מאהל המחאה של מועצת בנימין
מאהל המחאה של מועצת בנימיןצילום: דוברות בנימין

מועצת התכנון העליונה שהייתה אמורה לאשר השבוע כ־2,200 יחידות דיור ליהודים ועוד כ־800 לפלשתינים בשטחי C, לא התכנסה בסופו של דבר. בדרג המדיני התכוונו לציין את אישור יחידות הדיור בהתיישבות, אבל איש לא שיער לעצמו שדווקא עובדי המינהל האזרחי הם שיפתיעו ויכתיבו את סדר היום.

העובדים, שנמצאים בסכסוך עבודה ארוך, החליטו במסגרת מחאותיהם לא להגיע לישיבות שהיו אמורות לאשר את יחידות הדיור. לא הייתה איפה ואיפה: גם הישיבה לאישור הבנייה הפלשתינית לא התקיימה. במקרה הטוב יכונסו שני הפורומים בעוד כשבועיים, במקרה הרע זה יכול אף לקחת זמן רב יותר.

סביב כינוס המועצה, בסופו של דבר לא יצא אל הפועל, התעוררה סערה פנים־התיישבותית לאחר שבמועצת בנימין זעמו על כך שקיבלו חלק זעום בלבד מאישורי הבנייה, ואף רמזו שיש כאן ניסיון לסגירת חשבונות אישיים מצד ראש הממשלה נפתלי בנט בשל קרבתו של יו"ר המועצה ישראל גנץ לח"כ בצלאל סמוטריץ'.

"הפקרות מצד הדרג המדיני"

בשיחה עם 'בשבע' גנץ לא מסתיר את כעסו על המצב. "מהלכים נרחבים שקידמנו לבנייה ביישובים נזרקו לפח על ידי הממשלה והעומד בראשה בנט. זה מצטרף להפקרות מצד הדרג המדיני, שהחלה עוד בממשלה הקודמת, שפירושה שהפלשתינים יכולים להשתלט על אדמות יהודה ושומרון באין מפריע. המפות שאנחנו מציגים והתשובות של המינהל האזרחי מבהילות, אך הממשלה עדיין לא עושה דבר".

לדבריו, "פעולות קריטיות שלקחו זמן רב וסוף סוף הבשילו וקיבלו את אישורי היועמ"שים, והן חמצן של ממש לאלפי תושבים ולפיתוח היישובים - פשוט נגנזו. זוהי הפקרות לשמה, ומשהו לא טוב מסתמן כאן".

הוא פורש בפנינו חלק מרשימת התוכניות שלא עלו למועצת התכנון - 629 יחידות דיור ביישוב עלי, 224 יחידות בטלמון, 168 יחידות בנריה. גנץ מציין גם יחידות שביקש לאשר בהליך מקדם בתל ציון ובגני מודיעין.

"בכל השנים האחרונות ישיבות מת"ע אישרו פי 3 וחצי יחידות דיור ביחס למצב הנוכחי. זה מדאיג. בנוסף, לראשונה ממשלת ישראל קושרת בין אישורי בנייה ליהודים לבין אישורי בנייה לערבים. אסור לאפשר בנייה לערבים באופן כזה שמסכן את אחיזתנו ביהודה ושומרון כפי שבוצע עכשיו. אישורי הבנייה לפלשתינים נעשו בצורה שלא מתחשבת באינטרסים של מדינת ישראל ואף מתעלמת מהם", מוסיף גנץ.

הוא מזכיר כי "רק לפני שבועיים הודיעה המדינה לבג"ץ כי תהרוס ביוזמתה שני מבני קבע ביישוב עלי. אין שום הצדקה להרס כזה, ואלפי בתים ביהודה ושומרון נמצאים באופן כללי תחת אותו סטטוס משפטי".

את הטענות מגבה גם יו"ר מפלגת הציונות הדתית, ח"כ בצלאל סמוטריץ'. "מסדר היום של מועצת התכנון ניתן לראות כי אינטרסים התיישבותיים וביטחוניים הפכו לסחורה פוליטית זולה של בנט, שלראשונה סירב להתייעץ עם ראשי ההתיישבות לגבי התוכניות. יישובים שראשי המועצות שלהם מעניקים לגיטימציה לממשלה - נכנסו, אלה שראשי המועצות שלהם נאבקים בממשלה נשארו בחוץ", הוא אומר.

יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, מבין חלק מהביקורת של גנץ, אבל לא מסכים עם כולה. המועצה שלו תקבל כ־650 יחידות דיור בישיבת מועצת התכנון הבאה, אך גם תוכניות שלה לבניית מאות יחידות דיור לא נכנסו לסדר היום. עם זאת, מבחינת נתונים, מועצת שומרון קיבלה בישיבות מועצת התכנון האחרונות כמעט באופן קבוע כשליש ויותר מהיחידות שביקשה.

"קודם כול צריך להגיד תודה על אישורי הבנייה שניתנו. 2,200 אישורים שניתנים הם דבר חשוב, והכינוס הראשון של המועצה מאז שביידן נבחר הוא צעד אסטרטגי וחשוב. על זה צריך ביושר לומר תודה לממשלה, על אף שלא בחרתי בה, כפי שהיה תמיד".

וזה מספיק בעיניך?

"אני יכול לקבוע שבוודאי אחרי שבעה חודשים של עיכוב, המספר הזה לא עונה לצורך של ההתיישבות, שהוא גדול הרבה יותר, גם בגדילה הטבעית וגם בביקוש מצד אנשים שרוצים להגיע. הורדת אלף יחידות דיור ביהודה ושומרון זה דבר כואב מאוד וצריך למחות על כך. יש להבין שגם אותן 2,200 יחידות דיור שעליהן מדובר, לא על כולן אפשר להוציא מחר היתרי בנייה, אלא חלק ניכר רק להפקדה.

"המספרים הללו לא עונים על הצורך, אפילו לצורך הגדילה הטבעית. האזרחים שלנו לא צריכים להיות סוג ד' כשהם מבקשים לבנות בתים לילדים שלהם שרוצים להשתקע לידם. הציפייה מהממשלה היא לא למנוע את הבנייה אלא לחזק אותה".

אתה מרגיש שתושבי יהודה ושומרון מופלים לרעה בענייני הבנייה?

"כשאנחנו שומעים בתקשורת את דוברי הממשלה מדברים על ממשלת ריפוי ואחדות, אני חושב שלחצי מיליון האזרחים ביו"ש, וגם לרוב העם שתומך בהם, מגיע להפסיק להיות סרח עודף. כשמדובר באישורי בנייה, המתיישבים לא אמורים להיות מקופחים על ידי ממשלה שמדברת על אחדות. דווקא על רקע משבר הקורונה והתייקרות מחירי הדיור, צריך להפנות יותר אנשים לשומרון".

חיזוק לתוכנית שתי המדינות

מי שהיה יועץ שר הביטחון בעבר ומכיר לעומק את תוכניות הבנייה הוא קובי אלירז, שהיה שותף פעיל במשך שנים בבדיקת תוכניות ובקידומן להעלאה במועצת התכנון העליונה.

"בהנחה שישראל נדרשה להגבלה של מספר יחידות הדיור בבנייה ביו״ש, צריך לזכור שגם בעבר היו הגבלות שונות, אבל נעשה מאמץ להסתכלות רוחבית על כלל יהודה ושומרון, גם על איזון בין המועצות וגם על התחשבות בנושאים מורכבים של תוכניות מסוימות. לא נראה שזה בוצע כעת, התמהיל היה יכול להיות מדויק יותר", אומר אלירז.

לדעתך היה כאן צעד מכוון בקביעת התמהיל שעלה למועצת התכנון?

"בסביבת ראש הממשלה אין מספיק הבנה של נושא ההתיישבות, ולצערי זה לא הנושא שנמצא בראש מעייניהם. בפועל לא מונו אנשים מקצועיים שעוסקים בנושא הזה. לדעתי לא הייתה כוונת מכוון, אלא בעיקר בורות והחלטה שרירותית לגבי מה יעלה ומה לא. היו יכולים גם לפרסם קודם כול את המת"ע לישראלים ורק אחר כך את הבנייה לפלשתינים וזה היה נתפס אחרת".

גורמים מדיניים מגיבים לטענות שעלו מצד ראש מועצת בנימין לגבי אישורי הבנייה ואומרים לנו כי מדובר בטענות סרק. "בדקנו היטב אישורי בנייה של מועצת התכנון בממשלה הקודמת, ואישור של כ־2,200 יחידות דיור תואם היטב את המספרים שעלו במועצת התכנון העליונה. אין גם דרישה אמריקנית להגביל את מספר היחידות.

