פרקליטת המדינה עדנה ארבל יוזמת חקיקה לפיה על אישי ציבור הנאשמים בפרשיות שחיתות להוכיח את טוהר כוונותיהם ונקיון כפיהם לאחר שבית המשפט יוכיח כי אכן פעלו בניגוד ענינים או שקיבלו טובות הנאה.

על פי המקובל כיום בבתי המשפט בנוגע לאישי ציבור על הפרקליטות להוכיח בנוסף לכך שאכן היו מעשים בלתי כשרים כמו ניגוד ענינים, טובת הנאה, הפרת אמונים וכדומה גם את העובדה שהנאשם היה בעל מודעות וכוונה לביצוע המעשים האסורים.

בשל נקודה זו זוכו אנשי ציבור רבים.

כעת מבקשת פרקליטת המדינה למנוע מצב זה ולקבוע באמצעות יוזמת חקיקה שהנאשמים עצמם יצטרכו להוכיח שלא היתה להם כוונה פלילית.


"עובדי ציבור יודעים להבחין מתי מעשיהם הם בבחינת עבירה המניבה פרי באושים", אמרה ארבל, בכינוס שקיימה המכללה האקדמית נתניה, במסגרת "הפורום למשפט וחברה", בנושא העמדה לדין של אישי ציבור.

בהתייחסותה של הפרקליטה, לגבי דו"ח מבקר המדינה בנוגע להפרת אמונים של ראש הממשלה שרון, היא הוסיפה כי בתי המשפט צריכים להרתם כדי לפעול נגד הפרת אמונים מצד אישי ציבור, ולקבוע נורמות ברורות שיהיה בהן להבטיח מינהל תקין.

לדעתה רק המשפט הפלילי, ולא זה המשמעתי, יכול להלחם בשחיתויות כולל בנושא של הפרת אמונים. לא מדובר בעברה מעורפלת, ואסור למחוק אותה מספר החוקים כפי שדורשים אנשים שונים. טוהר המידות של איש ציבור הוא ערך מקודש. ובהפרת אמונים מצדי איש ציבור יש יסוד של שחיתות, אמרה ארבל.

בהתיחסה לזיכויו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר שמעון שבס אמרה הפרקליטה, "השופט מצא עשה הנחות לשבס" כשזיכה אותו, וציינה בסיפוק את ההחלטה לקיים דיון נוסף בעליון בסוגיה זו. ארבל הודיעה, כי הפרקליטות תמשיך להעמיד אישי ציבור לדין על הפרת אמונים, אם תגיע למסקנה כי יש מקום לכך ויש בידה מספיק הוכחות להביא להרשעה.