מתפללים במניין רחוב
מתפללים במניין רחוב צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90

חגי תשרי יחלו בעוד שבועיים, ועדיין לא ברור מה יהיו הגבלות הקורונה והאם תתאפשר תפילה בבתי הכנסת בימי החג.

יוסי (שם בדוי), גבאי ותיק בבית כנסת בפתח תקווה, מלין על חוסר הוודאות ועל הקושי להיערך בהתאם לתפילות החג: "היינו שנה שעברה בסיפור הזה, הגבלות הקורונה הן לא חדשות, אבל אף אחד לא יודע מה יקרה השנה. אם בדרך כלל בשלב הזה כבר היו לי רשימות מסודרות של חברי הקהילה שיהיו בחג והייתי מסדר את המקומות בעזרת נשים, את בעלי התפילות וכן הלאה - השנה הכול בערפל. מה צריך לעשות? האם לפצל את בית הכנסת לשני מניינים, אחד בפנים והשני בחוץ? האם נתפלל כרגיל אבל עם חלונות פתוחים? האם כולם יצאו לחצר? אנחנו פשוט לא יודעים".

אילוקולותאתהשומעבקרבהחבריםבביתהכנסתבנוגעלהגבלות?

"אנחנו קהילה של אנשים מאוד ממושמעים, שעושים מה שהמדינה אומרת, גם התחנכנו על הערך של קדושת החיים ונעשה הכול לשמור על הבריאות, אבל אני חייב להודות שיש חברים שאומרים שהפעם, יהיה מה שיהיה, הם יתפללו בתוך בית הכנסת, במזגן, עם חלונות פתוחים. אפשר להבין את התסכול שלהם, כי יש תחושה שהיד קלה יותר על ההדק כשמדובר בבתי הכנסת. איך יכול להיות שאולמות יכולים להכניס לחלל סגור 400 בני אדם, ובבתי הכנסת פתאום זה אסור? זה לא הגיוני, ולאנשים נמאס מהיחס הזה", הוא מתרעם. "בממשלה שם למעלה צריכים להבין שהתפילות בימים הנוראים הן מאוד משמעותיות עבורנו, וחשוב לנו שיהיו עד כמה שניתן בצורה מכובדת".

בתוך כך, שרת הפנים איילת שקד שיגרה השבוע מכתב לראשי הרשויות בישראל, ובו הורתה להם להיערך לתפילות הימים הנוראים וחגי תשרי בחצרות ובשטחים פתוחים, וזאת לאור התפרצות מגפת הקורונה. בפנייתה הורתה השרה שקד על קיום תפילות החגים בשטחים פתוחים ודרשה מהרשויות להיערך לכך מבעוד מועד, להכשיר מקומות תפילה, להתקין רשתות הצללה, אמצעי אוורור וקירור ועוד. השרה שקד הוסיפה כי משרד הפנים והמשרד לשירותי דת נערכים בימים אלו לסייע לרשויות המקומיות ולבתי הכנסת, זאת בהתאם להחלטה אשר תקבל הממשלה, למען קיום תפילות החג באופן המיטבי תוך הגנה על המתפללים ושמירה על בריאותם.

היענות נמוכה לסגר

הנחיית השרה שקד עוררה התנגדות בקרב רבים. הרב עמיחי אליהו, יו"ר איגוד רבני קהילות, מזהה בשטח התקוממות: "מצד האמת, מה שאני שומע בהרבה מאוד מהקהילות ברחבי הארץ הוא שאין אמון כרגע במערכת. בכל מקרה אנחנו נערכים להכשיר תוקעים בשופר ובעלי תפילות שיסתובבו גם בבתי מבודדים וגם במניינים בחצרות. אנחנו נערכים לכל תרחיש, אבל אני שומע הרבה מאוד אנשים שמודיעים שהם מתכוונים להתפלל בתוך בתי הכנסת. בתחושה שלי, קבוצה גדולה מתכוונת להתפלל רגיל. הם כמובן ישמרו על הכללים, יעטו מסכות, אבל לא יתפללו בחוץ".