"היחידות שאושרו לא היו קשורות לגורם כזה או אחר, אלא להמלצות שהגיעו מצד המינהל האזרחי, וסביר להניח שבישיבה הבאה של מועצת התכנון התמהיל יהיה שונה, בהתאם להמלצות המינהל", מוסיפים הגורמים.

לצד המחלוקת סביב אופן ההתנהלות ביחידות שאושרו ליהודים, יש גם תרעומת בהתיישבות על היחידות שאושרו לפלשתינים.

"ממשלת ישראל מחברת בין בנייה יהודית בלב ארץ ישראל ויהודה ושומרון לבין הבנייה הבלתי חוקית הפלשתינית בשטחי C, ונותנת להם הזדמנות להשתלט על שטחים נוספים", טוען דגן. "הממשלה צריכה לעמוד בראש המערכה להצלת שטחי C, ובטח לא לעזור לרשות הפלשתינית להשתלט על שטחים אלה. הבנייה ביו"ש לא אמורה להיות בת ערובה של ההשתלטות הפלשתינית העבריינית על שטחי C".

ח"כ אורית סטרוק, העומדת בראש שדולת ארץ ישראל בכנסת, מוסיפה: "במקום להיאבק בבנייה הבלתי חוקית המשתוללת בשטחי C, ממשלת ישראל יוצרת תקדים מסוכן של בנייה ערבית בשטחי C בהיקפי ענק, ומחזקת את תוכנית פיאד בדרך לרצף טריטוריאלי פלשתיני ותחיית חזון שתי מדינות לשני עמים. זה צעד שראשי הקואליציה מהמחנה הלאומי נאבקו בו תמיד".

השדולה בראשותה ובראשות ח"כ יואב קיש החתימה 25 ח"כים בדרישה לקיים דיון פגרה דחוף בנושא הקפאת התכנון והבנייה ביו"ש וגם לגבי אישור התוכניות לפלשתינים, בניסיון להבין את סדרי העדיפויות.

"לא לסמוך על המינהל האזרחי"

על הרקע הזה נטען נגד ח"כ סמוטריץ' שבתקופת ישיבתו כשר בקבינט אושר כמעט אותו מספר יחידות דיור עבור הפלשתינים בשטחי C. סמוטריץ' הסביר לנו השבוע כי יש הבדל משמעותי בין האישורים אז והיום: "אני בעד לתכנן גם לערבים ביהודה ושומרון. אנחנו שולטים בשטח, וכידוע רוצים גם להחיל בו את הריבונות הישראלית, וממילא יש לנו אחריות גם לערבים שמתגוררים בו. השאלה היא איך, ובעיקר היכן.

"בתקופה הקצרה שבה הייתי חבר בקבינט המדיני הובלתי יחד עם השר אלקין החלטה שדרשה מצה"ל ומהמינהל האזרחי למפות את המאבק הערבי על הקרקע, ללמוד את מאפייניו ולהציג תוכנית כוללת למניעתו. אנחנו נתכנן ונאשר במקומות שבהם זה מתאים לנו, ולא ניתן לפלשתינים להכתיב את התכנון. באותו דיון בקבינט אישרנו הכשרה בדיעבד של כ־700 מבנים קיימים, אך ורק באזורים שאינם רגישים ואינם פוגעים בהתיישבות הישראלית ובאינטרסים הישראליים במרחב. במקביל, פסלנו והורדנו מסדר היום תוכניות שהגישה הרש"פ ונועדו לפגוע באינטרסים שלנו. חלק מהתוכניות האלה אושרו כעת על ידי שר הביטחון".

קובי אלירז מסתכל על הנושא במבט קצת יותר רחב. "לגבי התוכניות הפלשתיניות, אני בעד לאשר בנייה לפלשתינים בשטחי C, למרות ההשתלטות הבלתי מרוסנת שלהם בבנייה לא חוקית. זה יכול לעזור לנו גם באכיפה וגם בטיעונים של פלשתינים בבג"ץ נגד אכיפה של המדינה. בג"ץ מברר לעיתים במסגרת הדיון האם ניתנו להם אישורי בנייה, ואם תשובת המדינה היא שלא אושרו להם תוכניות באזור, בג"ץ מקשה על האכיפה בהתאם. יש בזה גם כלל לא כתוב, 'כשהכול אסור הכול מותר'".

