידות המובחרות, מייסד מפלגה דתית-חילונית ועוד.
היבט אחד, לדעתי, לא קיבל תשומת לב. בנט הוא ראש הממשלה הראשון שמגיע לתפקיד זה שאיננו לא מדור המייסדים ולא ממשפחות האצולה הישראליות. הוא בנם של עולים חדשים מארה"ב. מה המשמעות?
ראשי הממשלה בישראל מקום המדינה ועד עלייתו של בנימין נתניהו ב1996, כולל אריאל שרון של 2001, ניתן לשייכם לדור תש"ח. בנט הוא novus homo "אדם חדש." שלא כמו ברק הוא איננו יוצא קיבוץ ממשפחת מייסדים ולא עבר תהליך של סוציאליזציה בפיקוד הגבוה של צה"ל.
שלא כמו נתניהו שבמידה מסוימת היה אמנם ממשפחה שהרגישה דחויה ע"י האליטה השלטת אפילו בתוך הליכוד אבל עדיין משפחה וותיקה, בנט לא צמח במשפחה מזוהה עם הקמת המדינה. אפילו שותפו לראשות הממשלה יאיר לפיד ניתן לזהותו עם אצולת התקשורת והספרות העברית. אני מניח שבבית של בנט המאבק בין הרביזיוניסטים ומפאי לא השאיר משקעים.
גם מוסד נשיא המדינה, חוץ מיוצא אחד מן הכלל, משה קצב, היה מאז ומתמיד "שמורה" של דור המייסדים ובניהם. ההעברה של כס הנשיאות מבנו של פרופ' יוסף יואל ריבלין, ונצר למשפחת ריבלין שעלתה לא"י בעליית תלמידי הגר"א ליצחק הרצוג נכדו של הרב הראשי יצחק הלוי הרצוג, ובנו של הנשיא השישי למעשה ממחישה את המסורת הזו. החיבה ההדדית של שני האישים האלה אשר אחד מגיע משורות חירות והשני ממפא"י ההיסטורית משקף לא רק את מזגם אלא גם רקע השתייכותי סוציולוגי.
כמו ברפובליקה הרומית, ממנה שאוב המושג, הכניסה של "אדם חדש" לתפקיד החשוב ביותר במדינה משקף את המוביליות של החברה הישראלית. אמנם זה לקח מעל שבעה עשורים עד שזה קרה אולם זה קרה. גם הנסיבות שבהן האדם החדש הצליח להדיח את המנהיג הוותיק ולבנות קואליציה הטרוגנית מעידות כנראה על הסתגלניות של האליטות בישראל. המערכת הפוליטית הישראלית, שאולי חסמה את דוד לוי בעבר, כיום איננה דוחה אוטומטית פוליטיקאי שבא מבחוץ.
מה יכול האירוע הזה להעיד על האדם עצמו? עצם ההעזה להיכנס לראשות הממשלה כאשר אין מאחוריך מפלגה רחבה עם בסיס פוליטי איתן מעיד שמדובר באדם בעל תעוזה, נחישות ומוטיבציה.
אמנם ניתן לראות את התכונות האלה בעברו הקרבי ביחידות מובחרות, הקמת וניהול חברות הזנק, כמו גם הקמת מפלגות חדשות והשתלטות על הבית היהודי. אי השתייכותו לאליטות הקלאסיות מצאה ביטויה בניסיונו הראשון יחד עם אילת שקד להקים את מפלגת "הישראלים", מפלגה שאמורה הייתה להיות אל-מגזרית. גם הכישלון בהקמת הימין החדש הם חלק מנכונות להימור ושיקולים מוטעים. אולם הנכונות להמשיך ולא להתקפל הם חלק מה DNA של האדם הזה.
אחד התחומים שבהם הוא החל לפרוץ דרך דווקא בגלל האפיונים של אדם חדש ובהולכת השר מתן כהנא הוא בתחום דת ומדינה. הקמת הימין החדש ב2019 כבר סימלה את הדרך הזו של דרך חדשה לציונות הדתית. בחירת שני רבנים ראשיים מהציונות הדתית ב-2023 ורבני ערים ציונים, יביא למהפך בכל תחום הגיור. רפורמה של המועצות הדתיות, וכמובן כל מערך הכשרות המאובן הם רק חלק ממהפכה שהגיעה זמנה. דווקא החיבור של משרד פנים עם המשרד לשירות דת בידי ימינה יכול לשרת את המטרה הזו.
אירוע מהפכני אחר, תואם "אדם חדש," שמוכן לשבור את גבולות המגזריות הוא העברת תקציב לימודי הקודש של החמ"ד לבסיס התקציב. למרות שבחוק חינוך ממלכתי דתי הנושא מעוגן בחקיקה לאורך השנים תקציבים אלה שתאמו את האינטרסים של המפד"ל היו חלק מהתקציבים הקואליציוניים.
השאלה הקרדינלית לגבי המשך הכהונה של בנט בראשות הממשלה היא כיצד האופי הזה של תעוזה, דבקות במטרה ישפיע על תהליך קבלת ההחלטות שלו? כיצד הוא יצליח להתגבר על התפשטות מגפת הקורונה? האם ייקח סיכונים לא שקולים בתחומי מדיניות החוץ והביטחון? או שמא יאמץ תבונה של מנהיגות אחראית כפי שדורש תפקיד של ראש הרשות המבצעת?
אמנם הצלחתו תלויה במידה רבה בשותפיו. אולם הוא זה שיהיה חייב להראות וירטואוזיות כיצד לשמר ממשלה כה מורכבת. בזמן שהוא יצטרך להתמודד עם אתגרים מבחוץ ומבפנים מול ראש ממשלה ותיק מיומן בפוליטיקה ובסיס מפלגתי יציב הוא יצטרך לבנות מחדש בסיס מפלגתי איתן להמשך הדרך.
לא פחות חשובה היא התהייה האם דווקא ה"אדם החדש" יצליח לנטרל את השסעים החבויים שהתעצמו בעשור האחרון. הפילוגים וגם המגזרים לא ייעלמו. ברם, האם אדם שאינו נושא מהבית את המטענים ההיסטוריים יצליח להתגבר עליהם ולפחות להנמיך את הלהבות.
שמואל סנדלר הוא פרופסור אמריטוס של המחלקה למדעי המדינה אוניברסיטת בר-אילן ונשיא מכללת אמונה-אפרתה.