מאידך, שומע הרב אליהו גם קול אחר, אם כי לא נרחב: "אני שומע גם קולות של אנשים שמדברים על כך שבתי הכנסת צריכים להוביל את הציבור ולהראות דוגמה אישית, ולכן לחזור למנייני רחוב עוד לפני שהממשלה תורה על כך".

אתםבאיגודרבניהקהילותיוצאיםבאיזושהיקריאהמסודרת?

"אנחנו נערכים לתת מענה לכל תרחיש. אנחנו לא יוצאים בשום קריאה, כי כרגע אנחנו לא יודעים מה המצב. אבא שלי, הרב שמואל אליהו, מתייעץ עם רופאים וגורמי מקצוע, ואני מניח שככל שיתקרבו החגים נחליט כיצד לפעול. צריך להבין שכאשר הדברים מופנים רק כלפי בתי הכנסת, הדבר מקשה גם על הגבאים וגם על ציבור המתפללים לקבל בהכנעה כל הגבלה", מתריע הרב אליהו. "העובדה שאירועים, כנסים והופעות מותרים, ודווקא תפילות בבתי כנסת אסור, בנוסף לכך שמדובר בממשלה שלא מצטיירת ככזו שרוצה להעמיק את הזהות היהודית במדינת ישראל - גורמות לרוב הציבור שמגיע לבית הכנסת לתחושה לא טובה".

הרב אליהו מצביע על חוסר אמון בסיסי בקרב כלל הציבור: "אני מבין שנעשה סקר, שהגיע גם לראש הממשלה, שמלמד שרק 30 אחוז מהציבור יהיה מוכן לשמור על סגר אם הממשלה תחליט על כך. כולם מבינים שיש כאן גישה לא צודקת שלא מתייחסת בכבוד לבתי הכנסת. יחד עם זאת, תפקיד הרבנים לא להרחיב את המתח", הוא אומר נחרצות. "אין לי עניין להבעיר את השטח. בסופו של דבר, צריך לגלות אחריות ולהיות קשובים לגורמי המקצוע".

ומהעםונשמרתםלנפשותיכם?זהלאברורשמהשהממשלהומשרדהבריאותמוריםהואלצורךשמירתהחיים?

"ברור שיש שכל. כשרב פוסק הלכה לגבי אכילה ביום כיפור הוא מתייעץ עם רופא. הוא לא יפסוק בלי להבין את ההיבטים השונים וההשלכות. אבל לאיזה גורם להקשיב - זה עניין של תבונה של רב. אנחנו יודעים שמה שממשלת ישראל אומרת זה לא בהכרח בגדר פיקוח נפש. בוודאי אנחנו רואים את זה בהתנהלות האחרונה. לכן האחריות של הרבנים היא להוביל את הקהילה. קהילה היא מרכז של חוסן, ואם היא הופכת למרכז לתגרה מול אנשים או מול ממשלת ישראל, יצא שכרנו בהפסדנו. האתגר הראשון של הרב הוא לחזק את הקהילה בדרך ה'", הוא מבהיר. "כל רב יוביל את הקהילה שלו. אגב, זו לא אחריות רק של הרב. יש גבאים, רבניות ועוד דמויות דומיננטיות".

אבלברגעשאיןהכוונהברורהמצדרבניםוהנהגתהציבור, בסוףעלולהלהיותאנדרלמוסיהכיכלאחדימשוךלכיווןאחר.

"לנו עדיין לא ברורה המציאות. הקריאה הברורה שלנו היא להישמר, מתוך היגיון. אין היגיון שהתכנסות במקום אחד תותר ובמקום אחר תיאסר. ההיגיון של החוק הוא היגיון חשוב, אבל הוא לא מעל הגיונות אחרים. אנחנו מכבדים את החוק, אבל זה לא תורה למשה מסיני. אנחנו רואים שיש איפה ואיפה, לכן צריך להוביל לסדר ולשמירה על החוק על פי רוחו של הרב והקהילה. רק כשתהיה לנו תמונה ברורה יותר - יהיה פשוט לנו כיצד צריך לנהוג. כרגע אנחנו נמצאים במבוכה בגלל ההתנהלות של הממשלה".