השאלה היא אם יש להגדיר אמות מידה לאישור בנייה לפלשתינים.

"בכל מקרה חייבים להגדיר לאישורי תוכניות פלשתיניות קריטריונים ברורים ומוגדרים: ראשית, יש לבדוק את עתודות הקרקע בשטחי B הסמוכים לבקשות. בנוסף יש לבחון את היקף הבנייה הבלתי חוקית שמולבנת באישור כזה ובתוך כמה זמן היא נבנתה, ולא לשדר שיש פרס על בנייה שכזו, במיוחד כשהיא באה מרצון להשתלט על כל השטח. כמו כן יש לנתח בצורה מקצועית את הגידול הטבעי הקיים במקום לאור ניתוחי תצ״אות ועוד. יש לבחון גם אם המקומות שמאשרים בהם בנייה לפלשתינים ממוקמים בקרבה ליישוב ישראלי, למחנה צבאי או לציר ראשי, ובהתאם לכך לאשר או לא.

"בנוסף, כיום הקריטריונים לאישור תוכניות לפלשתינים לא מחייבים פירוט כמו שמבוקש בתוכניות הישראליות, בעיקר בעניין צפיפות הבנייה, בעוד אצלנו אפשר לפקח על התוכניות. ברגע שנתת את השטח לפלשתינים, זה אבוד".

יש תוכניות מסוימות שנכללות באישור הנוכחי לפלשתינים וצריכות להדאיג אותנו?

"הייתי בודק בצורה מאוד ממוקדת את התוכנית בח'ירבת בית זכריה בלב גוש עציון. ברור שאין עניין לעודד הגירה פלשתינית לשם אלא רק להסדיר את הקיים, כולל הגידול הטבעי, לאור ניתוח שחייבים לבצע.

"אני לא סומך בעניין הזה רק על שיקול הדעת הבלעדי של המינהל האזרחי. חייב להיות כאן גם ניתוח אסטרטגי והבנה מרבית של הרגישויות מצד הדרג המדיני. לא נראה שכרגע יש מישהו שבוחן את זה. ברגע שאנחנו מדברים על המערכה על שטחי C, היה נכון להתנות עם הפלשתינים שאם יבנו מעבר למקומות שהוגדרו, תהיה אכיפה מיידית ואפקטיבית, וגם לא יינתנו יותר אישורי בנייה עבורם בכל האזור. במקום שרואים השתלטות מגמתית שלהם בשטחי C אין לנו שום רצון לתת להם להתרחב או לאפשר להם בנייה, הפוך".

אלירז מסתכל על המצב בשטחי C במבט מפוכח מאוד. "חשוב לדעת שאנחנו הולכים בעיניים פקוחות לאיבוד השטח. אם בתוכנית טראמפ הופיעו 15 מובלעות ישראליות, בקצב הזה אנחנו הולכים לעשרות מובלעות ישראליות בעתיד. ככל שעובר הזמן, ההתיישבות הישראלית תהיה קנטונים מוגדרים במרחב הפלשתיני".

בינתיים, כאמור, נדחתה ישיבת מועצת התכנון העליונה. בשדולת ארץ ישראל רואים בפרק הזמן עד שתכונס הישיבה חלון הזדמנויות לתיקון. בשדולה מצפים שראש הממשלה יחשב מסלול מחדש בקשר לאישורים שיעלו במועצת התכנון, ויעלה בה עוד תוכניות שישקפו את הצרכים בכל אזורי ההתיישבות ולא באזורים מסוימים בלבד. בנוסף הם אומרים כי יש צורך בחשיבה מחודשת בנושא אישורי הבנייה לפלשתינים (למרות שלאלה אחראי באופן בלעדי שר הביטחון בני גנץ).

"יש עוד הזדמנות לתקן את העוולות. חלון ההזדמנויות הזה יכול לאפשר לממשלה ולעומד בראשה להוכיח במעשים ולא בדיבורים שההתיישבות ועתידה באמת חשובים להם", מסכמת ח"כ סטרוק.