אני מאוד אוהב לגדל ולטפח עציצים – האם יהיה מותר לי גם בשמיטה? בתורה הוזכרו שני מקומות בהם חלים איסורי השמיטה - ארץ ושדה: ושבתה הארץ שבת לה', שדך לא תזרע. הירושלמי הסתפק האם איסורי שמיטה חלים בתוך בית - שהרי הבית אינו שדה אך מכל מקום הוא מוגדר כארץ. הירושלמי אינו מכריע את הספק.
אז מה עושים?
רבי ישראל משקלוב בספרו פאת השלחן הכריע שבזמן הזה שתוקף מצוות השמיטה מדרבנן יש להתיר זריעה בתוך בית, שהרי ספק דרבנן להקל. החזון איש חולק וסובר שיש להחמיר בשמיטה כדין תורה.
אמנם מעיר החזון איש, שעציץ המנותק מהקרקע דיני השביעית חלים בו רק מדרבנן, ולכן אם הוא נמצא בבית לא חלים בו דיני שביעית כלל.
מה קורה בבית שלנו, שהעציץ עומד על גבי הרצפה? האם הוא נחשב למנותק ויהיה מותר לזרוע בו בשנת שמיטה, או שצריך להניח תחתיו צלחת כדי שיהיה מנותק?
לדעת הרב שלמה זלמן אוירבך עציץ נקוב המונח על רצפת הבית נחשב למחובר לאדמה, משום שהרצפה נחשבת לחלק בלתי נפרד מהאדמה כי היא קבועה ומחוברת אליה. אולם, לדעת החזון איש עציץ נקוב המונח על-גבי משטח אבן נחשב למנותק.
הרב שמואל וואזנר בעל שבט הלוי מסייג את דברי החזון איש בטענה שדבריו לא נאמרו ביחס לרצפות הבית שלנו, שם העציץ נחשב למחובר לאדמה. בדבריו הוא מתאר שהחזון איש התווכח איתו בנושא זה, ולאחר זמן-מה הרב וואזנר הרים עציץ שהיה מונח על הרצפה וראה ששורשיו חדרו את הריצוף, דבר המוכיח שעציץ נקוב המונח על הרצפה של הבית נחשב למחובר לאדמה, והוא מסיים: 'ואמרתי ברוך שבחר בחכמים ובמשנתם'.
לכן - אדם המתגורר בקומת קרקע עליו לנתק את העציץ בניתוק נוסף, כגון להניח על גבי צלחת רחבה יתר מנוף העציץ. אך המתגורר בקומה שנייה ומעלה יכול להניח את העציץ הנקוב על-גבי הרצפה.
אז מה היה לנו – בשביל שלא יחולו דיני שמיטה על העציץ צריכים להתקיים שני תנאים:
אחד – העציץ מנותק מהקרקע.
שניים – העציץ בתוך מבנה קבע.
כמה דוגמאות - עציצים במרפסת שיש מעליה קירוי או מרפסת נוספת, לא חלים בהם איסורי שמיטה.
גם בעציצים שמונחים בפרגולה בחצר שיש מעליהם קירוי, כגון רשת צל, לא חלים איסורי שמיטה.
אבל בעציצים המונחים על הגג תחת כיפת השמיים, או על האדמה – חלים איסורי שמיטה.