"המסרים מהממשלה מבולבלים"

גם הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צהר, נערך בימים אלו להכוונה ולהדרכת קהילות לחגי תשרי ולתפילות בעת קורונה: "יש כמה הבדלים בולטים בין השנה לשנה שעברה", הוא פותח בסקירת המציאות. "מצד אחד, הציבור מרגיש שזה לא חדש בשבילו, הוא כבר התמודד עם האתגר הזה שנה שעברה ושרד די טוב, כך שאפשר לומר שהציבור מחוסן מפני הקורונה גם פיזית וגם נפשית. מצד שני, יש איזושהי תחושה בקרב הציבור של עייפות מהסיפור הזה וגם חוסר בהירות וחוסר קוהרנטיות מצד המדינה והממשלה. המסרים שהציבור מקבל מהממשלה מבולבלים", קובל הרב סתיו.

"מה המשמעות של 'הכלה'? אתה רוצה להיות נורמלי ולכן מאפשר בילוי בבתי מלון ובבתי קפה - אבל בתי כנסת זה לא נורמלי? כך נוצר חוסר אמון. לצד העובדה שבסך הכול שרדנו את התפילות בחוץ די טוב, השנה יש תחושה שלא מדובר בגזרה משמיים אלא בהתנהלות לא נכונה. זה גורם לתחושות של מבוכה, בלבול וחוסר אמון", מתאר הרב סתיו את התחושות הקשות בקרב ציבור המתפללים. "בדיוק בצבת של הדברים האלו נמצאים רבים מרבני הקהילות. ברגע זה אני כותב פנייה לחברי הקהילה שלי בשוהם לקראת החגים. אני חושף בפניהם את הלבטים והתחושות המורכבות, אך בשורה התחתונה ברור לכולנו שחובתנו לשמור על החיים גוברת. ואם אנחנו חשים שדרישות המדינה חלשות מדי ולא נותנות מענה בריאותי ראוי, אזי ההלכה מחייבת אותנו לשמור על בריאותנו יותר ממה שהמדינה מחייבת, ולנהוג לחומרה. ככה אמרו גדולי ישראל לאורך כל הדורות".

מה זה אומר בפועל?

"זה אומר שאנחנו צריכים להקפיד לשמור על הבריאות של כולנו. אני קורא לאנשים לפתוח את מנייני החצרות. ראוי לדלל את מספר המתפללים בבתי הכנסת, שלא יהיה צפוף מדי. יחד עם זאת, אני קורא לדלל ולא לסגור", הוא מחדד. "בתי הכנסת יפעלו רק עם חמישים מתפללים, גברים ונשים, ורק מחוסנים ומבריאים. שאר המתפללים - לא מחוסנים, ילדים ואחרים, יתפללו במניינים בחצרות ומחוץ לבתי הכנסת".

למה קבעת דווקא חמישים מתפללים?

"חמישים בני אדם הוא מספר סביר שמאפשר בבתי הכנסת גם פיזור סביב וגם תפילה מכובדת. אין צורך שבתי כנסת ייסגרו, אבל מנגד, אין צורך שיהיו צפופים מדי. אנחנו רוצים תפילה ברוב עם, אבל לא תוך סיכון המתפללים".

ומה בנוגע לילדים מתחת לגיל 12?

"קהילות שיש בהן ילדים יתפללו בחוץ ולא יגיעו לבתי הכנסת. אי אפשר להכניס אותם פנימה. אנחנו בשוהם מקפידים על זה כבר כמה חודשים".

ומה עם המחיר הרוחני שיהיה בעתיד לילדים שלא רואים מה זאת תפילה בבית כנסת?

"את צודקת, יש לזה מחיר, אבל אני לא יכול לשלם במחיר של הידבקות אנשים מבוגרים, שגם אם הם מחוסנים אנחנו יודעים שהם לא תמיד חסינים. היו כמה בתי כנסת, בעיקר של צעירים, שעשו מניינים בחוץ בשביל אותם ילדים בגיל 12 ומטה. זה לא שילד מתחת לגיל 12 לא חווה מניין לגמרי, אלא שהוא לא חווה תפילה בתוך בית כנסת", מציין הרב סתיו ומסכם: "אני מבקש לומר לעצמנו שהייאוש והעייפות הם לא אופציה. זו עצת היצר. אנחנו באנו למלא תפקיד בעולם, לעשות רצון ה'. כשהקב"ה שולח מגפה הוא בראש ובראשונה מדבר איתנו. הוא רוצה שניטיב דרכנו וכמובן שנשמור על בריאותנו. אנחנו צריכים לעשות הכול, נחפשה דרכינו ונחקורה, ואין יותר מתאימים מהימים הנוראים לשם כך, ומצד שני, לדעת שהתפילה לחיים עומדת במרכז התפילות שלנו בראש השנה. אין שום משמעות לתפילה לחיים אם לא נדאג בעצמנו לחיים שלנו", מדגיש הרב סתיו.

התאמה לפי קהילה

פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור וחבר קבינט המומחים של 'מגן ישראל', אופטימי ומשוכנע שציבור המתפללים יהיה קשוב להוראות הממשלה, יהיו מה שיהיו: "מה שאני שומע מהשטח, לטעמי, יותר חיובי ממה שהיה בשנה שעברה. קודם כול, ישנם חיסונים, שזה בוודאי שינוי מאוד משמעותי משנה שעברה. בקרוב נדע יותר במדויק את השפעות החיסון השלישי, ואם הוא ייתן איתותים טובים זה יהיה מאוד משמעותי".

משמעותי במובן של כן או לא סגר?

"משמעותי במובן של איך לנהוג. באופן כללי, אני נגד סגר, אבל יכול מאוד להיות שכדאי היום בכל מקרה להתפלל בחוץ. העניין הוא ההתקהלויות. אז בוודאי שיש להיות במקומות שהם מאווררים יותר ופחות עמוסים באנשים, זה יכול להיות מקום תפילה, זה יכול להיות בהופעה בתיאטרון או בכל מקום אחר".

בקרב הציבור מורגשת ביקורתיות על הדואליות בהוראות הממשלה, שמאפשרת ישיבה של מאות בני אדם באולמות אירועים, ומנגד מתכננת בחגי תשרי תפילה מחוץ לבתי הכנסת.

"אני חושב שלאורך השנה וחצי האחרונות למדנו להפעיל שכל ישר. כמו שאת עכשיו לא הולכת להסתכל בחוק איך להתעטש ואם את יכולה לירוק על מישהו ברחוב, למרות שבטוח יש על זה חקיקה ופקודות. אני חושב שבשמירה על הבריאות צריך להפעיל הרבה מאוד שכל ישר, וברור שאם יש ילדים שלא יכולים להתחסן אז עדיף לדאוג לאזורים מוצלים לתפילה בחוץ ולא להכניס אותם פנימה ויהי מה".

בשמירה והגנה מפני תחלואה מצפה פרופ' דוידוביץ מכל קהילה וקהילה לנקוט משנה זהירות תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי: "אני חושב שכל קהילה צריכה בעיקר לבחון עם עצמה איך לעשות את הדברים בצורה שתייצר הכי פחות אפשרויות הדבקה ובאופן הכי בטוח בשבילם. זה אומר לראות שבאמת האנשים בקהילה מחוסנים, כולל חיסון שלישי למי שיכול, לראות שבתי כנסת יהיו יותר מרווחים מבחינת כמות האנשים, ואם זה לא מספיק לדאוג למניין בחוץ. אני התפללתי שנה שעברה בראש השנה ויום כיפור בחוץ וזה היה ממש כיף. עשו הצללה, הביאו מאווררים, וזה היה הרבה יותר נחמד מאשר תפילה בתוך בית כנסת סגור. זאת הייתה החוויה האישית שלי. לא צריך לראות תפילה בחוץ כאיזה משהו שהשלטון גוזר עליך", מבקש פרופ' דוידוביץ.

"גם אנחנו כבני אדם, רוצים להגן על עצמנו כמו שצריך. כמו דברים אחרים שאנחנו עושים כי התרגלנו אליהם, כך גם מול הקורונה. אנחנו יודעים למשל, שכשאנחנו יוצאים מהשירותים אנחנו שוטפים ידיים. אז עכשיו את צריכה חוק כדי לשטוף ידיים? לא צריך לזה חוק, רק הבנה. זה נכון שמדובר במגפה חדשה וכל הזמן אנחנו לומדים, אבל יש הרבה דברים שכבר הספקנו ללמוד על הנגיף. הנגיף אומנם יותר מידבק עכשיו, אבל דברים לא השתנו דרמטית מבחינת ההבנה שבחוץ פחות נדבקים, שאוורור הוא מאוד חשוב ושמסכות הן חשובות, ועכשיו יש גם את החיסונים. אני חושב שכדאי לכל גבאי לשבת עם מתפללים שהם נאמני קורונה, גם את זה כבר עשו בבתי כנסת, ולראות על פי מערך הכללים מה הדבר הכי נכון לעשות בקהילה שלהם ואם אפשר לפעמים להחמיר יותר, לא במובן של להציק לאנשים, אלא לנקוט אמצעי זהירות מרביים".

למעשה אתה ממליץ לכל אדם לפעול על פי שיקול דעתו, כלומר אין פה איזו הוראה גורפת וחד־משמעית, זאת בניגוד לשנה שעברה. משהו השתנה בגישת משרד הבריאות?

"אנחנו שואפים ללמוד לחיות עם הקורונה, ואנחנו יודעים שיש כבר חיסונים שמשנים דרמטית את פני הדברים. בלי חיסונים היינו עכשיו עם פי עשרה מתים. אנחנו כן רואים מצד אחד שהחיסון השלישי נותן תוספת הגנה, אנחנו מתחילים לראות את זה גם בעליית הנוגדנים וגם סימנים ראשונים אפידמיולוגיים של הגנה נוספת בחיסון השלישי. אבל החיסונים לבד זה לא מספיק, וצריך להתארגן ולראות איך אנחנו עושים את תפילות החג בצורה הכי נכונה. אני חייב להודות שההגבלות והחוקים הם לפעמים קצת שרירותיים כי אין מה לעשות, זה בסוף סוג של ניהול סיכונים. אני חושב שאפשר להתארגן לתפילות החגים ולחשוב על כמה כללים שהם די הגיוניים ופשוטים שעשינו אותם לאורך כל השנה האחרונה. למשל, מאוד כדאי שילדים עד גיל 12, שעוד לא חוסנו, לא יהיו בתוך בית כנסת סגור, גם אם זה אולי יהיה מותר. אני חושב שזה פשוט לא נכון. בניגוד למה שהיה בגל הראשון והשני, בגל השלישי והרביעי ילדים הפכו להיות מקור הדבקה די בולט. לכן כדאי שיהיו בחוץ".

הארגון העולמי של בתי הכנסת פרסם השבוע את המלצתו לגבאי בתי הכנסת, לרבני ומנהיגי הקהילות, וביקש להיערך בהקדם לתפילות הימים הנוראים לאור התפשטות מגפת הקורונה. מאחר שתפילות אלו הינן ממושכות יותר, מסבירים בארגון, יש לנהוג בזהירות יתרה על מנת לשמור על בריאותם של כלל המתפללים, בדגש על המבוגרים והנמצאים בקבוצות סיכון. הארגון ממליץ על נקיטת מספר צעדים ובהם: לבית הכנסת יוכלו להיכנס רק מחוסנים בחיסון שלישי, מחלימים בעלי תו ירוק ובעלי בדיקה שלילית עדכנית. יתר המתפללים, כולל אלו המחוסנים בשתי מנות בכל גיל וללא החיסון השלישי, יתפללו במרחב הפתוח. עוד הומלץ להקפיד באופן מלא על עטיית מסכות לאורך כל התפילות. בד בבד, יש לפעול להקמה ולחיזוק של מניינים במרחב הפתוח עבור אלו שלא נכללים בהמלצה לעיל ועבור אוכלוסיות בסיכון החוששות להתפלל במרחב סגור. עבור מניינים אלו יש להכין תשתית ראויה, בטוחה ומוצלת מפני השמש, ומקומות ישיבה נוחים לתפילה ממושכת.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו